גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה מגדילים הכנסות מדינה? רשות המסים שולחת יד עמוק לכיס של מרכזי הפיתוח הזרים

בחודשים האחרונים האיצה רשות המסים שימוש בפרשנות חדשה כדי למסות את הרווחים של מרכזי הפיתוח הזרים, אך בתעשייה מזהירים: "זאת פרשנות שלא קיימת בארה"ב ובאיחוד האירופי והיא עלולה להוציא מפה מרכזי פיתוח" • רשות המסים: "אנחנו מתואמים עם הנחיות ה-OECD"

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מרכזי הפיתוח הזרים בישראל פורחים בשנים האחרונות, ונראה שגם רשות המסים רוצה לקחת חלק בחגיגה: בחודשים האחרונים האיצה הרשות שימוש בפרשנות חדשה לכל סוגיית תשלומי ההעברה, שמאפשרת לה לגבות מסים גבוהים יותר. בתעשייה נשמעות טענות כי הפרשנות הזאת מרחיקת לכת, ושונה מזו הנהוגה במדינות רבות בעולם, לרבות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

תיק נוסף לביהמ"ש

הסוגיה נסובה סביב הקשר בין חברות קשורות, שבמקרה הזה הכוונה היא לקשר בין מרכזי פיתוח זרים שיושבים בישראל לבין החברה הבינלאומית עצמה. השיטה הנהוגה היום למיסוי מרכזי הפיתוח היא "קוסט פלוס". למשל, אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, אז המשמעות היא שההכנסות של המרכז הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר.

ברשות המסים רוצים למסות את מרכזי הפיתוח, חלקם לפחות, בשיטה שונה שנקראת Profit Split, שבמסגרתה הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה. למשל, אם חברה זרה מפתחת בישראל חלק מהותי למכשיר שהיא מוציאה לשוק, ברשות המסים רוצה לדעת מה התרומה הישראלית, להבין מהם הרווחים מאותו מכשיר ולגזור את המס בהתאם. בשנתיים האחרונות כבר הגיעו כמה מקרים לבית המשפט, אך הם הסתיימו בפשרה, ול"גלובס" נודע כי באחרונה הגיע תיק נוסף לבית המשפט.

בדרך לכפל מס

לדברי רו"ח שרון שולמן, שותף בכיר, מנהל מחלקת מסים EY ישראל, "ב-OECD, במסגרת תוכנית ה-BEPS, שנועדה להילחם בתכנוני מס של חברות ושינתה את חלוקת הרווח בין חברות קשורות, אמרו כי יש מקרים שבהם צריך לחלק את עוגת המס, אולם הדוגמאות האלו לחלוטין לא מתאימות למרכזי הפיתוח.

שרון שולמן / צילום: EY ישראל

"זה רלוונטי למשל למקרה שבו יש שתי חברות תרופות, שכל אחת מהן מגיעה עם פטנט משלה ואומרות: בוא נוציא תרופה משותפת. זה לא המצב במרכזי הפיתוח, שמקבלים הוראות מהחברה בארה"ב".

שולמן מוסיף כי "רשות המסים בישראל, לאחר בחינת הנושא בדרגים המקצועיים הבכירים ביותר, הגיעה למסקנה כי שיטת מחירי העברה של לפחות חלק ממרכזי הפיתוח בישראל צריכה להיות profit split. הם מנסים להוכיח כי למנהלים במרכז הפיתוח בישראל יש תרומה ייחודית ומשמעותית, ולכן הרווח בישראל צריך להיות מיוחד". שולמן, מדגיש כי בין השאר, המשמעות היא כפל מס על החברות הללו.

ד"ר מיכאל בריקר, שותף במחלקת המסים במשרד עוה"ד מיתר, מוסיף כי "השימוש בשיטת הפרופיט ספליט אפשרי כאשר מדובר בפעילות אינטגרטיבית ושלובה בין החברה בישראל לחברה הזרה כיחידה כלכלית אחת, כששתי החברות נושאות ביחד בסיכונים מהותיים ובהפסדים, או שבכל אחת מהחברות יש קניין ייחודי ומשמעותי. אולם זה לא מה שקורה בדרך כלל.

"בנוסף, יש גם הבדלים בין מרכזי הפיתוח ורשות המסים לא מתייחסת לכך. יש מרכזי מו"פ שבהם אנשים יושבים ומקדדים תוכנה ויש כאלו שממציאים דברים חדשים. במרכזים שבהם פועלים בהתאם להנחיות החברה הזרה, ומפת הדרכים והתקציב נקבעים מחוץ לישראל, אז זה בכלל לא נושא לפרופיט ספליט. זה לתת שירותים. זה גם נלמד מהנחיות ה-OECD והאיחוד האירופי אומר בצורה ברורה שאם אין פונקציות מרכזיות של שליטה וסיכון שכרוך בפיתוח - אז זאת לא השיטה המתאימה. ואלו מדינות שכן מתנהלות באגרסיביות בהקשר של מס דיגיטלי", אומר בריקר.

"ישראל סוטה מהנורמות"

שולמן מ-EY מזהיר מפני ההשלכות של פרשנות חדשנית ביחס לנעשה בעולם: "זה נושא מאוד חדש בעולם המס ורשות המסים היא הראשונה שקופצת עם הפרשנות הזאת, שבארה"ב ובאיחוד האירופי מתנגדים לה. יכול להיות שבעוד ארבע שנים גם בעולם ישנו את המדיניות, אבל למה ישראל צריכה להיות המדינה הראשונה בעולם המערבי שעושה את זה?

"אם יתברר שהעמדה של רשות המסים היא בכלל לא נכונה, עלול להיגרם נזק שיהיה קשה להחזיר את הגלגל. לא בכל דבר צריך להיות אור לגויים, אפשר להסתכל מה בתי המשפט ומדינות בעולם מקבלים ואז להחליט. צריך להבין כי אין באמת מתודולוגיה ברורה בעולם, ובישראל קצת ממציאים את הגלגל במקרה הזה ומשקיעים הרבה מאמצים כדי להבין כמה מרכזי הפיתוח בארץ משמעותיים, למשל באמצעות ראיונות של מנהלים לשעבר".

לדברי בריקר, "הרשות באה לחברות זרות ואומרת להן: 'אני לא מקבלת את העמדה שלכן', אבל היא לא מציגה מחקר מחירי העברה הפוך, אלא מתבססת פעמים רבות רק על ראיונות עם כמה אנשים והנחות על סמך הדוחות הכספיים המאוחדים של חברת-האם הזרה", אומר בריקר. "נזרקת אבן לבאר ועכשיו יש לחברה הרב-לאומית כמה אפשרויות: להתפשר, או להגיד שלא נראה לה ולפנות לבית המשפט, במקביל לפנייה לרשות המסים במדינה אחרת, כי החברה חשופה לכפל מס".

בריקר מוסיף כי לדעתו, "להגיד שמרכזי הפיתוח ייסגרו אם הרשות תמשיך במדיניות הזו, זה מרחיק לכת. עם זאת, אני יכול להגיד שחברות רב לאומיות מסתכלות על ישראל כעל מערב פרוע מבחינת הנושא של מחירי העברה. הן לא מבינות מה הבסיס להתנהלות של ישראל וגם רשויות מס זרות הרבה פעמים לא מבינות את המדיניות הישראלית. בהרבה דברים בתחום מחירי ההעברה ישראל סוטה מהנורמות הבינלאומיות".

בדרך לנטישה לחו"ל?

מי שמנסה להילחם במדיניות של רשות המסים הוא IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שבין השאר מרכז פורום של חברות בינלאומיות שפועלות בישראל. לפני כשבועיים שלחה מנכ"לית ונשיאת האיגוד, קרין מאיר רובינשטיין, מכתב לערן יעקב, מנהל רשות המסים ומ"מ מנכ"ל האוצר, שהגיע לידי "גלובס". "פרשנות זו עלולה להביא בטווח המיידי, לרילוקיישן - החוצה מישראל, של המנהלים הבכירים ('מיטב המוחות') באותם מרכזי פיתוח. כפועל יוצא ובטווח הבינוני והארוך, הפרשנות הזו תביא להקטנה דרמטית של פעילות מרכזי הפיתוח ובמקרים מסויימים, אף לסגירתם המלאה", מזהירה מאיר רובינשטיין. החשש שמובע במכתב הוא מפני תהליך משפטי שייקח כמה שנים, יוביל לחוסר ודאות אצל החברות הזרות וישפיע על ההחלטות שלהן. "אין למדינת ישראל את הפריבילגיה להמתין ולבחון את הסוגייה החדשנית בבתי המשפט", כותבת מאיר-רובינשטיין.

עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות / צילום: סיון פרג'

מאיר רובינשטיין הדגישה בשיחה עם "גלובס" כי "חשוב להבין שהחברות הבינלאומיות מקבלות החלטות מהירות על בסיס שיקולי רווח והפסד, ובמידה וכללי המשחק בכל הנוגע למיסוי בישראל משתנים בן רגע לרעה, עשויות להתקבל החלטות בלתי הפיכות, שהן בהכרח לרעת המשק הישראלי וכלכלת ישראל. מדיניות מיסוי מיטיבה איננה אובדן הכנסה או הוצאה, אלא השקעה לטווח ארוך".

גורם באחת מחברות ההייטק הבינלאומיות שביקש לא להיחשף, אמר ל"גלובס" כי "ישראל מדינה לא יציבה והעלויות פה לא נמוכות, וגם ככה יש מקרים שבהם צריך לשכנע את הנהלת החברה למה להרחיב את הפעילות בישראל. כפי שאני מבין את הגישה החדשה, רשות המסים אומרת ההיפך ממה שאמרה בעבר. דווקא חברה שביצעה רכישות אך השאירה את הפעילות והקניין הרוחני בישראל - עכשיו דוחפים אותה לכיוון השני. אם הטריגר הוא שפה מתקבלות ההחלטות, אז בניגוד למה שאנחנו רוצים שיקרה, לא נוכל להרחיב את האחריות של המרכז הישראלי ואפילו לתת לו אחריות על מרכזים נוספים ברחבי העולם".

ברשות המסים מסרו בתגובה כי "תחום מחירי העברה מטפל בקביעת מחיר העסקה / חלוקת עוגת ההכנסות, בהתאם לתנאי השוק, בין צדדים קשורים. זאת על מנת למנוע שחיקה של בסיס המס במדינות השונות. מדיניות הרשות, בנושא מחירי העברה מתואמת אל מול הנחיות ה-OECD, מפורסמת בחוזריה ובמסגרת החלטות המיסוי. מטבע הדברים קביעת מחיר לעסקה יכול ומושפע מנתונים נסיבתיים". ברשות סירבו להגיב לטענות הספציפיות ש-IATI העלו במכתב.

שתי שיטות לחישוב המס:
■ "קוסט פלוס"- אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, המשמעות היא שההכנסות שלו הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר

■ Profit Split - הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה

עוד כתבות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"התחיל עידן חדש באיראן": המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה