גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלוב בקבוקים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס

בצעד אמיץ, שלא לומר היסטורי, הודיעה השבוע, השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לבג"ץ, במסגרת עתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין, כי לאחר בחינה מעמיקה היא החליטה להרחיב את חוק הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים של 1.5 ליטר ומעלה. לצד הודעה זו, תפנה השרה אל ועדת הכלכלה על מנת לדחות את מועד התחולה בשנה, וזאת על מנת לאפשר לשוק את תקופת ההערכות המתאימה הכרוכה בהחלה. מדובר בהחלטה לא פחות מדרמטית, אשר תיקנה עוול סביבתי וכלכלי של שנים, בהם הוחל החוק רק על מכלי המשקה הקטנים.

בשנת 1999 נחקק חוק הפיקדון על מכלי משקה, אך בשונה מכל המדינות בהם מוחל חוק פיקדון על כלל מכלי המשקה, בישראל הוחל פיקדון רק על מכלי המשקה הקטנים. גם כאשר תוקן החוק בשנת 2010, קבע המחוקק כי מכלי המשקה הגדולים ייאספו וימוחזרו על ידי יצרניות המשקאות באופן וולנטרי, כאשר יעד האיסוף שנקבע היה נמוך מזה של מכלי המשקה הקטנים והועמד על 50% בלבד. במסגרת התיקון האמור, נקבעה שנת 2014 כשנה הראשונה בה יהיה על יצרניות המשקאות לעמוד ביעד האיסוף והמחזור, שלא באופן וולונטרי, בשלב הראשון ללא פיקדון וככל שלא יעמדו ביעד זה, יוחל פיקדון.

אך בהתקרב המועד, נחתם בין יצרניות המשקאות לבין השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן, הסכם, במסגרתו נדחה מועד היישום בשנתיים נוספות, כך שהאיסוף והמחזור המשיך להתבצע באופן וולונטרי - וזאת כנגד הסכמה של יצרניות המשקאות להעלות את יעד האיסוף ל-55% ולפרוס לשם כך כלובי מחזוריות ברחבי הארץ.

מדי שנה הצהירו יצרניות המשקאות, באמצעות תאגיד אל"ה, כי הן עומדות ביעד האיסוף ואף עוברות אותו. הצהרות אלה הועמדו לראשונה במבחן בשנת 2017, עם החלטת המשרד להגנת הסביבה לבצע ביקורת באמצעות גוף חיצוני על הדיווחים שהגישו יצרניות המשקאות. ממצאי דוח הביקורת אשר פורסמו ב-2018 הצביעו על פער בין יעד האיסוף שהוצג בדיווח השנתי של יצרניות המשקאות לבין שיעור האיסוף בפועל, כאשר כ-75% ממכלי המשקה הגדולים מושלכים לפחי האשפה הביתיים ורק כ-25% נאספים מהמחזוריות. ובמילים אחרות, יצרניות המשקאות לא עמדו ביעד האיסוף שנקבע בחוק והמחזוריות נחלו כישלון חרוץ.

ממצאי דוח הביקורת היו אמורים להוביל להרחבת חוק הפיקדון, במה שמכונה "הטייס האוטומטי", והטלת פיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים, אך בפוליטיקה הישראלית, כמו בפוליטיקה הישראלית, אף אחד לא רצה להוציא את "השד מהבקבוק" ולהקים עליו את המתנגדים לחוק הפיקדון, וביניהם גורמים פוליטיים, קמעונאים וגורמים אינטרסנטיים חזקים אשר טענו, שלא בצדק כי מדובר ב"מס על הציבור".

וכך, במשך שנתיים לא התקבלה כל החלטה בעניין, עד אשר התרחשו שני דברים: עמותת אדם טבע ודין הגישה עתירה לבג"צ בנושא, והשרה גמליאל החליטה עם כניסתה לתפקיד, ללמוד את הסוגיה לעומקה ולא נתנה ללחצים הקשים שהופעלו עליה מגורמים שונים, להשפיע על מערך שיקוליה.

עם הפרסום ברשומות ובהתאם להוראות החוק, הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים יחול החל מה-1 ביניואר 2021, כאשר על מנת לאפשר למשק להיערך למהלך באמצעות בין היתר פריסה ארצית של מכונות השבה אוטומטיות, תפרסם השרה צו, בכפוף לאישור ועדת כלכלה, במסגרתו יידחה מועד התחולה בשנה. עם זאת, ככל שוועדת כלכלה לא תאשר את הצו המבוקש עד למועד האמור, ייכנס לתוקפו החוק ללא דיחוי נוסף כאמור כבר ביום 1.1.2021.

וכך, באיחור של שנים, יצאה הבשורה. ישראל עתידה לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ותקיים מערך איסוף ומחזור של מכלי משקה גדולים וקטנים. מהלך זה יביא לניקוי רשות הרבים ממכלי המשקה, יאפשר מחזור ראוי של הפלסטיק, חלף הטמנתו או השלכתו בחופי הים והפארקים והציבור צפוי להרוויח עשרות מיליוני שקלים מידי שנה מהחזר הפיקדון. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת איכות הסביבה במשרד נשיץ ברדנס אמיר