החלטת שופט / צילום: Shutterstock
נסיבות המקרה: עם עלייתן ארצה בשנות ה-50 יושבו שתי משפחות בשטחים נטושים ב"מעברת פרדס כץ" בבני ברק. המשפחות הקימו במקרקעין בתי מגורים, שנבנו בהיתר בנייה. אולם, זכויות הבעלות במקרקעין נרשמו על שם המדינה, מבלי שנחתם עם המתיישבים חוזה חכירה או הסכם אחר. בשנת 2010 התקשרה רשות מקרקעי ישראל עם עיריית בני ברק בהסכם פיתוח, במסגרתו הוסכם כי העירייה תפעל לפינוי המתחם שבו מצויים גם המקרקעין שבמרכז המחלוקת.
שאלת המיסוי: כעבור למעלה מארבע שנים שבהן ניהלו הצדדים הליכים משפטיים נקבע בפסק בוררות כי שתי המשפחות זכאיות לפיצוי בסך של כ-3.5 מיליון שקל, שיחולק באופן שווה בין שתי המשפחות.
בעקבות החלטה זו הגישו המשפחות למנהל מיסוי מקרקעין דיווח על מכירת השטח, ובשל העובדה שלא היו ברשותן נכסים נוספים - ביקשו לפטור אותן מתשלום מס שבח (לפי "דירה מגורים מזכה"). כעבור כמה חודשים אישר מנהל מיסוי מקרקעין את השומות העצמיות שהגישו המשפחות והכיר בזכאותן לפטור ממס שבח.
כחודשיים לאחר מכן חזר בו מנהל מיסוי מקרקעין מאישור השומות והפטורים. לאחר שנודע לו כי עסקאות דומות שנחתמו עם "פולשים" אחרים שפונו מהמתחם, מתבררות במשרדי פקיד שומה, בהתאם לפקודת מס הכנסה - ולא לפי חוק מיסוי מקרקעין.
המחלוקת: יורשיהם של המחזיקים המקוריים עתרו למחוזי, בבקשה שזה יכיר בפיצויים שנפסקו לטובתם, כמכירה של "זכות במקרקעין". לטענת היורשים, הוריהם יושבו על ידי המוסדות המיישבים בסמוך לעלייתם ארצה בהסכמה של המדינה, ולכן אין לראותם כ"פולשים".
מנגד טען מנהל מיסוי מקרקעין כי היורשים לא הצליחו להוכיח כי ניתנה להוריהם רשות להחזיק במקרקעין, ומשכך, אין לסווג את הפיצוי שהתקבל במסגרת פסק הבוררות, כ"תמורה" בגין מכירת "זכות במקרקעין". כמו כן, ציין מנהל המיסוי כי הוא מחויב לנהוג באופן שווה בכל ה"פולשים" שפונו מהמתחם, לאור עקרונות שוויון החלים על דיני המס.
החלטה: בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי להורי היורשים ניתנה רשות להחזיק במקרקעין, ודחה את טענות מנהל מיסוי מקרקעין שלפיהן יש לראותם כ"פולשים".
כמו כן, קבע בית המשפט כי הימנעות המדינה ומוסדותיה מלפעול נגד המתיישבים במשך למעלה מ-60 שנה, מעידה אף היא על אופי ההרשאה ונכונות המדינה להעניק למתיישבים זכויות לשימוש בלעדי במקרקעין. לאור זאת, נפסק כי הזכות שהייתה בידי המתיישבים מזכה אותם בפטור מתשלום מס שבח.
וע (מרכז) 13864-04-18 יהושע וייס נ’ מנהל מיסוי מקרקעין מרכז
הכותב שותף, ראש מחלקת מיסים ומקרקעי ישראל במשרד גינדי כספי ושות’