הנשיא טראמפ ומועמדתו לבית המשפט העליון, איימי קוני בארט / צילום: Alex Brandon, AP
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע הלילה (א') כי הוא בחר בשופטת איימי קוני בארט, כמועמדת שלו לבית המשפט העליון. עתה צפוי הסנאט לאשר את מועמדותה בהליך מהיר עד הבחירות ב-3 בנובמבר. אם איימי קוני בארט, בת ה־48 אכן תאושר, היא תהיה השופטת הצעירה ביותר בעליון, דבר שיוכל לאפשר לה לעצב את בית המשפט עשרות שנים קדימה.
מבחינת טרמאפ מדובר בנושא ראשון במעלה. הוא משתמש במינוי לעליון כחלק ממסע הבחירות לנשיאות ומנסה לקרוץ הן לנשים והן לשמרנים, שחשבו לא להצביע לו בשל "אישיותו" על ידי מינוי של אישה שמרנית למשרה השיפוט הגדולה ביותר בחשיבותה בארה"ב.
הכוח שנמצא בידיו של הנשיא בסוגיה הזו הוא עצום מכיוון שמשרה של שופט העליון בארה"ב היא בעלת תוקף לכל החיים. טראמפ, שכבר מינה שני שופטי עליון בקדנציה שלו - השופטים ברט קוואנו ב־2018 וניל גורסאץ' ב־2017- בהחלט מודע לכך שמינוי שופט שמרן שלישי (6-3 לטובת השמרנים בעליון) ישפיע על סוגיות ליבה אמריקאיות משמעותיות שיצוצו גם עשרות שנים קדימה, וגם בוחריו יודעים זאת. הבחירה של טראמפ באיימי קוני בארט לכל הפחות לא תפגע בסיכוייו האלקטורליים בקרב מצביעי הימין הפוטנציאליים.
בעל רקורד שמרני מוכח בעליל
השופטת איימי קוני בארט, בת 48, היא שופטת בבית המשפט לענייני ערעורים ה-7 בשיקגו. היא נחשבה למועמדת מועדפת על ידי הרפובליקאים בשל עמדותיה השמרניות נגד זכות ההפלה והעובדה שהיא מחשביה את עצמה כ"קתולית אדוקה". ובעוד שבאמריקה מתקיים דיון ער על השימוש בנשק חם, קוני בארט ביטאה דעות מוצקות בנוגע לזכויות אחזקת הנשק של אזרחי ארה"ב. היא זוכה גם לתמיכתו של מנהיג הרוב של הסנאט, מיטש מקונל, שרואה בה שופטת בעל רקורד שמרני מוכח בעליל. קוני בארט נשואה לעורך דין ששימש בעבר עוזר לפרקליט המחוזי ולהם שבעה ילדים.
קוני בארט הייתה על הכוונת של הנשיא טראמפ בעבר. בשנת 2018 כאשר שופט העליון אנתוני קנדי פרש מבית המשפט, טראמפ שקל למנות את קוני בארט לעליון אך לבסוף מינה את השופט ברט קוואנו לתפקיד.
קוני בארט גדלה בניו אורלינס. אביה, מייק, היה עורך דין ואמה עבדה בבית. בילדותה ונעוריה היא למדה בבית ספר דתיים ולבסוף סיימה את לימודיה בבית הספר למשפטים, נוטרדאם.
איימי קוני בארט שימשה בשנים האחרונות שופטת פדרלית, שבמהלכן כתבה כ-100 פסיקות מהן עלה בבירור התפיסה השמרנית שלה. החל, כאמור, מזכויות אחזקת נשק, דרך תקיפות מיניות בקמפוסים במוסדות האקדמיים ועד שירותי בריאות ועמדות נגד זכות ההפלה המלאכותית.
מבחינת תפיסתה המשפטית, היא נחשבת לבעלת גישה "טקסטואלית", שמסתמכת באופן מילולי על הניסוח המדויק בחוקה או בחוק וחותרת ליישום הכוונות המקוריות של הכותבים, כפי שהיא מבינה אותן.