כץ מול שמולי. פוליטיקה וחוסר אמון בין משרדי הרווחה והאוצר / צילום: עמית שאבי, יהונתן סמייה/דוברות הכנסת
את הסיפור הזה אפשר לספר בכמה מספרים: כמעט 20% הוא שיעור מחוסרי העבודה במשק נכון לסוף חודש ספטמבר, לפי נתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בכ-800 אלף איש שמחפשים עבודה בישראל באופן אקטיבי או יושבים בבית ומקווים שמעסיקיהם יחזירו אותם לעבודה בתום תקופת החל"ת.
700 מיליון שקל הוא הסכום שאישרה הממשלה לתוכניות הכשרה מקצועית בשנים 2020 ו-2021, שיסייעו לחלץ את המשק ממשבר הקורונה. אפס שקלים מהסכום הזה הועברו עד כה למשרד הרווחה לביצוע התכניות.
12 אלף הוא מספר האנשים שעברו בשנת 2019 קורסים של הכשרה מקצועית בזרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה. כמה אנשים עברו הכשרות בשנת 2020 על רקע משבר האבטלה האדיר? לפני נתוני משרד הרווחה שנמסרו "גלובס", מדובר ב-4,000 איש בלבד.
תקציב להכשרות: כסף? דווקא יש
הכישלון של ממשלת ישראל בתחום ההכשרות המקצועיות זועק לשמיים. בזמן שמדברים על הצורך הדחוף בהכשרת 100 אלף עובדים, כאשר מפעלי תעשייה, מוסכים וגופים נוספים במשק מדווחים על מחסור בכוח אדם מיומן, מצליחה הממשלה להכשיר בקושי שליש ממספר העובדים שהכשירה בשנה שעברה כשהתעסוקה במשק הייתה מלאה.
כסף לטובת העניין? דווקא יש. באוצר שוכבים להם 275 מיליון שקל שאושרו לשנת 2020 ושהיו יכולים להספיק להכשרת 40 אלף עובדים, ובאותו זמן מתלוננים בבמשרד הרווחה כי עד כה הועברו להם מהאוצר רק 15 מיליון שקל וגם הם באיחור ניכר.
"20 אחוז אבטלה ולא מוציאים שקל מהתקציב הייעודי להכשרות מקצועיות - זה נשמע כמו טעות מרוב שזה לא הגיוני", אומר ל"גלובס גורם ממשלתי בכיר שאיננו קשור למשרד האוצר או למשרד הרווחה. "נראה לי שאנשים לא מבינים את זה מרוב שזה בלתי נתפס".
הסכסוך בקיצור: אגו ופוליטיקה
למה זה קורה? התשובה הקצרה היא אגו, חוסר אמון ופוליטיקה. בין שר האוצר ישראל כ"ץ מהליכוד ושר הרווחה איציק שמולי ממפלגת העבודה יש חוסר אמון בסיסי. כ"ץ סבור, לפי גורמים בסביבתו הקרובה, ששמולי מעוניין בקרדיט על מעשים של אחרים, ושמולי - כך לפי גורמים בסביבתו של שר הרווחה - רואה בכ"ץ אדם כוחני שאינו מוכן לשום שיתוף פעולה שמשרת את שני הצדדים.
לתוך העימות הזה נשאבים בעל-כורחם גם ארגוני המגזר העסקי - ארגונים שמשתפים פעולה עם שר אחד חשים מוחרמים על-ידי השר השני ולהיפך. המחלוקת הזו הייתה יכולה להיות פתירה אלמלא העובדה ששני השרים משתייכים למחנות המנוגדים בתוך הממשלה - וכאן נכנס לתמונה השיתוק שמונע קבלת הכרעה בישיבת ממשלה.
הסכסוך בהרחבה: כ"ץ נגד שמולי ולהיפך
ויש גם תשובה ארוכה יותר. היא מתחילה בביקורת על האגף להכשרות מקצועיות של זרוע העבודה, שלה שותפים רבים מהעוסקים בתחום, על-כך שאינה מסוגלת להתמודד עם כמות גדולה של הכשרות מקצועיות, ונמשכת בביקורת על התוכנית של ישראל כ"ץ להעביר את הטיפול המקצועי בהכשרות עובדים לידי משרד האוצר, משרד מטה שאין לו שום ניסיון וידע קודם בתחום.
במוקד הסכסוך עומדת יוזמה להקמת מנהלת מעסיקים. בסוף יולי הודיע השר שמולי על הקמת מנהלת מעסיקים לאומית, גוף שבו ישתפו פעולה המדינה והמעסיקים באיתור משרות פנויות בסקטור העסקי במשק. שמולי שיתף ביוזמה את נשיאות המגזר העסקי שבראשות דובי אמיתי, שמצידו שיתף פעולה עם יריבו הפוליטי של כ"ץ ח"כ ניר ברקת. גופים אחרים כמו התאחדות התעשיינים או איגוד לשכות המסחר, שמסוכסכים עם נשיאות המגזר העסקי - התלוננו כי לא שותפו בתהליך.
השר כ"ץ הגיב בעוצמה על היוזמה של שמולי והודיע שלא יקום ולא יהיה - מנהלת המעסיקים תוקם בתוך משרד האוצר ואליה יועברו מרבית התקציבים.
הרעיון שעלה בשבועות האחרונים היה להקים את המנהלת במסגרת מטה התשתיות החדש, שאמור לקום בניהולו של המשנה למנכ"ל משרד התחבורה לשעבר קובי בלידשטיין. כ"ץ הציע שמערך ההכשרות המקצועיות יחולק באופן הבא: משרד הכלכלה יבצע את ההכשרות למקצועות ההייטק, האוצר יבצע הכשרות למקצועות מבוקשים, וזרוע העבודה "תמשיך לעשות את מה שהיא עושה".
בינתיים מתברר כי במשרד הרווחה לא מוותרים, וממשיכים לקדם את הקמת המנהלת בעלות של 4 מיליון שקל. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הגישה זרוע העבודה לחשב הכללי באוצר בקשה לפטור ממכרז לצורך ההתקשרות להקמת המנהלת.
באוצר לא מתלהבים מהרעיון של מנהלת מעסיקים, גם מנימוקים מקצועיים ולא רואים בה מהלך אמיתי של שיתוף עם המעסיקים. אבל מצד שני, גם לרעיון שהאוצר ירכז את הטיפול בהכשרות מקצועיות יש התנגדות פנימית במשרד האוצר. "אין בזה שום הגיון", אמר ל"גלובס" בכיר לשעבר במשרד. "האוצר הוא גוף מטה ולא גוף ביצוע".
מי שהוביל את ההסתייגות מהרעיון בתוך האוצר היה היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג - שהסתייגותו עוררה עליו את זעמו של השר כ"ץ.
היועצת המשפטית של זרוע העבודה עו"ד דבורה ספיר אליעזר שיגרה בינתיים מכתב שבו היא מפרטת מדוע יש לדעתה מניעה משפטית להעברת מנהלת המעסיקים ממשרד העבודה והרווחה לאוצר. אבל מעבר לכך, מאחר שנראה כי העברת המנהלת מחייבת אישור ממשלה, הסיכויים שהמהלך הזה יקרה אפסיים כל עוד נמשך השיתוק בממשלה.
המנגנון: ההכשרות לגוף פרטי?
מעבר לשיקולים הפוליטיים והאישיים יש לאוצר גם ביקורת מקצועית עניינית על משרד הרווחה.
השר ישראל כ"ץ היה זה שהוביל את המהלך הממשלתי של הכשרות מקצועיות כשהקים ועדה בינמשרדית משותפת למנכ"לית האוצר ולממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתקדם תוכנית כוללת להכשרות מקצועיות.
"זרוע העבודה יודעת להכשיר עשרת אלפים איש בשנה, והיא לא תדע להכשיר פתאום 100 אלף איש", אומרים באוצר. "עובדתית - לגוף הזה אין מנהל, אין לו אבא ואין לו אמא והוא לא הכשיר מעולם עובדים למשרות בפריון גבוה. הרעיון של השר הכ"ץ היה לתת את התחום הזה לגוף פרטי שיודע גם להכשיר 5,000 איש וגם לעשות להם את ההשמה".
על השאלה ממתי משרד האוצר הפך להיות הגוף שצריך לרכז את נושא ההכשרות המקצועיות, אומרים באוצר: "אף אחד לא מדבר על זה שהאוצר יכשיר את האנשים במקום משרד הרווחה. המטה שהשר ישראל כ"ץ רוצה יורכב מ-5 עד 10 אנשים, גוף קטן ויעיל שמרכז את הטיפול".
האגף אחראי להפעלת ארבעה מסלולי הכשרה מקצועית: מסלול הכשרות יום, מסלול שוברים, מסלול חונכות (On the Job Training) ומסלול תוכניות מעסיקים. לפי נתוני משרד הרווחה שהועברו בתגובה לפניית "גלובס", הוכשרו מתחילת השנה בשני המסלולים הראשונים (הכשרות יום ושוברים) 2,000 איש בכל מסלול. ב-2019 הוכשרו 12 אלף איש בכל המסלולים.
האגף להכשרה מקצועית סבל בתקופה האחרונה מנטישת בכירים. מנהל האגף הושעה בינואר על רקע חקירת משטרה בחשד לשחיתויות. מרבית המנהלים האחרים באגף עזבו, חלקם על-רקע מתיחויות עם הממונה על העבודה מוטי אלישע. לאחרונה נבחר סופסוף ממלא מקום לתפקיד - ניצן ממרוד, לשעבר מפקד בה"ד 6, אך מינויו ממתין עדיין לאישור נציבות המדינה.
ההשלכות: אלפי משרות ממתינות
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מעריך כי בתעשייה חסרים גם היום אלפי בעלי מקצועות. "בתעשייה לפני המשבר היו 18 אלף משרות פנויות", אומר תומר ל"גלובס". לדבריו, "בחלק מהמקומות זה הצטמצם, אבל בחלק מהמקומות דווקא נוצרו הזדמנויות חדשות. מפעל אינטל, למשל, צריך היום אלף משרות רק לבניית המפעל החדש - אלה עובדים שצריך להכשיר אותם היום. יש הזדמנויות בהייטק ויש בלואו טק, מרתך פשוט ועד רתך קר - אני חייב הכשרות עובדות עכשיו".
אז למה זה לא קורה? למשרד הרווחה לא מגיע כסף, ובמשרד האוצר יש כסף אבל אין מערך הכשרות. מעבר לכך נשמעות תלונות על כך שזרוע העבודה במשרד הרווחה מתנהלת באיטיות ומעכבת תוכניות משיקולים לא ענייניים. "אני לא יכול לומר שהטענות של כ"ץ תלושות מהמציאות", אומר תומר. "אני יכול להבין שאם יש לך כסף גדול, אתה לא רוצה שהוא יתבזבז על גופים שאתה לא מאמין בהם".
גורמים אחרים במשק סיפרו ל"גלובס" על מקרים שבהם האוצר היה מוכן להעביר תקציבים לזרוע העבודה עבור תוכניות מסויימות, "אבל דווקא זרוע העבודה התעכבה איתן, עד שבסוף מחוסר ברירה נאלצנו לחפש אלטרנטיבות".
גורמים בכירים במשרד הרווחה אמרו ל"גלובס" כי "אנחנו מכירים היטב את הביקורת שהייתה על האגף הזה בעבר, ובגלל זה השר שמולי מקדם תוכנית שהתכלית שלה היא להקים את האגף הזה מחדש. יש לאגף הזה מנהל חדש מאוד רציני שמינויו יאושר בתוך ימים ואנחנו נחושים לעשות שם רה-ארגון מאד רציני בתמיכה מלאה של האוצר".
אותם גורמים בכירים במשרד הרווחה מוסיפים, כי "להקים עכשיו מנהלת באוצר, אפילו אם יהיו לכך כל האישורים - תעכב עכשיו את כל הטיפול בהכשרות בעוד חודשים. הרעיון שהתאחדות התעשיינים מכרה לשר האוצר שהם יוכלו לעשות את ההכשרות המקצועיות לבדם אם רק ייתנו להם עשרות מיליוני שקלים בלי שום פיקוח של המדינה - הוא לא רציני. המדינה לא יכולה להתפרק לחלוטין מהאחריות שלה".
התסכול: "שערוריה, בכייה לדורות"
גופים וארגונים שאינם מזוהים עם צד כזה או אחר בסכסוך, ושכל מטרתם לקדם הכשרות מקצועיות בישראל עומדים בינתיים מהצד ומורטים שערות בתסכול לנוכח המצב.
אחד מהם הוא "המקפצה", שותפות של 40 ארגונים חברתיים ועסקיים, המקדמת השקעה ממשלתית בהכשרות מקצועיות. "כמות ההכשרות הזעומה היא שערורייתית ועצובה", אומרים שם. "הצגנו לממשלה תוכנית פעולה שניתן יהיה להפעיל בתוך שבוע אחד. שרי האוצר והעבודה חייבים למצוא דרך לעבוד יחד למען הציבור".
לדברי טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 שהקימה את המקפצה, "ניתן לייצר הכשרות מקצועיות איכותיות בשיתוף מעסיקים, שיבטיחו עבודה לעשרות אלפים בתוך חודשים ספורים. זאת תהיה בכייה לדורות אם זה לא יקרה מיד".
משרד הרווחה: הביצוע - בשל היעדר תקציב
במשרד האוצר אומרים בתגובה: "בנוסף ל-15 מיליון השקלים הועברו לאגף ההכשרות המקצועיות לפני שלושה חודשים עוד 50 מיליון שקלים. באוצר מדגישים כי ישנם גופים נוספים שעושים היום הכשרות מקצועיות כמו רשות החדשנות ומסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה שהשיקו רק לאחרונה תכנית להכשרת 3,000 עובדים להייטק. לבוא ולהגיד ‘תביאו לנו מאות מיליונים’ כשאת העשרות שקיבלת אתה לא יודע להוציא - זה לא אחראי".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "לאחר שנים שבהם התקציב להכשרה מקצועית ממשרד האוצר ירד באופן דרמטי, בשנת 2020 לא התקבל תקציב כלל, ועל כן כמות המוכשרים פחתה באופן משמעותי. רק בחודשיים האחרונים התקבל תקציב לשוברים על סך 15 מיליון שקל, ובשל העיכוב עד כה הוכשרו רק כ-2,000 אנשים בלבד ובמסגרת השוברים הוכשרו 2,000 אנשים נוספים.
הביצוע הנמוך הוא כאמור פועל יוצא מהיעדר תקציב. בחודשים האחרונים, שר העבודה והרווחה איציק שמולי הציג תוכנית לאומית מקיפה להכשרות מקצועיות שיתנו מענה ל-100 אלף מובטלים. במסגרת התוכנית, הוצג מודל של הכשרה רלוונטית ועדכנית בשיתוף עם מעסיקים, יחד עם התאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי - דבר שיבטיח השמה בסוף התהליך, מודל תמריצים חדשני למעסיקים ולמוכשרים, צמצום בירוקרטיה, התאמת הקורסים לשוק העבודה המשתנה ועוד".