גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דווקא עכשיו: מירי רגב מבקשת לקדם מעגנות חדשות ליאכטות

רק קומץ אזרחים מחזיק ביאכטה, אך שרת התחבורה פנתה לדרעי וביקשה ממנו באופן אישי לפעול להקמת 6 מעגנות חדשות ● המשרד להגנ"ס והחברה להגנת הטבע מזהירים מפגיעה סביבתית חסרת תקדים ● השרה גמליאל: "הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת, היא עוול חברתי"

שרת התחבורה מירי רגב. "אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון" / צילום: מארק ניימן, לע"מ
שרת התחבורה מירי רגב. "אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון" / צילום: מארק ניימן, לע"מ

חופי ישראל הולכים ונעשים צפופים מיום ליום; בזמן שאוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה, שטחי הטבע הפנויים הולכים ומצטמצמים. מתוך 196 קילומטרים של חוף, רק 50 ק"מ פתוחים היום לרווחת הציבור, וגם הם מצויים תחת לחץ גובר של פיתוח וצרכים אנושיים שונים, המבקשים לצמצמם.

אך כעת מתברר שמספר רשויות מקומיות, בגיבוי השרה מירי רגב, מנסות להאיץ קידום של שש מעגנות חדשות עבור כליי שיט דוגמת יאכטות, שיצמצמו עוד יותר את שטחי החוף הפנויים לכלל הציבור, לטובת 1% מהאוכלוסייה המחזיק ברישיון משיט. זאת, למרות התנגדותו של הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל והחברה להגנת הטבע הפועלת בנושא.

מי שמובילה כעת את התוכנית להקים את המעגנות החדשות, היא שרת התחבורה מירי רגב. לידי "גלובס" הגיע מכתב אישי ששלחה החודש השרה רגב לשר הפנים אריה דרעי, בו היא מבקשת ממנו לפעול לקידום מהיר של הקמת המעגנות. "אריה ידידי", כותבת רגב. "כבר בשנת 2016, המעגנות הקיימות התמלאו לחלוטין. כיום, אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון, כאשר להערכת גורמי המקצוע מדובר על יותר מ-1,500 בעלי כלי שייט".

לפי עמדתה של רגב, קצב הגידול במספר משיטי כלי השייט הקטנים נמצא במגמת עלייה, ומעיד על גידול ניכר בעניין האוכלוסייה בספורט הימי. לדבריה, אזור הים התיכון הוא אזור שיט היאכטות המבוקש בעולם, עם מעל 750 אלף יאכטות זרות המשייטות בו, אך ישראל כמעט ואיננה חלק מאותה מפת שייט, בשל המחסור בתחנות עגינה. עוד לפי רגב, המעגנות אינן מחסום בקו החוף, אלא מהוות "שער כניסה ויציאה למרחב הימי לעשרות אלפים, למגוון פעילויות דוגמת ספורט ימי, שייט מנועי, מפרשים, צלילה, דייג ועוד", ומהוות "מוקד תעסוקה ישירה לעשרות ותעסוקה עקיפה למאות בכל אתר".

רגב מלינה במכתבה על כך שלמרות המלצות צוות התכנון - לפעול להקמתן של שש מעגנות חדשות והרחבה של מספר מעגנות נוספות, ובכך להוסיף 7,150 מקומות עגינה לכלי שיט ("מעט יותר ממחצית הביקוש הצפוי"), ראש מנהל התכנון, דלית זילבר, עצרה את הדיונים בנושא לאורך השנה האחרונה, זאת "ללא הסבר או מסמך כלשהו". לדבריה, במהלך סיורים שקיימה זילבר, התבטאה כי התוכניות לא יזכו לתמיכתה.

לפי המכתב של רגב, הרשויות שביקשו לקדם בשטחן מרינות לעגינה הינן: נתניה, בת ים, רשל"צ, נהריה, קריית ים, חיפה, חוף הכרמל, חדרה, ועוד. אך בשלב זה, כאמור, התוכנית העתידית דנה בקידום הקמת מרינות חדשות ב-6 רשויות - נהריה, חיפה, נתניה, חדרה, תל-אביב ובת-ים, והרחבת מעגנות נוספות.

לקראת הדיון בנושא בולנת"ע, שיתקיים מיד לאחר חג הכיפורים - ביום שלישי בבוקר, כותבת רגב לדרעי במכתב אישי לו אין מכותבים נוספים; "אבקש את מעורבותך בסיוע לקידום התמ"א והבאתה לידי מימוש במהרה. הרשויות המקומיות מצפות בכיליון עיניים לאישור התוכנית, בכדי שיוכלו לקדם תוכניות מפורטות לנושא. המצוקה רבה והצרכים ברורים, הגיעה העת לעשות. אודה לתמיכתך ועזרתך בפתרון בעיה לאומית זאת".

"הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת על חשבון האוכלוסייה הכללית, היא עוול חברתי"

הבקשה של רגב פוגשת מהצד השני את המשרד להגנת הסביבה שמתנגד לנושא בשל הנזק הסביבתי הרב אותו יסבו המעגנות החדשות, ואת ארגוני הסביבה ובראשם החברה להגנת הטבע. בתקופה האחרונה, מפעילים ראשי רשויות דוגמת עיריית נתניה וחדרה לחצים בכדי לקדם את הנושא באזורם, בשל התמורה הכלכלית במרינות אלו, ולמרות הפגיעה הסביבתית והפגיעה בכלל הציבור - שלא יהנה מאותו חוף ים שיופקע לטובת המרינות. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, תומכת בעמדה המקצועית של משרדה על פני הלחץ של ראשי הרשויות ובעלי היאכטות, ומזהירה מפני הנזק הסביבתי ואובדן שטחי הים עבור הציבור.

גילה גמליאל. "לא נסכים לפגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי והסביבתי" / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

"חשיבותו של חוף הים כשטח ציבורי פתוח מורגשת ביתר שאת בימים מאתגרים אלו. אני מתנגדת נחרצות להוספה של מעגנות חדשות אשר ישרתו ציבור מצומצם ולרוב בעל ממון ואמצעים, על חשבון הציבור הרחב והסביבה", אומרת גמליאל ל"גלובס". "לא נסכים לפגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי והסביבתי. הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת על חשבון האוכלוסייה הכללית, היא עוול חברתי".

לפי מנהל התכנון, הביקוש לכלי שייט קטנים דוגמת יאכטות בבעלות ישראלית, נמצא בקצב עלייה של 3-4%, וכן עלייה שנתית גבוהה יותר במספר בעלי רישיונות שייט (כ-1% מאוכלוסיית ישראל, כ-90 אלף איש, מחזיקים ברישיון משיט, נתון המצוי במגמת עלייה שנתית גבוהה). המחסור במקומות עגינה מגיע לכדי תפוסה של 96%, ובמעגנות מסוימות 100%. אך המחיר של הרחבת מקומות העגינה לכלי השיט הוא סביבתי וחברתי באופן מובהק, ועל כן בארגוני הסביבה ובמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי יש לשקול היטב כל שינוי בנושא בראייה כלל חברתית וסביבתית, לטובת מרבית האוכלוסייה בישראל ולא סקטור כזה או אחר.

לפי המשרד להגנת הסביבה, המחיר הציבורי, הסביבתי והכלכלי הוא גדול: בין השאר, מציעה התוכנית הקמה של 5-7 מעגנות גדולות חדשות, כאשר כל מעגנה כזו כרוכה בתפיסת שטח חופי וימי ניכר, בין 500-700 מטרים לכל מעגנה. מעגנה היא מתקן תשתית בעל טביעת רגל סביבתית ואקולוגית משמעותית ביותר, ו"יש להימנע מראש מלהקים אותן, ואף למנוע את הצורך העתידי במימון ציבורי לצמצום השפעת המפגעים שהן מייצרות, כגון הקמת שוברי גלים מיותרים". לפי המשרד להגנת הסביבה, יש לתת עדיפות לשימוש של חוף רחצה ושטח פתוח, ולבחון פתרונות בנושא החינוך הימי במסגרת המעגנות הקיימת, ולא במעגנות גדולות הפוגעות בצורה משמעותית בחופים.

יאכטות. כל מעגנה כזו כרוכה בתפיסת שטח חופי וימי ניכר, בין 500-700 מטרים לכל מעגנה / צילום: שאטרסוק

לפי חישוב שערכה החברה להגנת הטבע, בעוד שבימי קום המדינה היו כ-30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש 1.7 ס"מ לתושב. העמדה הסביבתית מבקשת לפעול מתוך הפנמה והבנה של שטחה המצומצם של ישראל וחופיה, והתחשבות בצרכי 99% מהאוכלוסייה בישראל, שאיננה מחזיקה ביאכטות. בעוד שמעגנה מהווה שימוש בלתי הפיך בקרקע, על הרשויות להפנים כי לא ניתן יהיה לספק את הביקוש העתידי, גם לא בתחום החינוך הימי. במסגרת אותה תמ"א שתדון ביום שלישי הקרוב בולנת"ע, חשוב לציין, לא חושב כלל בכמה יעלה הביקוש לחופים עבור שימושים ציבוריים שאינם שיט, מה שמציב בעמדת נחיתות את צרכיו של הציבור הרחב.

בכלל המקרים, אומרים במשרד להגנת הסביבה, יש לתת מענה רק במקומות בהם אין פגיעה בחופי רחצה מוכרזים, ויש פגיעה מינימלית בחופי רחצה פוטנציאליים עתידים ובחופים טבעיים. לפי עמדת המשרד כפי שהוצגה בשנה שעברה, ניתן לכל היותר לבחון הקמה של מעגנה נוספת אחת במרחב השרון ובמרחב הצפון בלבד, תוך הכרה בכך שמדובר גם במקרים אלו בפגיעה בערכי טבע ובתוספות נלוות מזיקות לסביבה דוגמת שוברי גלים. אך כעת השרה גמליאל, כאמור, מתנגדת באופן נחרץ להקמת מעגנות חדשות, שהיוו כאמור פשרה על חשבון הסביבה וכלל הציבור.

"להקמת מעגנות חדשות עלולות להיות השלכות חמורות"

רגב מפנה בדבריה לכך שבמדינות אחרות ברחבי הים התיכון, הורחבו או קמו בשנים האחרונות מעגנות רבות, מה שמציג את ישראל בפיגור מאחורי מקבילותיה. ואמנם, ישראל איננה מדינות אירופה; היא מדינה קטנה מאוד, בה השטח מוגבל והאוכלוסייה צומחת בקצב משמעותי - בשונה מאירופה, ורק נתח קטן מחופיה אכן פנוי עבור הציבור הרחב. יתר על כן, לפי המשרד להגנת הסביבה, תחזית הגידול לביקוש לכלי שייט תיירותיים בישראל 'מוגזמת', שכן "ישראל אינה יעד אטרקטיבי לתיירות יאכטות, שכן אין בה איים, מפרצים ומפרצונים כפי שימצאו התיירים ביוון, טורקיה וכו'".

"בימים אלה ממש, כשהקורונה פוגעת בבריאות ובכלכלה של כולנו, המדינה מקדמת הקמת שש מרינות חדשות וגדולות, בעלות הנאמדת בכ-100 מיליון דולר לכל אחת ובסה"כ חצי מיליארד דולר מהכיס של כל אחד ואחת מאיתנו", אומרים בחברה להגנת הטבע. "תכנית זו סותרת את העיקרון המרכזי בתמ"א 1 לפיו 'חוף הים הינו נחלת הכלל' ומציגה פיתוח שבו רבים ייפגעו ומעטים ייהנו ממשאב השייך לכלל הציבור".

לפי החברה להגנת הטבע, מרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים. זאת ועוד, הקמת מרינה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיבי ונרחב בחול של רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד.

ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, אגב כך, לא לבד; רק לפני חודשיים הזהיר מבקר המדינה מפני השלכות חמורות של הקמת מרינות חדשות. בפרק דוח הביקורת העוסק במצוקים, כתב המבקר כי "להקמת מעגנות חדשות או הרחבת מעגנות קיימות לאורך חופי הים התיכון בישראל עלולות להיות השלכות חמורות - הן עלולות להצר את החופים, וכך להגביר את הפגיעה במצוקים, לפגוע בהגנות הפיזיות המתוכננות על המצוק ולהוריד לטמיון את ההשקעות הגדולות של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתכנון הגנות אלו ובהקמתן". אך הנושא, כאמור, מצוי לפתחו של מנהל התכנון שיידרש להכריע בקרוב כיצד לנהל את חופי ישראל והטבע המצוי תחת לחץ הולך וגובר.

משרד התחבורה: "המחסור במעגנות פוגע קשות בתיירות הנכנסת של ישראל"

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל התכנון פועל רבות לשימור החופים, שהולכים ומתמעטים וקבע שהם נחלת הכלל, למען הציבור הרחב. כמו בנושא החופים, כך גם בעניין המעגנות, אנו נשמע את כלל הגורמים המעורבים והשיקולים השונים, לרבות טובת הציבור הרחב והשפעת הקמת מעגנות על החברה בישראל, בטרם קבלת החלטה בנושא".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא יעלה לדיון ביום שלישי הקרוב בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), וכלל עמדות הצדדים יוצגו שם. חברי הוועדה, שמורכבת מנציגי משרד הממשלה, השלטון המקומי והגופים המייצגים, יקשיבו ויבחנו את השינויים הנדרשים בתכנית, בהתאם לכך. הדיון הוא דיון מקדים לדיון שיתקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "תכנית המתאר הארצית למעגנות נועדה לשדרג תוכניות שנקבעו לפני כ-40 שנה. מדובר בהקמתם של מספר מעגנות נוספות והרחבתם של מעגנות קיימות, במקומות שניתן. מעגנות הינן מתקנים לאומיים שמדינה מחויבת לפתח. המעגנות בישראל מתאימות כיום לקיבולת כלי השייט, המשתמשים במעגנות, שלפני עשור ויותר. אין מדובר במתקנים לעשירים. המעגנות המשמשות את כלל הציבור, הן לעגינה, לבילוי, לספורט ולתיירות. מעגנות אלה משמשות בנוסף לקידום הספורט הימי לנוער בתנועות כגון צופי ים ומועדונים אחרים, שחשיבות החינוך הימי בהם אינה מוטלת בספק.

"כיום יש חוסר של 2000 מקומות עגינה, הגורם להחזיק את כלי שייט ישראליים במעגנות זרות כמו קפריסין, טורקיה ויוון דבר הפוגע בכלכלה הישראלית. בנוסף לכך, תיירים רבים המגיעים לישראל, בשייט מנועים מלהגיע לישראל עקב חוסר במקומות עגינה, דבר הפוגע קשות בתיירות הנכנסת של ישראל.

"בהיבטי בטחון, למעגנות באיזור הצפון והדרום חשיבות בטחונית בכל הנוגע לשמירה על הביטחון השוטף של מדינת ישראל עגינת ספינות חיל הים בקרבת הגבולות מקצרת טווחים וחוסכת כסף רב בפעילות הבט"ש. כך גם לגבי תחנות השיטור הימי של משטרת ישראל, בכל הקשור לביטחון האזרחי לאורך חופי המדינה".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה