יבוא מקביל של המשקה שוופס לישראל הוא חוקי - כך קבע השבוע בית משפט המחוזי מרכז, כשקיבל תביעה לסעד הצהרתי שהגישה חברת בן שלוש יבוא ויצוא נגד חברת יפאורה תבורי.
האם מותר לייבא ולשווק בישראל מוצר, שנרכש בארץ שבה הוא יוצר מידי יצרן מקומי בעל זכויות על הסימן המסחרי, כשיש בישראל גוף נוסף שהזכויות על הסימן המסחרי שייכות לו והוא מתנגד ליבוא מתחרה? זו השאלה שעמדה במרכז התביעה שהגישה היבואנית בן שלוש ייבוא וייצוא נגד יצרנית המשקאות יפאורה תבורי, שהוגשה על ידי עו"ד אליס אברמוביץ.
לפי כתב התביעה, בן שלוש רוצה לייבא לישראל, ביבוא מקביל, משקאות שוופס מקוריים שיוצרו בחו"ל. מכיוון שידוע לה שיפאורה-תבורי פועלת באגרסיביות לחסימת היבוא המקביל של משקאות אלה - היא פנתה בבקשה לבית המשפט שיקבע, מראש, שהיבוא המקביל - חוקי.
בן שלוש יבוא ויצוא היא חברה העוסקת ביבוא מקביל של מוצרי מזון ומשקאות לישראל, בהם קוקה קולה, פרינגלס, שוקולד מילקה, פסטה ברילה, בירות כגון קורונה וסטלה ומשקאות אלכוהוליים נוספים.
בן שלוש טענה בתביעה כי ידוע לה שיפאורה תבורי פועלת באגרסיביות לחסימת היבוא המקביל של משקאות שוופס -ולכן היא מבקשת מבית המשפט שיקבע מראש כי היבוא המקביל הוא חוקי.
בניגוד ליבוא מקביל רגיל, שלגביו כבר נקבע כי הוא חוקי ואף רצוי, במקרה של המותג "שוופס" המציאות מורכבת יותר. זאת, משום שמי שהייתה בעלת המותג העולמית, מכרה את הבעלות בסימן המסחר "שוופס" ליצרניות מקומיות, שכל אחת מהן מורשית לייצר ולשווק את המוצר בתחומה. המצב הזה יצר לכאורה לגיטימציה לתקוף את היבוא המקביל בטענה של הפרת סימן המסחר.
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל כעת את עמדת היבואנית, וקבע כי העובדה שיפאורה-תבורי מייצרת את משקאות השוופס בישראל ומחזיקה בבעלות על סימן המסחר, אינה הופכת את היבוא שלהם לבלתי חוקי. עוד נקבע, כי יפאורה-תבורי לא הוכיחה שהמשקאות המיובאים מחו"ל שונים בטיבם או בטעמם מאלה המשווקים בארץ, וכי אפילו אם הייתה שונות מסוימת במרכיבים או בטעמים - לא היה בכך כדי למנוע את היבוא המקביל.
עוד קובע השופט רמי אמיר, כי כאשר רכשה יפאורה-תבורי את הבעלות בסימן המסחר, היא הייתה מודעת לכך שיצרנים אחרים בעולם מחזיקים אף הם בבעלות זהה, והיבוא המקביל הוא חלק מהסיכונים המסחריים אותם הייתה צריכה להביא בחשבון כאשר רכשה את הזכויות.
לטובת היבואנית נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 120 אלף שקל.