בדיקת קורונה. הקשישים הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר
צילום: רויטרס, Yasushi Kaneko
71 אלף איש מתגוררים במוסדות הסיעודיים לאוכלוסייה המבוגרת, פחות מאחוז מהאוכלוסייה. לעומת זאת, במניין המתים הם מהווים כ-36%. זוהי העדות הברורה ביותר לרגישות הייחודית של קבוצת הסיכון הזו בתקופת הקורונה.
דוח מבקר המדינה מוצא נקודות אור בטיפול באוכלוסייה המבוגרת, בעיקר מאז שהחל פרויקט "מגן אבות ואימהות" שנוהל תחילה על ידי פרופ' רוני גמזו, והיום על ידי פרופ' נמרוד מימון. עם זאת, עדיין יש מה לשפר, הן בבדיקות שנערכות לצוותים, הן בתיעוד והן בשגרת החיים של הדיירים במעונות בתקופת הקורונה. כמו כן, ישנה סכנה ממשית לכשל בתחום האספקה של ציוד מיגון למוסדות.
בגל הראשון, התמותה במוסדות למבוגרים עלתה וירדה עם התמותה במגזר הכללי. לעומת זאת, בשיא הגל השני נוצר פער לטובת המוסדות, כלומר נרשמה הצלחה מסוימת בהגנה עליהם, לאחר שבגל הראשון השתוללה המגפה ופגעה בהם קשות. עדיין, מדובר בנקודה הרגישה ביותר מבחינת שיעורי התמותה, ונשאלת השאלה אם נעשה מספיק כדי לשמור עליהם.
דוח המבקר מציין לטובה את העובדה שהצוותים והדיירים בבתי אבות נבדקים לקורונה, וכי מתקיימות כ-7,000 בדיקות יומיות רק במגזר זה, וזהו ההבדל העיקרי בין הגל השני לראשון.
אולם גם כך לא כל הצוותים נבדקים, ולפרויקט "מגן אבות ואימהות" אין תמונת מצב ברורה המאפשרת לוודא זאת. ההיענות תלויה בעובדים עצמם, אך אין לדעת האם ישנם מוסדות עם "כיסים" של חוסר היענות לבדיקות ומדוע. ישנה היערכות להקמה של מערכת מחשוב שתאפשר שליטה בתהליכים הללו, והמבקר ממליץ לזרז זאת.
רוב שרשראות ההדבקה במוסדות החלו מעובד שלא היה סימפטומטי, ולכן ישנה חשיבות קריטית לאתר את העובדים הללו. מספר הבדיקות לעובדים הגיע עד ל-10,000 ביום, אבל בשיא המגיפה הוסטו בדיקות לאוכלוסייה הכללית. בתקופה זו היה מספר הבדיקות בבתי האבות מתחת לאופטימום, שכן כ-25 אלף אנשי צוות באים במגע עם דיירי המוסדות כל יום.
שאלה נוספת היא לגבי המהירות שבה מגיעות התשובות למנהלי בתי החולים. בעוד משרד הבריאות התרשם שרוב התשובות מגיעות תוך 24 שעות, מנהלי בתי החולים אמרו כי בקרוב למחצית מהמקרים מדובר בפרק זמן ארוך יותר. מערכת מחשוב מרכזית עשויה לעזור גם בתחום הזה.
המוסדות לא מקבלים מספיק ציוד אם אין התפרצות
עם פרוץ המגפה היה מחסור משמעותי בציוד מיגון למוסדות. הם הונחו לקנות את הציוד בשוק החופשי, ורבים מהם נאלצו להסתמך לשם כך על תרופות פילנתרופיות. את ההשפעה של כשל זה ניתן לראות בנתוני התמותה. היום משרד הבריאות מספק ציוד מיגון למוסדות, ועד כה השקיע בכך כ-19.2 מיליון שקל.
חלק מהציוד מחולק בשוטף, אולם הכמות קטנה ומשרד הבריאות ביקש מן המוסדות לפנות אליו במקרה של התפרצות, ואז לקבל ציוד נוסף תוך 12 שעות. המבקר בחן את התוכנית הזו והתרשם כי במקרה של התפרצות בכמה מוסדות בו זמנית, לא ניתן יהיה להעביר את הציוד בזמן.
המוסדות מבקשים תקציב להצטייד באמצעי מיגון בעצמם, אך כרגע משרד הבריאות אינו מאשר זאת, וטוען כי תוכנית האספקה שלו פועלת. משרד המבקר ביקש כי יתחדש דיון בעניין בין משרד הבריאות לבין המוסדות.
כשל נוסף עליו מצביע הדוח הוא הקמת אגפי אשפוז קורונה בתוך המוסדות. אשפוז במקום המגורים נחשב עדיף עבור המבוגרים על פני מעבר לבית חולים, ואז מעבר חזרה. מעברים וסביבות לא מוכרות נוטים להוביל להידרדרות קוגניטיבית אצל מבוגרים בגיל הזה. כיום ישנן רק כ-400 מיטות אשפוז לחולי קורונה במוסדות, מתוך יעד של 1,000-1,500 שהוצב, והמבוגרים שמאושפזים בבתי החולים הכלליים תופסים שם מיטות שאמורות לשמש את הציבור הכללי, לעיתים להרבה מאוד זמן בגלל מורכבות מחלתם. הסבת אשפוז הקשישים עם הקורונה למוסדות יכולה לפנות מיטות לאוכלוסייה הכללית בבתי החולים.
ההמלצה על פי הדוח היא להגדיל את מספר הבדיקות לצוותי המוסדות, בעיקר בסופי שבוע שבהם הביקוש לבדיקות באוכלוסייה הכללית הוא נמוך יחסית. כמו כן, מומלץ לתעדף בדיקות לעובדים המגיעים מאזורים אדומים, וכן לעודד את העובדים להתחבר לאפליקציית "המגן 2", כדי שיוכלו לדעת האם נחשפו לחולה.