גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפשרה המפא"יניקית של כ"ץ: גם פוגעת בלקוחות הבנקים וגם בחברות כרטיסי האשראי

בסוף ינואר ייכנס לתוקף צמצום מסגרות האשראי של כרטיסי האשראי בהפועלים ובלאומי ● בטויטה לצו שמשנה את פרטי ההוראה, שפורסמה היום, החליט שר האוצר כ"ץ ללכת לקראת הבנקים הגדולים בשם "טובת הציבור" ● משבר הקורונה מצדיק את השינוי אבל נראה שהשר הולך יותר מדי בין הטיפות

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בעוד כשלושה חודשים, בסוף ינואר הקרוב, תיכנס לתוקף הוראה שנחקקה עוד ב-2017 בחוק שטרום ושנועדה לחזק את חברות כרטיסי האשראי על חשבון שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים. מדובר בהוראה לצמצום מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בשני הבנקים הגדולים לתקופה של 3 שנים, כאשר המחוקק השאיר את מידת הקיצוץ והסייג לו לדיון עתידי בין שר האוצר, נגיד בנק ישראל וועדת הכלכלה בכנסת.

הצעד המרכזי במסגרת חקיקת שטרום היה ההפרדה של ישראכרט ושל לאומי קארד (שהפכה למקס) משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי בהתאמה, ושקרתה אשתקד. המהלך הנוכחי אינו פרמננטי בדומה אך עדיין בעל חשיבות, גם כשהוא זמני במהותו.

שני הצדדים מאוכזבים מהפרשה

כמעט ארבע שנים עברו מאז נחקק החוק והצידוק בהותרת האפשרות לשינוי תנאי קיצוץ מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בפועלים ובלאומי הפך למוחשי מאוד בשל משבר הקורונה שמשנה סדרי עולם ושפוגע בסעיף ההכנסות של מאות אלפי משקי בית.

הנסיבות החדשות שימשו את הבנקים כנימוק לבקשת דחייה או להפחתת הפגיעה בהם, וזה גם מה שהוביל את שר האוצר ישראל כ"ץ לפרסם היום לאחר דיונים עם בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, טיוטת צו שהולכת לקראת שני הבנקים. לפי הצו הנרקם יידרשו הבנקים לצמצם בשנה הראשונה "רק" 45% מהיקף המסגרות אשראי לכרטיסי אשראי בסוף 2015 ולא 50% כפי שהיו אמורים לקצץ על פי החוק המקורי, כשהרף המינימלי שייחשב לצמצום ושמתחת לו המסגרת לא תופחת הועלה מ-5,000 שקל לחודש ל-7,500 שקל. בסוף ינואר 2022 ועד סוף ינואר 2024 הצמצום יחזור, לפי שעה, למה שנקבע בחקיקה.

השר נקט בצעד זה בהתאם לקונצנזוס הציפיות ולקראת הדיון שנקבע בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת ב-10 בנובמבר. מטרת הצו שהשר חתם עליו היא למנוע פגיעה ביכולת הפיננסית של רבים מבעלי כרטיסי האשראי שלדעתו הייתה קורית כתוצאה מיישום ללא שינוי של מה שנקבע בחקיקה המקורית, וזאת בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנוצר בשל מגפת הקורונה ושיצר קשיים תזרימיים ניכרים למשקי בית רבים.

כמצופה מפשרה, בשני הצדדים מביעים היום אכזבה מנוסח הצו שפורסם. מצד אחד חברות כרטיסי האשראי חשות שהבטחה שניתנה להן לא תמולא בשנה הקרובה ושההקלה לבנקים רוקנה מתוכן מהלך שחשוב היה שיקרה. מהצד השני יש את הבנקים הגדולים שבסביבתם חשים שהצעד שהשר עשה לא מספיק כדי למנוע קיצוץ בלקוחות רבים, שהם חוששים שלא יקבלו מענה ראוי מהמערכת החוץ בנקאית.

לפי שעה מוקדם להעריך כמה ולמי יצטרכו הפועלים ולאומי לצמצם מסגרת לכרטיס האשראי. בראייה כוללת מדובר במיליארדי שקלים. חלק ניכר מהסכום הכולל, שעד כה נאמד בכ-15-20 מיליארד שקל שוודאי יצטמקו במידה ניכרת, הוא במסגרות שאינן מנוצלות. כלומר, מסגרות שביטולן לכאורה לא יפגע באיש. אלא שבבנקים טוענים כי המסגרות צריכות להימדד לפי חודשי שיא של צריכה ולא באופן שוטף, כשמנגד בחברות כרטיסי האשראי מסבירים כי שיעור הניצול הכללי עמד לפני הקורונה על 40% מהמסגרת הכוללת ובתקופת הקורונה הוא הצטמק לפחות מ-30%.

כולם רוצים ב"טובת הציבור". זה הושג?

גם במקרה הנוכחי כל צד מדבר בשם "טובת הציבור", החל מהשר ובנק ישראל, עבור בבנקים שדואגים מפגיעה בלקוחות שהמסגרת שלהם תצומצם ושלא ימצאו מענה "דווקא בשעת משבר כלכלי חריף", ועד לחברות כרטיסי האשראי שגורסות כי כל פגיעה במה שהובטח להן תפגע בהן ומכאן שביכולתן להתחרות.

האם הצעד של כ"ץ טוב לציבור? אין מחלוקת שמשבר הקורונה טרף מחדש את הקלפים שכולם חשבו שיש להם ביד בסוף ינואר 2017, מועד חקיקת חוק שטרום, "להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל". השינוי הזה בנסיבות חידד והעמיק את העובדה שלא מדובר בשאלת בית ספר שיש עליה פיתרון ברור ונטול מחיר והשלכות שליליות על הציבור. מה גם שהתשובה תלויה בטווחי הזמן עליהם מסתכלים.

למה הכוונה? מצד אחד ההקלה שקיבלו שני הבנקים באה על חשבון מנהלי ובעלי חברות כרטיסי האשראי בטווח הקצר. היא מקטינה את מספר הלקוחות החדשים שהחברות הללו קיוו לקבל "מהמוכן", ושמתוכם הן היו יכולות לברור את מי שהן רוצות ובמחירים שהיו מספקים להן הכנסה נוספת.

במובן זה, בטווח הקצר, ההחלטה של כ"ץ יחד עם בנק ישראל כנראה תסייע ללקוחות רבים במידה לא זניחה. זאת משום שלולא השינוי עליו הוכרז הם היו נדרשים לשלם יותר על המסגרת שאבדה ושהם צריכים, או שבכלל לא היו מוצאים מסגרת נוספת - דבר שהיה מצריך אותם להקטין צריכה. עם זאת, ההוראה החדשה לא תעזור ל"כולם", ועדיין יהיו כאלה שהמסגרת שלהם תוקטן ושלא ימצאו חלופה למסגרת שנחתכה.

אגב, לא רק הבנקים העלו חששות שחברות כרטיסי לא תוכלנה לספק פיתרון מיידי לכל המסגרות שהיו נחתכות ללקוחות. גורמים נוספים, שאינם משני הבנקים, חששו כי יהיו לקוחות שהן לא ירצו בכלל לתת להם מענה למסגרת שאבדה. בהקשר זה נציין כי חברות כרטיסי האשראי הקטינו את האשראי שהעמידו לציבור ברבעון השני השנה (ואחת מהן גם לא העמידה אשראי בקרן לסיוע בערבות המדינה לעסקים, שחברות כרטיסי האשראי נאבקו להיכלל בה).

ואולם, יש גם צד שני, והוא נוגע לטובת הצרכן לטווחים ארוכים יותר, בשל תחרות משופרת בשוק. ישנן חברות כרטיסי האשראי שבנו על הצמצום על מנת להגדיל במשך 3 שנים את הביקושים של הציבור למסגרות האשראי בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים - דבר שהיה מגדיל את מספר הלקוחות שלהן ומחזק אותן. או אז, וזה מה שקיוו בוועדת שטרום, כוחן של חברות כרטיסי האשראי יתחזק והן תהיינה אופציה תחרותית טובה יותר לבנקים במאבק על הצרכן קצה.

אם וככל שזה יקרה הרי שהתקווה היא שהתחרות על משקי הבית תוזיל את השירותים הפיננסיים לאורך זמן, גם אם בטווח המיידי העדפת הינוקא לחברות כרטיסי האשראי (שמשכה הוא 3 שנים, כאמור) היה מביא לפגיעה ביכולת הפיננסית של לקוחות רבים, הרי שבטווח הארוך התוצאה הייתה אחרת.

מגנים על החלשים, השאלה היא מעמד הביניים

מבחינת שר האוצר ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ יעקב מרגי, שיוביל את הדיון בעניין בכנסת, המטרה העליונה היא למנוע פגיעה בציבור המוחלש. זה מבהיר את העלייה לשנה מרף של 5,000 שקל ל-7,500 שקל לחודש למסגרת מינימלית שלא תופחת ולא תיחשב לצורך הצמצום הכפוי במסגרות הכוללות של הבנקים.

אלא שיש פה בעיה. הקורונה הכלכלית פגעה במידה הרבה ביותר במעמד הביניים. כך שבהקשר זה אין להתבלבל, העלאת המסגרת מ-5,000 ל-7,500 שקל לחודש עדיין תותיר הרבה מאוד אנשים, שלא שייכים למעמד הגבוה של העשירים, עם פגיעה במסגרת שלהם. הם אלה שיהיו צריכים להכניס את היד לארנק ולצרוך כדי לשמר רמת חיים ובהמשך גם כדי שהמשק ייצא מהמשבר.

ימים יגידו עד כמה התחרות או הלקוחות נפגעו מהצעד. זאת משום החופש הרב שיש לבנקים בהחלטה למי לצמצם מסגרת ובאיזה שיעור. דבר אחד ברור, אובדן מסגרות בהיקף כולל של 15 או של 10 מיליארד שקל לא אומר אובדן כוח קניה באותו שיעור. זה בגלל הניצול הפרטני השונה של כל מסגרת ומסגרת.

ועוד נקודה, גם הבנקים הגדולים וגם שלוש חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, הם גופים למטרות רווח שעבדותם היא לתת מסגרות אשראי בתמחור נכון (ואז למקסם אותו) רק למי שבסבירות גבוהה יוכל להחזיר את האשראי בעתיד. שני הצדדים למשוואה אינם מלכ"רים, וכל אחד מהם יפעל משיקולי רווחיות בבואו לתת מסגרת ללקוח חדש (חברות כרטיסי האשראי) או לצמצם/לשמור/להרחיב מסגרת קיימת (הבנקים).

דבר זה מסביר את החשש הקיים שחברות כרטיסי האשראי שלא תספקנה פיתרון מלא ובמחיר מיטבי לכל מי שייפלט מהמערכת הבנקאית. אבל הוא גם מצריך הסתכלות הופכית. כזו שתבחן שהבנקים לא יצמצמו יותר מהמסגרות של לקוחות חלשים או פחות רווחיים עבורם ויורידו אותם עד למסגרת ברמה של 7,500 שקל (שתהפוך ל-5,000 שקל בסוף ינואר 2022).

בכל מקרה, ההסתכלות על הבנקים ונותני אשראי אחרים כגופים "סמי-ממלכתיים" שצריכים לתת מענה לציבור בשעת משבר ללא הסתכלות על שיקולים עסקיים ובמקומה (או לצידה) של המדינה היא לכל הפחות נאיבית. בסופו של יום לאלה ולאלה יש בעלי מניות וגם לקוחות "רגילים" שהם אלה שיממנו מכיסם כל סבסוד של אחר דרך ייקור השירות.

עוד כתבות

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע נפילה דרמטית בדולר מול השקל

לאחר שהדולר הידרדר לטריטוריה של 3.256 שקלים - בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח בהיקף משמעותי של מאות מיליונים ● הרמה הנוכחית של הדולר מול השקל הינה הרמה בה השיק לראשונה בנק ישראל בזמנו את תוכנית הרכישות מט"ח

בנין חברת ביטוח שירביט, נתניה / צילום: תמר מצפי, גלובס

שירביט החליטה: לא נשלם את דרישות הכופר לתוקפי הסייבר

חברת הביטוח הנתונה למתקפת סייבר בימים האחרונים החליטה להתייחס לתוקפים כ"טרוריסטים" ולא לשאת ולתת איתם ● מנכ"ל שירביט, צביקה ליבושור: "החברה לא תיכנע לטרור מסוג זה ותפעל בדרכים העומדות לרשותה להגן על לקוחות החברה ועל המידע המצוי בחברה"

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה / צילום: Taimy Alvarez, AP

ישראל חתמה הסכם משופר עם מודרנה - נקבל 6 מיליון מנות חיסון

יחד עם ההסכם מול פייזר, ובהנחה שלא יתגלו בעיות לא צפויות, עשויים להגיע לישראל במהלך 2021 מנות חיסון עבור 7 מיליון מתחסנים, מעבר לכמות המבוגרים במדינה ● על הרקע הזה, יורד הסיכוי שייעשה שימוש ב-10 מיליון מנות החיסון שנרכשו מאסטרה זניקה

גרטה טונברג / צילום: רויטרס

הנערה שסחפה את העולם: לאן נעלמה גרטה טונברג?

גרטה טונברג הייתה השם הכי חם וחשוב בשנה שעברה, והוציאה מיליונים לרחובות - ואז הגיעה הקורונה ● סרט דוקומנטרי חדש מביא את המאבקים, ההישגים וגם הצצה לנפשה של הנערה השוודית, שרוצה להציל את העולם אבל גם לחיות חיים נורמליים

שובו של הטלפון / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כמה שעות ביום אפשר להיות בזום? קבלו את הקאמבק המפתיע של הקורונה: שיחות הטלפון

שובו של הטלפון: מגפת הקורונה החזירה את הדרך הישנה לשוחח, זו שבני דור המילניאלז אולי כמעט שכחו ● דרך המלך בין שיחות זום להודעות טקסט

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

פשרה בייצוגית נגד מקדונלד'ס: תשלם מיליון שקל לעמותות הפועלות למניעת עישון ולנזקקים

בבקשה לאישור ההסכם שהוגשה השבוע התחייבה רשת המזון המהיר לפעול למניעת עישון בשטחיה החיצוניים ● עוד הוסכם כי הרשת תממן קמפיין פרסום ארצי להעלאת המודעות לאיסור על העישון בהיקף של כ-5 מיליון שקל

טוני שיי / צילום: Reuters, Richard Brian

מנכ"ל זאפוס לשעבר טוני שיי האמין בשירות לקוחות מוצלח וקבע רף גבוה למתחרות

היזם שמת בסוף השבוע שעבר בשריפה טיפח חברה לממכר נעליים באינטרנט, כתב רבי מכר והיה גורו לנושאי ניהול

נוני מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

מאבקי השליטה ב"ידיעות" חושפים: כך התנהלה הקבוצה עסקית

כתב תגובה לביהמ"ש מטעם משפחת מוזס חושף חלק מההתנהלות בקבוצת "ידיעות" בשתי התרחשויות משמעותיות: החובות שצברה הקבוצה לאחר הימור על שערי מטבעות והסיבות שהביאו אותה לממש האופציה למניות הוט במחיר נמוך משמעותית ממה שקיבלה עבור האופציה קבוצת מוניטין

גבי אשכנזי, הדיון בוועדת המשנה למודיעין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

גבי אשכנזי נפגש עם שר החוץ הירדני איימן א-ספדי

בפגישתם דנו שרי החוץ במספר נושאים, ביניהם סוגיית מסגד אל אקצא והתרעות לפיגועים אפשריים מצד ארגוני טרור איראניים ● בהודעה שפורסמה בירדן נאמר כי א-ספדי העלה את סוגיית חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים על רקע בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית

חיים אביטן/ צילום: שלומי יוסף

השר ליצמן יוזם בשנית הליך פטור ממכרז לתפקיד מפתח במשרדו

לאחר שניסה (מאחורי הקלעים) לקיים הליך מינוי בפטור ממכרז לתפקיד מנהל רמ"י, מבקש כעת שר הבינוי, יעקב ליצמן, לקיים הליך מינוי בפטור ממכרז לתפקיד ראש הרשות להתחדשות עירונית שתוקף מינוי מסתיים בשנה הבאה ● מלשכת שר השיכון נמסר: "הטענות בכתבה אינן נכונות ומגמתיות"

ניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

התקווה לתמריצים ולחיסון דוחפת את וול סטריט; סינוורלד צללה 15%

מדד הנאסד"ק עולה לשיא למרות דו"ח התעסוקה המאכזב ● תוספת המשרות בארה"ב בנובמבר הסתכמה הרבה מתחת לתחזיות ● שיעור האבטלה בארה"ב בנובמבר הגיע ל-6.7% ● התשואות על האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים מטפסות ● בית הנבחרים בארה"ב הסיר את צמח הקנאביס מרשימת החומרים המסוכנים

גברים מסאיים עם מסכות נגד קורונה בקניה, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

"הכעס באפריקה יגיע כשנראה שבאירופה החיסונים אכן יעילים"

ראבי רדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה, מספר שממשלות באפריקה חתמו בינתיים על הסכם העברת טכנולוגיה של החיסון לקורונה, כי הן יודעות שאין להן סיכוי להתחרות בממשלות עשירות

האקרים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מנכ"ל שירביט בעקבות הפריצה: "פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן"

(עדכון): מנכ"ל שירביט הגיב בווידיאו: "לחברה יש גיבוי מלא של הנתונים הרלבנטיים, ואנחנו פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן" ● קבוצת התקיפה BlackShadow שפרצה לחברה איימה כי אם לא ישולמו לה 50 ביטקוין (כמיליון דולר) היא תדליף ותמכור עוד מסמכים אישיים של לקוחות

סצנה מ"שעת נעילה". הפרקים הראשונים נראו מבטיחים / צילום: ורד אדיר

"שעת נעילה": כשהמציאות מכה בקונספציה

הרצון ב"שעת נעילה" ("כאן") להעביר מסר "אנטי מלחמתי" כללי, הפך את מלחמת יום כיפור המשתקפת בסדרה ל"סתם עוד מלחמה" ● בניסיון להגיע לצמרת, יוצרי הסדרה חתכו לעצמם את השורשים

ירוחם - בתים / צילום: איל יצהר

מחליף ללפלר: הממשלה תדון במינויו של עודד פלוס כיו"ר הוועדה המחוזית דרום

מאז הקמת הממשלה ה-35, בחודש מאי 2020 אין למחוז דרום יושב ראש קבוע ● היושב ראש האחרון של הוועדה המחוזית דרום היה דוד לפלר, שעבר עם הקמת הממשלה החדשה לתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו

הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?

האדם שהכי פחות צריך לקנא בו הערב הוא מנכ"ל חברת שירביט ● אם ייכנע, ייתפס כמי שהעדיף את טובת לקוחותיו מעל הכל, אך עלול לפתוח שערי גיהינום של מתקפות סייבר על כלל המשק בישראל ● אם לא ייכנע - יואשם בהפקרת לקוחותיו

חנויות האפליקציות של גוגל ואפל./ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה

עסקים רבים האיצו את הנוכחות בדיגיטל מאז פרוץ המגפה ● המרוויחות הן חברות שמאפשרות למפתחים להתחבר לפיתוחים קיימים, לחסוך זמן ולעבוד ביעילות

פיזור הכנסת - מנסור עבאס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מדוע מנסור עבאס מוציא את השמאל הישראלי מדעתו?

ההחלטה של ח"כ מנסור עבאס לנהל משא ומתן עם רה"מ בנימין נתניהו מייצרת לא רק דרמה פוליטית, אלא גם דרמה משפטית ● היא מחזירה את הציבור הערבי לדרוש את זכויותיו מהכנסת ולא מהעליון, ועל הדרך גורמת להתמתנות של הציבור הערבי ● אז למה יש מי שמתנגד למהלך?

בני ברק בסגר הראשון. "ממתינים לחיסון עם סגרים ואכיפה. אבל להמתין לחיסון זה לא מדיניות ציבורית" / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו עובדים כמו שכונה": הדוח שצריך להטריד כל ישראלי

במסגרת הדוח של רון צור ופרופ' ניסים כהן על ניהול המערכת הציבורית במשבר הקורונה הם דיברו עם עשרות בכירים וגילו "מערכת ממשלית שבורה", ללא סדר ובעיקר בלי הפקת לקחים ● השורה התחתונה: זה לא התחיל בקורונה, אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ככה