גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מינוס 150 מיליארד שקל (בינתיים): האם כלכלת ישראל בדרך לעשור אבוד

לפי התחזיות המעודכנות הנזק הכלכלי למשק בשנים 2020-2021 כבר חוצה את קו ה-150 מיליארד שקל ● סגר במתכונת הסגר של חודש מרץ דוחה בשנה נוספת את ההתאוששות, רק שהפעם המשק מוחלש ווהסכנה להדרדר לשפל של שנים גדולה הרבה יותר

המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס
המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס

12.1% תחזית אבטלה ב-2021: התסריטים הפסימיים הופכים לרלוונטים

התרחישים המקרו-כלכליים למשק שהוצגו עד היום לא שיערו שהממשלה תטיל סגר חמור יותר מזה שהוטל במרץ-אפריל. בתרחישים הגרועים ביותר שלהם הניחו הכלכלנים שהסגר הנוסף יהיה בעוצמה של שני שלישים מהסגר הקודם, מבחינת היקף השבתת הפעילות הכלכלית. אם בסופו של דבר יוחלט להחמיר את הסגר מעבר לסגר הראשון יהיה צורך לעדכן מחדש את התחזיות, שכבר היום הן קודרות ביותר.

שנת 2020 הייתה השנה הגרועה ביותר למשק מבחינת נתוני הצמיחה - אך היא עומדת להפוך לגרועה הרבה יותר. על-פי התחזית האחרונה של בנק ישראל מחודש אוגוסט היה המשק צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% ב-2020 בתרחיש שבו אין סגרים נוספים. במקרה של סגר נוסף (כאמור חלש יותר מהסגר הראשון שהוטל על המשק) צפו בבנק ישראל צמיחה שלילית של 7%. הפער בא לידי ביטוי גם בשנת 2021: הצמיחה של המשק בשנה הבאה תתכווץ כתוצאה מהטלת סגר נוסף ותעמוד על פחות מ-3% (במקום 6%).

פער התוצר, או הנזק הכלכלי המצטבר למשק ממגפת הקורונה עמד בתרחיש האופטימי על 5% ובתרחיש הפסימי-יחסית על 10%, שהם כ-150 מיליארד שקל. הפער בין שני התרחישים עומד במונחים מספריים עומד על 60 מיליארד שקל.

הגירעון על-פי התרחיש הפסימי אמור לזנק השנה למעל 14% ולהשאר גבוה יותר מ-12% גם בשנת 2021. אבל האינדיקציה המוחשית ביותר למחיר האנושי היא בנתוני האבטלה שמראים שסגר נוסף דוחה בשנה שלמה את ההתאוששות: לפי התרחיש האופטימי היה שיעור האבטלה אמור לרדת ל-7.7% ב-2021, אך לפי התרחיש הפסימי-יחסית תעמוד האבטלה ב-2021 על לא פחות מ-12.1%. מדובר על תוספת של 4.5% מהשכירים במשק למעגל המובטלים כלומר על קרוב ל-200 אלף איש נוספים - ואלה כאמור התרחישים שנראים כרגע אופטימיים. 

30-35 מיליארד שקל: עלות מתווה הסגר שהוצג לממשלה השבוע

ההצעה שהציג לשרים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיברה על משק לשעת חירום, או העברת המשק למתכונת הפעלה במלחמה כוללת - מה שלא קרה כאן מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973. 30-35 מיליארד שקל היא עלות הסגר במתכונת שהוצגה בפתח ישיבת הממשלה. 

מדובר על מתכונת שמבוססת על שיקולים בריאותיים בלבד, ומתירה להפעיל רק שירותים חיוניים באמת, כלומר רק מערכות "מצילות חיים": מערכת הביטחון, המשטרה וכוחות ההצלה, מערכת הבריאות, תשתיות החשמל התקשורת והמים, עסקים ומפעלים בענפי התרופות והמזון.

הצעה כזו "חותכת" את התוצר של המשק בכ-90% ומביאה לסגירתם - לראשונה אי-פעם - של מערכת הבנקים, הבורסה, מפעלי גדולים כמו אינטל ואחרים. מעבר לנזק הישיר, סגירה כזו עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים למפעלי תעשייה שחייבים לעבוד 24/7 ולפגיעה קשה בייצוא הישראלי, תוך איבוד לקוחות, הפרת חוזים וחשיפה לתביעות פיצויים.

הגזירה הכלכלית הנוראה הזו לא נחתה על המשק בסופו של דבר הודות לפעילות נמרצת של שר האוצר ישראל כ"ץ (שתיקנה את אי הצלחתו בממשלה) והלחצים של ארגוני המגזר העסקי ואחרים. במהלך אתמול הוכנסו שורת תיקונים וריכוכים בניסוחים של תקנות הסגירה של המשק, שאפשרו להחריג מהשבתה את ענף הבנייה והתשתיות, את התעשייה הבטחונית, את מפעלי ההייטק הגדולים ותשתית שלמה של עסקים "תומכי לחימה" שמאפשרים את הרציפות התפקודית של התעשייה היצרנית. המתכונת הסופית של הסגר שיוטל מהיום דומה הרבה יותר לסגר שהוטל במרץ - וגם תג המחיר יהיה דומה (ראה בהמשך).

שני הבדלים קטנים שנותרו: במרץ הותר להעסיק עד 30% מהעובדים או עד 10 עובדים בכל מקומות העבודה - הקלה שאינה כלולה בסגר הנוכחי, ולכן אפשר לומר שעדיין שמדובר בסגר חמור יותר מהסגר הראשון אם כי נכון לעכשיו מדובר על תקופה קצרה יותר (שבועיים לעומת חודש ויומיים).

6.5 מיליארד שקל: עלות הסגר החלקי הנוכחי, במתכונת המקלה

זה תג המחיר של הסגר החלקי שבו נמצאת ישראל מאז יום שישי האחרון. מדובר נזכיר כי מדובר בסגר שבו ענפי התיירות והמסחר מושבתים לחלוטין, הקניונים החנויות המסעדות וכל שאר העסקים השייכים לענפים אלה - סגורים, למעט משלוחים מהמסעדות. בנוסף מערכת החינוך פועלת חלקית ומתנהלת באמצעות זום, למעט גנים פרטיים והחינוך המיוחד שעובדים כרגיל.

במתכונת, המופעלת מזה כשבוע, איבד המשק תוצר בהיקף של 2 מיליארד שקל וקרוב ל-100 אלף עובדים נשלחו הביתה לחל"ת. מדובר בעיקר בעובדים בענפי המסחר (למשל ברשתות הקמעונאות הגדולות), בעובדי בתי המלון ובעובדים במסעדות, הפאבים ובתי הקפה. עבורם, אפילו הסגר הזה, שהוא המקל ביותר - מהווה משבר אמיתי.

9-10 מיליארד שקל: תג מחיר למתווה במתכונת של הסגר הקודם 

זה תג המחיר למשק אילו יוטל עליו סגר זהה לזה שהונהג כאן מ-17 למרץ ועד ל-19 באפריל. הסגר במרץ, נזכיר, היה אמור להיות סגר כללי שרק שירותים חיוניים יופעלו בו. ואולם המאמצים הקדחתניים של הפקידות הבכירה באוצר (המנכ"ל שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור ואחרים) בגיבוי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ובהסכמת משרד הבריאות, הובילה לריכוך של המתכונת המוצעת בשלושה מקומות מאד מרכזיים.

ראשית, הורחבה ההגדרה של שירותים חיוניים: מרבית התעשייה וחלק ממגזר השירותים שהיא תלויה בו הוגדרו חיוניים, והורשו בעצם לעבוד כרגיל. שנית, אפשרו לעסקים קטנים, המעסיקים עד עשרה עובדים, להמשיך ולעבוד כרגיל. שלישית אפשרו לכל שאר הענפים, הלא-חיוניים, לפעול במתכונת שאפשרה התייצבות במקום העבודה של 30% מהעובדים.

שלושת השינויים האלה אפשרו למעשה למשק לעבוד ב-80% תפוקה עם כ-50% מהעובדים. זה הביא עדיין לירידה של 20% בצמיחה ול-1.4 מיליון איש שנפלטו משוק העבודה - אבל עדיין זה אפשר התאוששות מהירה יחסית.

צריך לזכור הבדל משמעותי בין מרץ-אפריל להיום. אז המשק נכנס לסגר במצב מצויין, העסקים היו עם יתרות של מזומנים והמערכת הבנקאית איתנה. היום המשק נכנס לסגר במצב שונה לחלוטין, חלש בהרבה וללא אופק ברור.

תרחיש האימים: עשור אבוד לכלכלה הישראלית

"כמו התקפה גרעינית" זו הייתה תגובתם הראשונית של כלכלנים שנחשפו למתווה הסגר המקורי שהובא לאישור הממשלה שלשום, מתווה שעורר התנגדות מקיר לקיר, של שר האוצר, נגיד בנק ישראל, הדרג המקצועי האוצר ופרוייקטור הקורונה.

פצצת אטום כלכלית אינה גובה קורבנות בנפש, לא בטווח המיידי, אבל למרות שהמתווה המוצע נועד להציל חיים ולא לסכן אותם, הנזק הכלכלי הטמון בו עלול לעלות גם בחיי אדם. לאיש אין יכולת לאמוד מראש את המחיר הכלכלי, החברתי והאנושי שסגר כזה יגבה מהציבור הישראלי.

תג המחיר של הסגר שעמד בתחילת הישיבה על 30-35 מיליארד שקל (לפי הערכות האוצר) הופחת במידה ניכרת מאד כתוצאה מההחרגות של ענפים ומפעלים רבים בדרך עד לאישור התקנות הכנסת - והוא קרוב היום הרבה יותר ל-10 מיליארד השקלים של הסגר ממרץ אבל יש הבדל אחד חשוב. המשק שנכנס לסגר הראשון היה משק צומח ואיתן, יחס החוב היה נמוך והגירעון סביר ולמרבית העסקים היו יתרות ומזומנים. הסגר השני פוגש משק מותש, חצי מיליון מובטלים וממשלה שכבר ניצלה את האמון, או האשראי שיש לה בשווקים כדי לגייס מעל 100 מיליארד שקלים. אם את הסגר הראשון צלחה ישראל ללא הורדת דירוג, הסכנה הפעם הרבה יותר קרובה ומוחשית.

וחשוב לזכור, לאיש אין ספק שהסגר יופסק בתום החגים. מדובר רק בפרק ראשון בתהליך ארוך של סגירת המשק - ללא שום אסטרטגיית יציאה או תכנית הדרגתית לפתיחה מחדש ויציאה מהמשבר.

קשה להסביר המשמעות של המספרים האלה. לציבור לא ממש ברור ההבדל בין 6.5 ל-10 ואפילו ל-30 מיליארד שקל. דרך מוחשית יותר לתרגם את התרחישים המקרו-כלכליים תהיה במונחים של שנים אבודות. הערכות הכלכלנים דיברו על התאוששות ניכרת במהלך 2021 אילו המשק היה ממשיך לעול בתנאים הנוכחיים. סגר נוסף דומה לזה שהוטל במרץ-אפריל מאט את תהליך ההתאוששות בשנה תמימה ומחזיר את שוק העבודה למצבו מלפני הקורונה רק ב-2022. משום כך אפשר להעריך שהסגר החמור, משמעותו במקרה הטוב, עוד שנה אבודה למשק ולתעסוקה ודחיית ההתאוששות עד 2023. אבל בתרחיש הפסימי ביותר זעזוע כזה עלול להכניס את המשק ללא פחות מעשור אבוד - כפי שמראה לנו התקדים ההסטורי של מלחמת יום הכיפורים.

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה