רוברט טאוב / צילום: תמר מצפי
חברת המכשור הרפואי ניקסואה הישראלית-בלגית שפיתחה שתל לטיפול בדום נשימה בשינה השלימה לפני כשבוע וחצי גיוס של 85 מיליון אירו (100 מיליון דולר) בבורסת יורונקס האירופית. הגיוס בוצע לפי שווי של כ-362 מיליון אירו (423 מיליון דולר) אחרי הכסף. מאז ההנפקה עלה שווי המניה ב-14%, ושווייה עומד על כ-413 מיליון אירו (485 מיליון דולר).
ניקסואה נוסדה על-ידי רוברט טאוב, היזם הבלגי-יהודי שהקים בישראל את חברת התרופות אומריקס, שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון בכ-438 מיליון דולר, והיה היו"ר והמשקיע הבולט בחברת תרופות נוספת, נוירודרם, שנמכרה למיצובישי טנבה היפנית ב-1.1 מיליארד דולר.
ניקסואה הוקמה בישראל ב-2009, וכאשר הגיעה לשלב המסחרי העבירה את פעילות השיווק, הניסויים הקליניים והפיננסים לבלגיה, אך המו"פ, הייצור ובקרת האיכות נותרו בארץ. היום ניקסואה מעסיקה כ-38 עובדים בישראל, עם כוונה לצמוח ל-50 עובדים בישראל, מתוך 85 שהיא צפויה להעסיק בסך הכול, בעקבות גיוס ההון.
את ניקוסיה ישראל מנהלת נטאלי גילת.
ניקסואה קיבלה בשנה האחרונה אישור להתחיל ניסוי בארה"ב, וכן את אישור השיווק באירופה ושיפוי ביטוחי בשוק הגרמני, הנחשב למוביל באירופה. בדוחותיה עדיין לא הספיקה לרשום הכנסות. לדברי מנכ"ל החברה, אוליבר טילמן, בשיחה עם "גלובס", כספי ההנפקה מיועדים לסקייל אפ של הייצור ולבניית מערך ההפצה בגרמניה, לכניסה לשווקים נוספים באירופה וכן להשלמת ניסויים קליניים בארה"ב. לדבריו, הסכום יספיק עד מחצית 2023, אז אמורה החברה להתחיל לפעול בשוק האמריקאי באופן מסחרי.
ניקסואה עוסקת כאמור בטיפול בדום נשימה בשינה. זוהי תסמונת שמאופיינת בחסימת דרכי הנשימה של אדם בשעות הלילה. הנשימה נעצרת, האדם נחנק קלות ומתעורר, מסדיר נשימה וחוזר לישון, בדרך כלל בלי לדעת שנשימתו נעצרה. אולם הפסקות הנשימה הללו עלולות להיות תדירות מאוד ובזמן הפסקת הנשימה, לא מגיע חמצן למוח ולאיברים החיוניים.
"אני קצת נעלב כשאומרים שאנחנו מטפלים בנחירות", אומר טילמן. "זה נכון שדום נשימה בשינה גורם נחירות, אבל אנחנו בעצם מטפלים בסיכון שנובע ממניעת החמצן. דום נשימה בשינה מעלה פי חמישה את הסיכון להתקפי לב, פי שניים את הסיכון לשבץ, מחריף את התחלואה בסוכרת, ובגלל דום נשימה בשינה אנשים סובלים מעייפות כרונית חמורה".
הטיפול הקיים בתסמונת הוא מסכה המזרימה חמצן לתוך הריאות במהלך הלילה (CPAP). "זה הטיפול הניתן ל-80% מהמטופלים. מחציתם לא מצליחים להתמיד מעבר לשנה או שנתיים", אומר טילמן. "התחושה של הזרמת חמצן לאף כל הלילה היא לא נעימה, וגם מבחינה אסתטית - אולי את לא רוצה להתעורר בלילה ליד מישהו שנראה כאילו התחפש לפיל".
כדי להציג את המוצר של ניקסואה, טילמן מספר תחילה על מובילת השוק Inspire. "זהו ספין אוף של חברת מדטרוניק, שהסב טכנולוגיה מתחום קוצבי הלב, לשם גירוי של עצב שמתחבר ללשון. כאשר העצב מגורה, הלשון מתכווצת וכבר אינה חוסמת את דרכי הנשימה". החברה נסחרת לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר.
"אבל כשמסיבים מוצר מתחום לתחום, לפעמים נתקעים עם מאפיינים של התחום הקודם, למשל שהקוצב שלהם מושתל בחזה, וממנו יוצא כבל שמטייל בתוך הגוף עד לעצב שמתחת ללשון". גישה כזו מצריכה פרוצדורת השתלה מורכבת.
המוצר של ניקסואה מגרה את אותו עצב, אבל באמצעות מכשיר זעיר המושתל בחלל הפה. "לשמחתנו אינספייר פתחו עבורנו את השוק, והוכיחו את היעילות של הגירוי העצבי", אומר טילמן. עכשיו מגיעה ניקסואה ומקווה לקצור את הפירות באמצעות גרסה של אותה טכנולוגיה המושתלת בניתוח זעיר פולשני, בלי כבלים בתוך הגוף. "כמו כן, אנחנו מגרים את שני הצדדים של העצב בבת אחת ולא רק צד אחד, ובשל כך אנחנו יכולים לטפל ביותר סוגי מקרים".
ניקסואה מעוניינת להנגיש את המוצר גם לשוק הישראלי, ומעריכה כי הוא רלוונטי לכ-10-13 אלף איש הזקוקים לטיפול בדום נשימה בשינה.
טילמן מציין כי לאור העובדה שהחברה גייסה יותר הון מכפי שתכננה, היא צפויה לפתח את הדור הבא של המוצר, שיכלול כנראה גם אפליקציה שתאפשר למטופל לשלוט בצורה אקטיבית יותר בטיפול ולקבל פידבק על השינה שלו. "אנחנו עשויים לבחון גם שיתופי פעולה ורכישות, אולי עם חברה עם יכולות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ואולי עם חברה בתחום אבחון דום נשימה בשינה", אומר טילמן.
יש חברה ישראלית כזו, איתמר מדיקל שנסחרת בנאסד"ק.
"אני מכיר אותם היטב. שוק ניטור השינה משתנה ואיתמר היא חברה מאוד בולטת בתחום. אנחנו מאוד מתרשמים מהמחויבות שלהם להביא ראיות מדעיות מוצקות לטיעונים הקליניים שלהם, ולעבודה שהם עשו בנושא. זה לא אומר שיש קשר בין החברות או שיהיה כזה, אבל ישנה הערכה רבה.
"בנוגע לשיתופי פעולה, חשוב לומר שיצרנית ה-CPAP המובילה Resmed, שנסחרת לפי שווי של 24 מיליארד דולר, היא אחת המשקיעות שלנו, החל מפברואר האחרון. אני מאמין שההשקעה שלהם תרמה מאוד להצלחת ההנפקה".