רפת פרות / צילום: איל יצהר
חברת Mileutis (מילאוטיס) הישראלית, המפתחת תרופה שתחליף שימוש באנטיביוטיקה בחיות משק, הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר מקרן ההשקעות הפרטית NovaQuest, המתמחה בבריאות ומדעי החיים ומנהלת כ-2 מיליארד דולר. זוהי ההשקעה הראשונה של הקרן בתחום בריאות בעלי החיים, והראשונה בחברה ישראלית.
מילאוטיס פיתחה מוצר בשם Imilac המיועד לטיפול בדלקת העטין, הגורמת לנזק כלכלי שמוערך, לדברי החברה, בכ-20-30 מיליארד דולר בשנה. הטיפול הקיים הוא, כאמור, באמצעות אנטיביוטיקה, אשר גורמת להתפתחות עמידות בקרב החיידקים, באופן שמסכן גם את בני האדם. המוצר של מילאוטיס מבוסס על חלבון המיוצר באופן טבעי בחלב הבקר. מקור המוצר במכון וולקני, וניסויים שנערכות ברפתות בישראל, שהראו כי חלבונים אלה מגבירים את פעילות מערכת החיסון בעטין.
דיוויד חויאר איסקוביץ' ייסד את החברה ב-2004 יחד עם אביו חוזה איסקוביץ'. "אבי הוא רופא אפידמיולוג, היום כבר לא צריך לשאול מה זה", מספר איסקוביץ' הבן. "הוא אפידמיולוג בתחום הסרטן, בעל שם עולמי. לפני הקמת החברה אני הייתי כלכלן, בחור צעיר, ואמרתי לו - יש לך המון ידע, בוא נעשה עם זה משהו, בוא נפתח חברה יחד. וחיפשנו פרויקטים בתחום הרפואי, ונתקלנו בפרויקט בבני אדם שעניין אותנו, ואז בפרויקט הנוכחי בתחום הווטרינריה, שמימש עקרונות דומים. ואז אמרנו - בווטרינריה נוכל להביא את המוצר לשוק מהר יותר, אחרי ניסויים בעלי חיים, בלי להשקיע את מיליוני הדולרים הדרושים לניסויים בבני אדם".
המוצר של מילאוטיס עוד לא הגיע לשוק, אלא נמצא עדיין בתהליכי האישור האחרונים בישראל ובארה"ב, אבל לדברי איסקוביץ', משקיעים הגיעו אליה לאחר ששמעו עליה מחקלאים שסיפרו שהם שמעו על המוצר ומחכים לו. "ראינו בניסויים שלנו שאנחנו מצליחים להציל חיות שבכל שיטת טיפול אחר לא היו שורדות את המחלה, כולל כריתת עטין".
"אחרי שנתבסס בשוק זה, נפנה גם לטיפול בבני אדם"
המוצר פועל על ידי הכברת פעילות מערכת החיסון. כיום מדובר במוצר לשימוש מקומי בעטין. בצנרת המוצרים של החברה ישנו גם מוצר לשימוש מקומי ברחם ולשימוש סיסטמי (בכלל הגוף). "זה מוצר בטוח, שמבוסס על חלב שממילא אנחנו שותים כל הזמן".
בין המשקיעים הראשונים בחברה היו קובי לוסגרטן מנכ"ל אביק לשעבר, קרן הפרייבט אקוויטי PAI מצרפת, אורי ענבר, לשעבר סמנכ"ל חברת SCR מתחום טכנולוגיית הרפת אשר נמכרה ב-250 מיליון דולר ב-2014 ומשקיעים פרטיים נוספים.
אז בעצם כשאומרים לנשים מניקות למרוח חלב אם על הפטמה כדי להעביר דלקת , ובכללי נאמר שחלב אם יכול להעביר כל דלקת שהיא, יש בזה משהו?
"בהחלט. חלב האם משתנה לפי גיל הילוד ויש בו מרכיבים שונים. החומר בו אנחנו משתמשים נקרא קזאין פוספו פפטיד. למרות שהוא נמצא בחלב, יש לנו 52 פטנטים על השימוש בו כתרופה".
אם המוצר הזה מעורר את מערכת החיסון באופן בטוח לגמרי, אני מניחה שיש פיתוי גדול לעבור מפיתוח לפרות לפיתוח תרופה עבור בני אדם.
"כן, אנחנו מעוניינים אחרי הוכחת ההיתכנות בשוק הווטרינריה ואחרי שנתבסס בשוק זה ונגיע ליציבות פיננסית, לפנות גם לטיפול בבני אדם. זו האסטרטגיה שלנו מהיום הראשון".
החברה מעסיקה כ-30 עובדים בנס ציונה ומגייסת בימים אלו עובדים נוספים למערך המו"פ והתפעול.
העניין העולמי בתחום הווטריניה התגבר לאחר שב-2013 הונפקה חטיבת הווטרינריה של פייזר, זואטיס, והפכה לדוגמה למה שניתן לעשות בתחום הזה. החברה נסחרת היום לפי שווי של 75 מיליארד דולר (לשם השוואה, פייזר עצמה, אחת מחברות התרופות המובילות בעולם, נסחרת ב-200 מיליארד דולר). מאז ההנפקה עלתה מניית החברה במעל 400%.