יובל שטייניץ, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
הטענה שייצור חשמל בגז טבעי כמעט לא מזהם חוזרת כבר שנים בראיונות עם שר האנרגיה. בין שהעילה לראיון היא הגעת אסדה חדשה לארץ, שיחות על הנחת צינור לאירופה או קידום הספר החדש שהשר כתב על מאבקו בטייקוני האנרגיה, יובל שטייניץ לא יסכים לחתום את השיחה בלי לעדכן את המאזינות והמאזינים בשיפור שנרשם עד כה באיכות האוויר בישראל בזכות הוויתור על שריפת פחם בתחנות הכוח.
ההזדמנות האחרונה נקרתה בחודש שעבר, עם חתימת ההסכם להקמת איסטמד - ארגון גז חדש שמאגד כמה מדינות במזרח הים התיכון. הראיון ששטייניץ נתן ל"גלי צה"ל" התמקד בהשפעות הכלכליות של האירוע, אבל רגע לפני סיומו הוא סיפר: "זיהום האוויר בכל תחנות הכוח בישראל, בכל משק האנרגיה, ירד בחמש שנים האחרונות ב60%! ב-60% ירד זיהום האוויר שאנחנו והילדים שלנו נושמים בזכות בגז הטבעי"
האם יש למספרים האלה בסיס עובדתי? "זיהום" הוא מונח כללי מדי. על סמך דוח הפליטות לסביבה (מפל"ס) שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם מאז 2013, בדקנו מה קרה לכמה סוגי מזהמים בולטים עם הגברת השימוש בגז במשק החשמל. משקל הגז בייצור חשמל עלה באותה תקופה מכ-40% לקרוב ל-70%. נעזרנו בד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בארגון אדם טבע ודין, שליווה עוד ב-2011 את חקיקת החוק להקמת מרשם הפליטות.
תחמוצות גופרית
✔ פוחת בסביבות 95%
החיסכון הגדול ביותר במעבר לגז טבעי בתחנות הכוח מושג בפליטת תחמוצות גופרית. חומרים כאלה, ובראשם גופרית דו-חמצנית (SO2), מתקבלים משריפת דלקים שמכילים גופרית, כגון פחם ונפט. בחשיפה ארוכה הם עלולים לפגוע בריאות, בייחוד בקבוצות סיכון כמו אסתמטיים וחולים במחלות ריאות.
כיוון שגז טבעי מכיל מעט מאוד גופרית, השימוש בו מפחית את פליטת תחמוצות הגופרית במידה דרמטית. כמה בדיוק? מחקר אופטימי במיוחד מצא שהחלפת תחנות פחמיות בגזיות בארה"ב הפחיתה את הפליטה ב-99.8%. המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני כעשור אומדן ורוד פחות, ירידה של 92% בלבד, אבל לאחרונה עדכן את ההערכה ל-99% בערך.
ונגר מסביר שבהשוואות כאלה אין טעם להתווכח על המספרים המדויקים, שכן הפער תלוי בתחנות הכוח ובדלקים שביניהם משווים. ראשית, יש הבדלים טכנולוגיים: אם מתקינים בתחנה פחמית "סולקנים" ייעודיים למזהם מסוים, הם מסוגלים להפחית את פליטתו בעשרות אחוזים. במשרד להגנת הסביבה גורסים שסולקנים לגופרית דו-חמצנית מונעים מכמחצית ממנה להגיע לאוויר. שנית, יש הבדלים טבעיים בין פחם לפחם, וחלק מהמרבצים עתירי גופרית יותר מאחרים. בשנים האחרונות התקן הישראלי מחייב לשרוף רק פחם דל-גופרית, שהוא יקר יותר.
דוח הפליטות שפורסם בחודש שעבר מלמד שבין 2013, סמוך לתחילת ההפקה ממאגר תמר, ועד 2019, פליטת תחמוצות הגופרית בכל תחנות הכוח (כולל הפחמיות) פחתה ב-73.9%. בתחילת התקופה היה ענף החשמל אחראי ל-88% מהזיהום הזה; בסופה - ל-55% בלבד.
תחמוצות חנקן
⍻ פוחת בעשרות אחוזים
המזהם הבולט השני הוא תחמוצות חנקן, חומר שבריכוזים גבוהים קשור בין השאר לתגובות דלקתיות במערכת הנשימה, רגישות למחלות נגיפיות, עלייה בהתקפי אסטמה, ובכלל, לעלייה בפניות לחדרי מיון. חלק מתחמוצות החנקן נובעות מהחנקן שבדלקים, וגז טבעי דל יחסית בחנקן. אבל חלקן מתקבל מעצם החימום של החנקן והחמצן שמצויים ממילא באוויר.
לפי ההערכות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה, תחנת גז פולטת לכל יחידת אנרגיה כעשירית מתחמוצות החנקן שפולטת תחנה פחמית רגילה, ומרשם הפליטות מספר שמאז 2013, פליטת התחמוצות האלה במשק החשמל פחתה ב-55.5%. השיפור הזה נובע גם מהתקנת סולקנים בתחנות פחמיות, שלפי המשרד מסוגלים לסלק כשני שלישים מתחמוצות החנקן שנובעות משריפת פחם.
חלקיקים
⍻ פוחת בעשרות אחוזים, אבל
שריפת חומר אורגני משחררת חלקיקים מוצקים שמתפזרים באוויר ועלולים לחדור לדרכי הנשימה. הפחם שמזין את תחנות הכוח משאיר חלקיקים גדולים יחסית, שחלקם מחומרים שכלל אינם נשרפים. אבל בגז אין חומרים כאלה. שימוש בגז מוריד בעשרות אחוזים את הפליטה של חלקיקים בקוטר עד 10 מיקרון ("PM10") - פער של 80% מתחנה פחמית רגילה ו-60% מתחנה עם סולקנים, לפי המשרד להגנת הסביבה. ואכן, הדיווחים למרשם מראים שמאז 2013, פליטת PM10 במשק החשמל פחתה הצטמצמה פי שניים.
אבל יש כוכבית. ד"ר שחר דולב, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, מזכיר שהמעבר לגז לא מפחית בהכרח פליטת חלקיקים זעירים במיוחד - PM2.5, שדווקא הם מזיקים במיוחד. באתר המשרד להגנת הסביבה מסבירים שככל שהחלקיק קטן הוא חודר עמוק יותר למערכת הנשימה, לדם ואפילו למוח, שהוא עלול להכיל מתכות ולספוח תרכובות מסרטנות, להגביר את התמותה ממלות לב ושאר מרעין בישין.
חוק מרשם הפליטות לא מחייב יצרנים לדווח על פליטת PM2.5. דוח "מצאי הפליטות", שנשען על חישובים, מראה שבין 2015 ל-2018 נרשמה במשק החשמל ירידה של 16% בערך בפליטת חלקיקים כאלה.
חומרים מסרטנים
✔ / ✘ פחות מתכות, יותר חומרים אורגניים
שלל חומרים מקובצים במרשם הפליטות תחת הכותרת "מסרטנים או חשודים כמסרטנים". ונגר מסביר שחשוב להבחין בתוכם בין שתי משפחות: מתכות וחומרים אורגניים. גז טבעי אכן מכיל פחות מתכות. התחנות הפחמיות הן המקור האנושי העיקרי לפליטת כספית, למשל, יסוד שפוגע בבעלי חיים ימיים ומגיע באמצעותם לאדם. בגז טבעי אין כספית. חומרים אורגניים כמו בנזן, מנגד, הם סיפור אחר: דווקא כשהם נמצאים בגז הם עלולים להתנדף לאוויר בשלב מוקדם, הן על האסדה והן בתחנות הכוח על היבשה.
האם פליטת המסרטנים האורגניים גברה בשנים האחרונות? לפי מרשם הפליטות, רק 1% מהמסרטנים האלה נובעים מייצור חשמל; אלא שהנתון הזה לא כולל חומרים שפולטות אסדות הגז. כפי שפעילי סביבה הדגישו בצדק, אסדת תמר הייתה אשמה מאז הפעלתה במחצית מפליטות המסרטנים בישראל. המדידות הרשמיות קבעו שהזיהום לא הגיע אל החוף, אבל לא כולם השתכנעו.
נתוני המשרד להגנת הסביבה מראים שהבעיה נפתרה. הזיהום נבע מחומר נגד קפיאה שמפעילי האסדה היו מוסיפים לגז בהיותו בים, ומשחררים אותו לאוויר אחרי השאיבה; כשגילו במשרד שהחומר מגיע לאוויר, הם דרשו להתקין מערכת שתפריד אותו בחלל סגור. זה קרה במרץ 2019, ולפי דוח המפל"ס האחרון, פליטת המסרטנים מהאסדות צנחה ב-98%.
פחמן דו-חמצני
מזיק, לא מזהם
במרץ 2019 כתבנו ב"משרוקית" על התבטאות קודמת של שטייניץ לגבי היתרונות הסביבתיים של הגז, וכאן ההזדמנות לתקן את עצמנו. שטייניץ הכריז אז: "גז טבעי - אפס זיהום". המשוואה הזאת שגויה, כפי שראינו. אלא שהטיעון שלנו התמקד בפחמן הדו-חמצני הרב שנפלט גם מתחנות כוח גזיות, כ-50% מהכמות שפולטות תחנות פחמיות. פחמן דו-חמצני, כפי שהעירו לנו בצדק, מזיק מאוד לסביבה כגז חממה, אבל לא נחשב למזהם שפוגע ישירות בבריאות. כשעוסקים בזיהום אוויר, עדיף להפריד בין הנושאים.
* * *
הכתרים הבריאותיים ששטייניץ קושר אפוא לגז הטבעי הם לא מילים ריקות. המעבר לתחנות כוח שמופעלות בגז אכן משפר את איכות האוויר בישראל, ומפחית את שיעור המזהמים העיקריים בעשרות אחוזים.
אף על פי כן, בניגוד לגרסה זהירה־פחות שאנחנו עדיין שומעים לפעמים משר האנרגיה, הגז לא "מוריד את הזיהום לאפס". הוא גם תורם לאפקט החממה. "גז טבעי הוא הדלק הפוסילי הנקי ביותר", מסכמים במשרד להגנת הסביבה, "אבל עדיין פולט מזהמים, ולכן האנרגיה הנקייה ביותר היא אנרגיה מתחדשת". אף שטייניץ חתם לאחרונה על עקרונות שלפיהם 30% מהחשמל בישראל יופק באנרגיות מתחדשות עד 2030. אנשי הגנת הסביבה דורשים להעלות את הרף ל-40%, אבל גם היעד הצנוע עדיין רחוק.
לקריאה נוספת:
יובל שטייניץ על כך שהזיהום מגז טבעי הוא אפס - המשרוקית של גלובס
דוח מצב משק החשמל לשנת 2019 - רשות החשמל
מרשם פליטות לסביבה: דוח שנתי 2019 - המשרד להגנת הסביבה
מזהמים סביבתיים והשפעתם על הבריאות - המשרד להגנת הסביבה