גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים מציגה: הטרטור שאינו נגמר של השכירים בעלי השליטה

באוצר וברשות המסים מתגאים בהעברת מענקים ומקדמות במהירות לעצמאים, אך 80 אלף שכירים בעלי שליטה נמצאים במעמד שונה ● בשיחות עם "גלובס" הם מספרים כיצד הרשות מערימה עליהם קשיים, תופסת אותם כ"חשודים" בניסיון לקבל מענקים שלא כראוי, ומנסה לעכב תשלומים עד שיקרסו

הפגנת העצמאים בת"א בשבוע שעבר. "ההנחיה היא ‘תעשו הכול כדי לחסוך כסף’ / צילום: תמר מצפי, גלובס
הפגנת העצמאים בת"א בשבוע שעבר. "ההנחיה היא ‘תעשו הכול כדי לחסוך כסף’ / צילום: תמר מצפי, גלובס

בקשות למסמכים נוספים, טענות שלא הייתה ירידה במחזור שמצדיקה מענק, למרות שמחזור העסק ירד ביותר מ-90%, בקשות להגשת דוחות או פרטי חשבונות בנק שכבר הוגשו מזמן, התעלמות מהכנסות גבוהות בחודש מסוים אשתקד, בטענה כי מדובר בחודש חריג ולא ניתן לבסס עליו את גובה המענק, קיזוז מענקים בלי לתת נימוק להפחתה ושימוש בנוסחת חישוב שונה בין מענק למענק, כך שהנוסחה ה"חדשה" מובילה לשלילת מענקים עתידיים - אלה הם רק חלק מהמקרים שעמם התמודדו בעלי שליטה שכירים (בעלי חברות המשלמים לעצמם משכורת) בתקופת הקורונה. כלא אלה הובילו לתלונות שלהם על התנהלות המדינה, ובייחוד לטענותיהם נגד רשות המסים.

בתקופה האחרונה מתגאים באוצר וברשות המסים בהעברת סכומי מענקים ומקדמות במהירות לעצמאים במשק, ובסיוע הרב שניתן להם במסגרת תכניות המענקים השונות, אך בעלי שליטה שכירים רבים שפנו אל "גלובס" טוענים כי המציאות שלהם שונה מזו של שאר העסקים במשק. הם מתארים מציאות של הערמת קשיים מצד רשות המסים לקבלת המענקים, תפיסתם "כחשודים" בניסיון לקבל מענקים שלא מגיעים להם, ותחושה שכל מטרת המדינה היא לעכב את התשלומים עד שהם יקרסו.

הכותרת "שכירים בעל שליטה" מתייחסת ל-80 אלף בעלי חברות בישראל, שאינם דומים האחד לשני. הקבוצה הזאת כוללת גם גננת שמשתכרת 10-15 אלף שקל לחודש, וגם רשתות מזון גדולות שמגלגלות מחזורים משמעותיים. כאלפיים מתוך 80 אלף בעלי השליטה השכירים הם מעל גיל 67. כ-40 אלף בעלי שליטה שכירים משתכרים פחות מ-20 אלף שקל בחודש, אך אחרים יכולים להגיע למחזורים של עשרות מיליוני שקלים. יחד מעסיקות החברות שלהם כ-1.5 מיליון עובדים.

בראשית משבר הקורונה חשף "גלובס" את ההתעלמות של המדינה מהמגזר הזה, לאחר שהם לא נכללו כלל במענקים שניתנו בפעימה הראשונה. מאז הוקם איגוד בעלי שליטה שכירים, בראשות גיל וקנין (ראו מסגרת), והמאבק שהם ניהלו הוליד הישגים (בין היתר, הם נכללו במענקי החזר ההוצאות), אך לטענתם הם עדיין נתפסים כ"אחים חורגים" בעיני המדינה.

גיל וקנין / צילום: איל יצהר, גלובס

מנקים את המענקים

אחד מבעלי העסקים האלה הוא יניב מאיר, בעלי חברת קליניטק, עסק לניהול ואחזקת בניינים בצפון הארץ, שהוא וגרושתו הקימו במו ידיהם. אין להם 12 שנות לימוד, אבל עד לאחרונה הם עמדו בראש חברה שמנהלת 40 בניינים בטירת הכרמל, ומעסיקה עשרות עובדים.

לפני מספר שנים הם התחילו לנקות בניינים בעצמם לאחר שעות העבודה, כדי לפרנס את חמשת ילדיהם. לאט לאט, בעבודה קשה, הם הצליחו להקים עסק משגשג. יניב הוא בעל המניות היחיד בחברה, וגרושתו מרסל מנהלת שכירה בה. כשהגיעה הקורונה העסק נקלע לקשיים, ויניב ציפה לסיוע מהמדינה כאוויר לנשימה, אך גילה לדבריו שעבור עסקים של בעלי שליטה שכירים האג'נדה של המדינה שונה.

"הקמנו את העסק בשתי ידיים. שני אנשים פשוטי עם, שהגיעו מכלום, אפילו מהתחתית של התחתית, בלי תעודת בגרות ועם נטו חוכמת רחוב. הקמנו אימפריה בארבע ידיים וכוח רצון. לא היה בניין בטירת הכרמל שהשם 'קלינטק' לא התנוסס עליו. היו לי מעל 40 בניינים לפני המשבר, ומחזור חודשי של קרוב ל-300 אלף שקל", מספר מאיר.

"הקורונה לא פסחה עליי למרות שאני נחשב עסק חיוני שלא נסגר, מסיבה פשוטה - כדי להחזיק 40 בניינים אני צריך עובדים, אבל העובדים שלי אלה אימהות חד הוריות שצריכות להישאר עם הילדים בבית כשאין מסגרות, או אנשים מבוגרים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה. הם יצאו לחל"ת. גם את מרסל נאלצתי להוציא לחל"ת, כי היא צריכה להיות עם הילדים, והעסק לא מרוויח מספיק כדי לשלם את שכרה".

יניב מתאר את המצב החדש של העסק. "כשהכניסו את כולם לסגר, התחילה ההתרסקות שלי. מצאתי את עצמי ללא עובדים, ונאלצתי לבטל את החוזים עם הבניינים, כי לא יכולתי לעמוד בהתחייבויות. נאלצתי להחזיר כסף לכל הבניינים ששילמו על שנה מראש, ועדיין לשלם תשלומים של הבניינים שהתחייבתי אליהם, כמו חשמל, מעליות, מערכות כיבוי אש וגינון".

לעסק נותרו חוזים עם שבעה בניינים בלבד, כאשר יניב עובד לבדו בניקיונם ובתחזוקתם. "מהכנסה של 40 בניינים ירדנו לשבעה, אנחנו מחזירים כספים לאנשים ולספקים, והתשלומים לרשויות, למע"מ ולביטוח לאומי ממשיכים. אני מקבל טלפונים הביתה עם איומים על כספים שמגיעים לאנשים מהחברה, ואין לי מאיפה לתת אותם. אני מבין גם מאיפה מגיע הלחץ שלהם, גם הם צריכים לאכול. רציתי לשלם להם מהמענקים של המדינה, אבל איפה המענקים שמגיעים לנו?".

איפה באמת? למרות הצניחה החדה במחזורים של החברה, מאיר מספר כי הוא מתקשה לקבל את המענקים שמבטיחה המדינה. "לפי כל הקריטריונים, החברה זכאית למענקים, ובאמת על מרץ-אפריל קיבלנו את המענקים של ההשתתפות בהוצאות, אבל מאז לא קיבלנו כלום. הגשנו בקשה שנייה של מאי-יוני והיה כתוב שאנחנו זכאים ל-40 אלף שקל, אבל פתאום שלחו לי מייל שבגלל שאנחנו לא עומדים בקריטריונים של ירידה של 40% במחזור, לא מגיע לנו כלום. רואה החשבון שלנו הגיש ערעור והראה שלא רק שיש 40% אלא יש 90.6% ירידה, אבל מאז הכול נעצר. לא חוזרים אלינו".

בינתיים הגיש יניב בקשה למענק גם לחודשים יולי-אוגוסט, והתשובה החדשה הפתיעה אותו עוד יותר. לטענתו, המדינה אימצה "נוסחה חדשה" אשר שוללת מקלינטק את המענק. "יש להם פתאום נוסחה שלא הייתה קיימת במרץ-אפריל. התחשיב שונה בלי לומר לאף אחד. אני לא אתפלא אם הם פתאום יבואו ויבקשו ממני כסף בחזרה. זה מפחיד אותי".

מעכבים ומפחיתים

גם דן פרמן, בעל שליטה שכיר, הבעלים של יבואנית כלי הבישול הבריאותיים "תזונה לחיים בריאים", נאבק כדי לקבל את המענקים המגיעים לו. לטענת פרמן, הוא קיבל מרשות המסים הסבר תמוה לשלילת המענק. "לאחר מסכת ייסורים שעברתי עם מוקד השירות של רשות המסים, יצרתי קשר עם גורם בכיר מאוד שם. בהתחלה הרגשתי אופוריה, שמישהו מקשיב לי וסוף סוף משהו יזוז, אבל מהר מאוד התחושה השתנתה. בשיחה עמו גיליתי בין השורות שהגיעה מלמעלה 'הוראת שעה' פנימית, שבמסגרתה רשות המסים מקטינה ומאחרת כמה שיותר את מענק הוצאות הקבועות, וגם משלמים אותו מאוחר ובזהירות.

דן פרמן / צילום: ערן ירדני - digital-motion

"זאת על מנת לא לייצר מצב בלתי הפיך מבחינתם, שבו הם לא יוכלו לגבות מאתנו את הכסף בחזרה. במקרה שלי, הרשות אימצה גישה פרשנית יצירתית, שמקטינה את גובה ההכנסות ב-2019".

לטענת פרמן, "הגורם ברשות אמר לי 'תבין, 30%-40% עסקים ייסגרו, ואנחנו יודעים את זה. תראה אותך, לדוגמה. אם אני משלם לך את מלוא המענק, ובסוף לא יגיע לך, אתה תדע להחזיר לנו את הכסף?'. מילאתי את פי מים, וגמעתי רוק מעלבון, ואז הוא המשיך ואמר 'יש הוראת שעה שלפיה המפקח בודק בשיקוליו מה לא קשור לקורונה, ומחליט אם להפחית הכנסות מסוימות מהחישוב. יש להם זכות להחליט שאתה בירידה עוד מלפני הקורונה, ולכן נשנה את הסכומים של המחשבון'.

"נשארתי בהלם. איזו זכות יש להם להיכנס לשיקולים בלי לשוחח איתי, ולשנות לי את המספרים במחי יד? הוא החליט שהמחזורים שלי יורדים לא בגלל הקורונה, ועושה במספרים כבשלו".

על סמך ההחלטה להפחית את ההכנסות של פרמן, הופחתו סכומי המענקים שלו ב-37 אלף שקל בבקשה אחת וב-19 אלף שקל בבקשה השנייה. גם את הסכומים שמגיעים לו עדיין לא קיבל, אלא רק מקדמה שמהווה רבע מהסכום.

"המענק הולך ויורד, עד שהוא נמחק. הפקידים מפעילים שיקול דעת כדי לשלול מאתנו את המענק", מסכם פרמן.

מנטרלים הכנסות

במקרה נוסף שהגיע אל "גלובס" מספר שכיר בעל שליטה כי לאחר בדיקה של תנאי המענק האישי במסגרת הפעימה השלישית, עלה כי הוא עונה על כל התנאים, עד תקרה של 15 אלף שקל לחודשיים. למרות זאת, ולתדהמתו, באתר רשות המסים נכתב כי הוא זכאי למענק אך יתרת התשלום המגיעה לו היא "אפס". זאת, בלי שום הסבר, ולדבריו, עד כה כל הפניות שלו לרשויות המס לא נענו.

עו"ד ירון אלי, מנהל מחלקת מיסוי ונדלן במשרד ENF אלי, נדלר, פריידין ושות' וחבר וועד באיגוד השכירים בעלי השליטה, מספר כי עוד ועוד סיפורים דומים מגיעים אל האיגוד, ומהם עולה יחס מחפיר של המדינה לשכירים בעלי שליטה.

עו"ד ירון אלי / צילום: ארקדי רסקין

"הגיע אליי סיפורו של עורך דין עצמאי המדווח על בסיס מזומן בהתאם לחוק, ובחודשים מאי-יוני 2019 היה לו מחזור עסקאות גבוה, של 500 אלף שקל, שכלל שכ"ט מלקוח בגין סיום טיפול בתיק שהיה באותם החודשים", מספר אלי. "כידוע, עורך דין מקבל את רוב שכר הטרחה שלו עם סיום הטיפול בתיק. במקצועות החופשיים יש לפעמים פרויקטים של חודשים ואפילו יותר משנה, שבמסגרתם מקבלים את החלק הארי של הכסף רק בסוף. כך עובדים גם עורכי דין. הרבה פעמים הם מקבלים את הכסף בסוף הטיפול בתיק".

הבעיה התעוררה כשהתברר שהכנסה גבוהה ב-2019 אמורה לייצר מענק גבוה ב-2020. "מה עשתה רשות המסים? פקידי הרשות החליטו לנטרל לעורך הדין את ההכנסה הספציפית שקיבל מהלקוח, בטענה צדדית שהיא לא משקפת את המחזור הנכון שלו. כשהרשות ערכה את ההשוואה של המחזורים שלו בין 2019 ל-2020 הפער היה מאוד גדול, ואז גם הפיצוי שהוא היה אמור לקבל היה אמור להיות מאוד גדול, ורשות המסים לא אהבה את זה. אז הם פשוט הורידו את ההכנסה מאותו חודש מוצלח ב-2019 מההכנסות שאליהן משווים, והמענק ירד דרמטית מ-40 אלף שקל ל-10,000 שקל".

זה לא בסמכותם של עובדי הרשות להפעיל שיקול דעת בנוגע למענקים?
"באיזו סמכות הם יכולים לנטרל הכנסה שהייתה לפני שמישהו חלם על הקורונה? החוק מאוד פשוט בעניין המענקים, והוא אומר שמשווים מחזורים של 2020 ל-2019. אבל ברשות המסים מתחילים לנחש איזו הפחתה כן נולדה על רקע הקורונה ואיזו הפחתה לא, מה ההשפעה של הקורונה ומה לא. זה ניסיון לא ראוי להפחית בתשלום המענקים. חוסכים כסף על גבם של שכירים בעלי שליטה".

למה דווקא על הגב שלהם?
"ברשות המסים תופסים אותם כמי שיכולים תיאורטית לשחק בנתונים ובמספרים, כי זו חברה של איש אחד. הם יכולים להחליט מתי למשוך משכורת גבוהה או נמוכה, ולעשות שיפטינג בהכנסות, אז תופסים אותם בגדר חשודים.

"שנית, יש הנחיה מלמעלה ש'איפה שאפשר לצמצם את המענק - תעשו את זה', וכל מענק מעל סכום מסוים בחברות האלה צריך להיבדק. ההנחיה היא 'תעשו כל מה שצריך לחסוך כסף'. אז הם חוסכים. יש אנשים שעד היום לא יודעים למה נטרלו להם הכנסה בחודש מסוים, או הפחיתו וקיזזו להם את המענק.

"ב-2019 אותם אנשים לא דמיינו שתהיה קורונה. הם דיווח על ההכנסה ושילמו עליה מס כחוק. הנוסחה של החוק פשוטה, וכל עוד זו לא הכנסה הונית חד פעמית, צריך להכליל את כל ההכנסה של העצמאי בחישוב המענק. המדינה מתנהלת בצורה לא ראויה".

מה שמקומם את עו"ד אלי במיוחד הוא שנטרול ההכנסות לא עובד לשני הכיוונים. "פרויקטור שנטרלו לו הכנסה ב-2019 מהחישוב של המענק, הרוויח גם עכשיו, בספטמבר-אוקטובר, סכום מאוד גבוה מלקוח אחד שהוא סיים פרויקט עבורו. אז הוא התקשר למוקד של רשות המסים ושאל 'גם את ההכנסה הזאת אפשר לנטרל עכשיו כשאני רוצה להגיש מענק, כמו שנטרלתם לי את ההכנסה של 2019?'. המוקדן אמר לו 'נבדוק את זה'. וזהו. מאז הוא לא קיבל תשובה. זה ממש עצוב. הם עושים מה שהם רוצים".

"מענה מהיר ופתרונות נקודתיים"

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות עומדת בקשר יומיומי עם ארגון השכירים בעלי השליטה לצורך מתן מענה מהיר ופתרונות נקודתיים ככל שנדרשים. כמו כן, אין ולא הייתה שום הנחיה להקטין ולצמצם בכל דרך שניתן את המענקים - הערה זאת מקוממת במיוחד, לאור ההשקעה הענקית של עובדי רשות המסים בקידום המענקים .

"נציין שבזמן בדיקת התיקים, אין בפני המפקחים שום ידע שמדובר בחברות של שכירים בעלי שליטה, והבדיקה נעשית בדיוק כפי שבודקים כל בקשה אחרת שמוגשת.

"לעניין העסק לניהול ואחזקת בניינים בצפון הארץ, הפנייה מוכרת לנו, ומהבדיקה עלה כי לחברה יש ירידה חדה בהכנסות החל מחודש 01/20 שאינה קשורה לקורונה. מבדיקה שערכנו הסיבה לירידה היא הפסקת עבודה עם שני מגדלים, עקב כך שזה לא היה כלכלי להמשיך בהתקשרות מולם (החברה רוצה להתמקד בבניינים - כך נאמר לנו בשיחה עם מגישת הבקשה). כמו כן, מבירור שנערך לגבי ההוצאות הקבועות, נמסר לנו שאין להם משרד ושבעצם אין להם כלל הוצאות קבועות, שהן מטרת המענק (השתתפות בהוצאות הקבועות).

"בעניינה של יבואנית כלי הבישול בריאותיים, החברה התייעלה, סגרה את המשרד שלה, והקטינה את ההוצאות הקבועות. מבדיקת המענקים שהתקבלו עד היום, ניתן לומר בוודאות מלאה שהמענקים ששולמו כיסו את כל ההוצאות הקבועות של העסק, ואף יותר. חשוב לציין שבחקיקה נקבע במפורש כי ירידת המחזורים לחישוב חייבת לנבוע מהקורונה ולא מסיבה אחרת.

לגבי הציטוט המובא לכאורה של הבכיר, הדברים מעולם לא נאמרו. לצערנו מדובר בשקר גס, שחבל שנאמר". 

מיהו שכיר בעל שליטה

עצמאי שבחר להתאגד כחברה ומחזיק ברוב או בכל מניותיה, ובמקביל מועסק בה כשכיר, ומושך ממנה שכר חודשי. מדובר בצורת התאגדות שמהווה תכנון מס לגיטימי, ועשויה להביא להפחתת המס שיוטל על בעל העסק כשכיר המושך משכורת בסכומים לא גבוהים, כאשר החברה משלמת את המס על שאר ההכנסות של העסק (מס חברות - 25%, מס על יחידים - עד 45%-50%).

בקבוצת ה"שכירים בעלי שליטה" נכללים מגוון בעלי מקצוע שרמת הכנסתם נעה בין אלפי שקלים לעשרות מיליוני שקלים בחודש. חלקם עובדים לבד, ואחרים מעסיקים גם מאות עובדים.

"העברנו את המלחמה שלנו בעיקר לזירה של ועדות הכנסת ולשכות השרים"

הטענות של השכירים בעלי שליטה, והמקרים שבהם נשללת זכאותם ממענקים, מבעבעים מתחת לפני השטח. הם לא מתפרצים. אין הפגנות ייחודיות של שכירים בעלי שליטה, ואין מחאה סוערת מטעמם. לדברי גיל וקנין, יו"ר איגוד בעלי השליטה, המאבק שלהם לא מתקיים ברחובות ובכיכרות אלא במסדרונות הכנסת והממשלה. "רבים שואלים אותי לאן נעלמנו - אז זהו, שלא נעלמנו. העברנו את המלחמה שלנו בעיקר לזירת הוועדות - ועדת כספים, ועדת כלכלה, ועדת קורונה, וכמובן, ללשכות השרים".

על מה המלחמה?
"לצערנו, המון חברים אצלנו באיגוד נופלים בין הכיסאות, בעיקר בגלל אטימות המערכת וחוסר יכולת ליצר מענקים ברורים שיסייעו להציל את העסקים. במענקי ההשתתפות בהוצאות שאמורים לסייע לנו, המדינה קובעת באופן שרירותי ולא מושכל תנאי סף שמשאירים את רוב העסקים מחוץ למתווה.

"למשל, אחד התנאים הוא ירידה של 40% במחזורים. מה קורה עם עסקים שירדו ב-37% או ב-39%? לא מגיע להם כלום. אין בזה שום היגיון, ולא סתם המדינה שינתה את תנאי הסף בהמשך ל-25% ירידה במחזורים".

המדינה כל הזמן מתקנת את תנאי המענקים.
"מתחילת המשבר במרץ היו המון החלטות ממשלה וחקיקות לתיקון ליקויים, אבל לצערנו כל החלטה תקפה מיום קבלתה ולא רטרואקטיבית. כך יוצא שעד שאנו, נציגי העצמאים, לא צועקים ומוחים - הם לא מקבלים החלטה. וכאשר ההחלטה מתקבלת, כבר הפסדנו את המענקים הקודמים".

לדברי וקנין, "שכירים בעלי שליטה הם הליבה של המשק. אנחנו מעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים, ונושאים בעיקר נטל המס. הגיע הזמן לשנות את מאזן הכוחות ולעצור את מחול האיוולת. זה רק תחילתו של המאבק. כיום יש 6,000 חברים באיגוד ואנחנו שואפים להגיע לעשרות אלפים. יחד, אנחנו נהיה כוח שיצליח לשנות". 

עוד כתבות

בנין חברת ביטוח שירביט, נתניה / צילום: תמר מצפי, גלובס

שירביט החליטה: לא נשלם את דרישות הכופר לתוקפי הסייבר

חברת הביטוח הנתונה למתקפת סייבר בימים האחרונים החליטה להתייחס לתוקפים כ"טרוריסטים" ולא לשאת ולתת איתם ● מנכ"ל שירביט, צביקה ליבושור: "החברה לא תיכנע לטרור מסוג זה ותפעל בדרכים העומדות לרשותה להגן על לקוחות החברה ועל המידע המצוי בחברה"

בני ברק בסגר הראשון. "ממתינים לחיסון עם סגרים ואכיפה. אבל להמתין לחיסון זה לא מדיניות ציבורית" / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו עובדים כמו שכונה": הדוח שצריך להטריד כל ישראלי

במסגרת הדוח של רון צור ופרופ' ניסים כהן על ניהול המערכת הציבורית במשבר הקורונה הם דיברו עם עשרות בכירים וגילו "מערכת ממשלית שבורה", ללא סדר ובעיקר בלי הפקת לקחים ● השורה התחתונה: זה לא התחיל בקורונה, אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ככה

לקסוס UX / צילום: יח"צ

החשמלית הראשונה של לקסוס מרשימה ועם מחיר מפתיע

הנציגה הראשונה של לקסוס בקטגוריית הפרימיום החשמלי משלבת שימושיות, ביצועים מרשימים, הנאה מנהיגה ואיכות, כמו שרק היפנים יודעים לעשות ● טווח הנסיעה מספק את המינימום ההכרחי בפלח, אך התמחור האגרסיבי יאתגר את המתחרות

מנכ"ל פארמוקן גיל חובש (מימין), היו"ר דני גילרמן וצוות החברה. מגדלת ומשווקת פטריות המכילות פסילוסיבין למטרות טיפול / צילום: תמונה פרטית

מה פטריות ההזייה עושות למוח שלנו והאם הן הפתרון לאלצהיימר

מה הפטריות עושות למוח שלנו, איך זה שהקסם שלהן הוא גם הפוטנציאל לנזק, והאם הן התרופה המיוחלת לאלצהיימר? ● פרופ' דליה לוינסון, שמפתחת זן שישמש לטיפול: "אם חומר הוא סם, במינון נמוך הוא יהיה תרופה"

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

עניין של טיימינג: מה עומד מאחורי הדיווח שהפיל את מניית פייזר?

בדיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" נטען אמש כי תקלה בשרשרת האספקה של פייזר וביונטק תחתוך בחצי את מספר החיסונים שיסופקו השנה ● אלא שאז התברר כי מדובר בחדשות ישנות ● ההבהרה שהגיעה בהמשך כבר לא הועילה למניה או מנעה מכלי תקשורת ברחבי העולם לצטט את הדיווח

"ההשוואה ל-WeWork לגיטימית, אבל לנו יש מרכיב טכנולוגי מאוד חזק"

מייסדי פבריק הגיעו מרקע טכנולוגי, אך החליטו לקפוץ ראש אל תוך עולם נדל"ני ומסורתי כדי לבנות רשתות אספקה לקמעונאיות, בין השאר בעזרת מחסנים מבוססי רובוטיקה • הקורונה הקפיצה את הביקוש, אך המנכ"ל אלרם גורן אומר: "אם לא נקים מאות מתקנים בתוך 3-4 שנים, לא נהיה רלוונטיים"

קרלסברג לומה, קסם ישראלי / צילום: יח"צ

הגרסה הישראלית של בירה קרלסברג מתעלה על המקור מדנמרק

קרלסברג לומה: התוצאה היא לא פחות מחגיגה, ואפילו במחיר משתלם

נתניהו וכ"ץ בימים שלפני עידן הקורונה. היחסים הטובים יישמרו? / צילום: דוברות הכנסת

למרות היעדר התקציב והשיתוק הפוליטי: מודי'ס חושפים את הנימוקים לאשרור דירוג האשראי של ישראל

חברת דירוג האשראי פרסמה את הנימוקים והפרמטרים שהובילו אותה להשאיר ללא שינוי את דירוג האשראי הנוכחי של מדינת ישראל (A1) ● ומה בכל זאת השתנה לרעה

סצנה מ"שעת נעילה". הפרקים הראשונים נראו מבטיחים / צילום: ורד אדיר

"שעת נעילה": כשהמציאות מכה בקונספציה

הרצון ב"שעת נעילה" ("כאן") להעביר מסר "אנטי מלחמתי" כללי, הפך את מלחמת יום כיפור המשתקפת בסדרה ל"סתם עוד מלחמה" ● בניסיון להגיע לצמרת, יוצרי הסדרה חתכו לעצמם את השורשים

עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת צ'קמרקס / צילום: ינאי רובג'ה

"בשבוע שבו נסגרו השמיים והעולם הפכנו ליוניקורן: עברנו מהיי למשבר"

עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס על האקזיט ועסקת הענק שבוצעה בימי קורונה ועל האתגרים הניהוליים של התקופה הנוכחית

פיזור הכנסת - מנסור עבאס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מדוע מנסור עבאס מוציא את השמאל הישראלי מדעתו?

ההחלטה של ח"כ מנסור עבאס לנהל משא ומתן עם רה"מ בנימין נתניהו מייצרת לא רק דרמה פוליטית, אלא גם דרמה משפטית ● היא מחזירה את הציבור הערבי לדרוש את זכויותיו מהכנסת ולא מהעליון, ועל הדרך גורמת להתמתנות של הציבור הערבי ● אז למה יש מי שמתנגד למהלך?

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / צילום: גלובס

שירביט, הסוף? מה חדש בפריצת הסייבר הגדולה והמיזם החדש של מייסד אפל

המנהלים שמשתמשים בחומרים משני תודעה כדי להצליח ● המורה שהפכה למנהלת מפעל טחינה מצליח ● ההתפתחויות בפריצת הסייבר הגדולה בחברת הביטוח שירביט ● לאן נעלמה הנערה שסחפה את העולם ועוד שני סיפורים בולטים מהסופ"ש

"שעת נעילה" בפונט שעיצבה מירב שחם. אותיות בהשראת טנקים / צילום: ורד אדיר

"שעת נעילה": ראיון עם מירב שחם, מעצבת הפתיח של הסדרה

מירב שחם, המעצבת של הפתיח הוויזואלי של "שעת נעילה", מספרת איך הסדרה התערבבה לה עם החיים

גברים מסאיים עם מסכות נגד קורונה בקניה, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

"הכעס באפריקה יגיע כשנראה שבאירופה החיסונים אכן יעילים"

ראבי רדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה, מספר שממשלות באפריקה חתמו בינתיים על הסכם העברת טכנולוגיה של החיסון לקורונה, כי הן יודעות שאין להן סיכוי להתחרות בממשלות עשירות

עו"ד עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין

עמית איסמן רוצה לחזק את האמון בפרקליטות. האם הוא האיש למשימה?

חברי ועדת האיתור שממליצים למנות את עמית איסמן לפרקליט המדינה הכירו את ההתבטאויות הבעייתיות שלו כלפי נשים, אך לא לקחו מספיק בחשבון את הנזק הכבד שעשוי להיגרם לאמון הציבור במערכת ● וגם: תוכנית העבודה שבנה איסמן נחשפת

ציפיות מרקיעות שחקים / איור: חן ליבמן

את תוכניות המגירה תשאירו בבית. 5 טעויות קלאסיות בכניסה לתפקיד

איך קורה שמנהל חדש, שהציפיות ממנו הרקיעו שחקים, מסומן תוך שלושה חודשים כבעיה? ● חמש טעויות קלאסיות שעושים מנהלים חדשים בלהט המוטיבציה להוביל, לעשות, להוכיח ולהצליח

מאיימים על רשתות אמריקאיות / צילום: Shutterstock

"שירביט, זה הסוף": ההאקרים ממשיכים להדליף מסמכים מחברת הביטוח

לאחר ששירביט סירבה לשלם את הכופר וגם האולטימטום השני חלף, קבוצת ההאקרים פרסמה הבוקר חומרים נוספים, בהם תעודות זהות, מסמכים אישיים והתכתבויות ווטסאפ ● מטעם שירביט נמסר היום: "אירוע שמטרתו האמיתית היא להביך את החברה ובאמצעותה להביך את המשק הישראלי כולו"

חיים אביטן/ צילום: שלומי יוסף

השר ליצמן יוזם בשנית הליך פטור ממכרז לתפקיד מפתח במשרדו

לאחר שניסה (מאחורי הקלעים) לקיים הליך מינוי בפטור ממכרז לתפקיד מנהל רמ"י, מבקש כעת שר הבינוי, יעקב ליצמן, לקיים הליך מינוי בפטור ממכרז לתפקיד ראש הרשות להתחדשות עירונית שתוקף מינוי מסתיים בשנה הבאה ● מלשכת שר השיכון נמסר: "הטענות בכתבה אינן נכונות ומגמתיות"

רחוב קורצ’אק 5–7, קרית אונו / צילום: זיתוני הדמיות אדריכליות

"יש פה אנשים מבוגרים שכבר קשה להם לעלות ארבע קומות ברגל"

הדיירים ברחוב קורצ'אק 5-7 בקרית אונו בחרו קבלן שכבר בנה בכמה מקומות בעיר: "הלכנו לראות בעיניים את הדירות"

איציק רכלבסקי / צילום: איל יצהר

איציק רכלבסקי: "ההייטק חטף מכה בתקופות הקורונה, אבל התאושש ממנה לגמרי"

איציק רכלבסקי הוא נשיא קבוצת יעל, שעוסקת ביישום והטמעת חומרי תוכנה וחומרה ● "ניהול המשבר ברמת המדינה מאכזב. אי פיצוי עסקים באופן יעיל, פרויקטור שלא נותנים לו לעבוד ואנשים שלא מבינים בחומר ונותנים עצות רעות"