גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלב עמיד: גם בעולם מכסות הייצור לא נעלמו, הן רק משנות צורה

החשוד המיידי במחסור בחלב בימי הסגר היה מנגנון המכסות הנהוג בישראל, שנטען כי הוא שריד ממשטרים של כלכלה מתוכננת • למרות שברחבי העולם נוקטים בשלל שיטות, נראה שאף מדינה לא מותירה את העסק ההפכפך הזה רק לידו הנעלמה של השוק ● המשרוקית של "גלובס"

הקושי להשיג קרטון חלב בימי הסגר הוביל לחיפוש אשמים. החשד נפל מטבע הדברים על מכסות החלב - מנגנון כלכלי לא-אופייני לכלכלת שוק, שאוסר על רפתנים למכור טיפה אחת יותר מכמות שנקבעה מראש. בראיון בגלי צה"ל שאל ישי שנרב את שר החקלאות אלון שוסטר (כחול לבן) אם לא הגיע הזמן לבטל את המנגנון הסובייטי הזה. "החיבור בין התכנון במשק החלב לבין רוסיה הסובייטית מכעיס", שוסטר מחה. "הוא מבוסס על המחשבה שכמדינת-אי אנחנו מסוגלים לייצר חלב לכל ילד בלי תכנון. בכל מקום בעולם יש תכנון".

שנרב חלק עליו. "משק החלב באירופה שוחרר בשנת 2015", הוא אמר. "בניו זילנד, שהיא יצרנית החלב הגדולה ביותר, הוא שוחרר כבר בשנות ה-80. בארצות הברית המשק כמובן לא מתוכנן, יש סובסידיות ישירות לחקלאים". "תכנון לא חייב להיות מדינתי", שוסטר התעקש. "הוא תכנון של יצרנים, של קואופרטיבים גדולים, של מחלבות".

מה אומרות העובדות? האם יש מדינות מערביות שבהן ייצור החלב באמת חופשי מכבלים? מבט קרוב בהתפתחויות שהיו באירופה, בניו זילנד ובארה"ב מגלה דינמיקה מעניינת. למכסות החלב יש נטייה לא להיעלם, אלא רק להחליף צורה.

ישראל: 1.5 מיליארד ליטר / 983 רפתות

ייצור חלב הוא עסק הפכפך. התפוקה מושפעת מעונות השנה, מאירועי מזג אוויר קיצוניים, ממחזורי הפרות החולבות ועוד מיני מרעין בישין. במדינות מודרניות כושר הייצור עולה לעתים קרובות על הצריכה. אבל עודפי חלב קשה לאגור לאורך זמן, ובהיעדר תכנון - הרצון להיפטר מהעודף מוביל לקריסת המחיר ומסכן את החקלאים.

הפתרון הישראלי מבוסס על תכנון כפול של התפוקה והמחיר. משרד החקלאות קובע מראש כמה חלב ייוצר בארץ במשך השנה. ב-2020 הכמות עמדה על כ-1.5 מיליארד ליטר חלב בקר. 983 בעלי רפתות קיבלו מכסות מדויקות - החל ב-117 אלף ליטרים לרפת הזעירה של מלון מצפה הימים, וכלה ב-14 מיליונים במשק המשותף בקיבוץ יפעת. כמו כן, המדינה מבטיחה ליצרנים מחיר קבוע לכל ליטר שימכרו, ובמקביל מפקחת על מחיר מוצרי היסוד כדי להגן על הצרכנים.

סופרים כל טיפה כך מחולקות מכסות החלב בישראל

האיחוד האירופי: הממשלה יצאה, התכנון נשאר

האם תכנון מדוקדק כזה באמת הכרחי? האיחוד האירופי החליף כמה שיטות לאורך השנים. עד שנות ה-80, כשעוד נקרא "קהילה", הייתה לו שיטה יקרה מאוד להגן על הכנסות הרפתנים: הוא הבטיח את מחיר המכירה בלי להגביל את הכמות. ב-1984 הוחלט להקצות מכסות למדינות וליצרנים. התכנון המרכזי הוביל בעשורים הבאים להורדת כושר הייצור, וב-2009 נראה מיותר. האיחוד האירופי הגדיל את המכסות בהדרגה, וב-2015 ביטל אותן כליל. במקביל, הרשויות בבריסל עברו לסבסד את היצרנים לפי קריטריונים שלא עודדו ייצור מיותר, כמו גודל הרפת וההשפעה על הסביבה.

אבל השחרור מכבלי המכסות ומחירי המטרה הוביל לזינוק בתפוקה ולתנודות חריפות במחיר. במקום לחזור לתכנון מרכזי הגו באיחוד האירופי פטנט אחר: בעשור האחרון הם פטרו את ארגוני החקלאים מכמה מחוקי ההגבלים העסקיים, ואפשרו להם לרכוש חלב מבעלי הרפתות לפי מכסות ומחירים שהם מתאמים ביניהם. לארגונים כאלה מותר עכשיו למכור "יותר חלב גולמי ממה שחוקי התחרות יאפשרו בדרך כלל", כפי שנאמר מפורשות באתר של ממשלת בריטניה.

במילים אחרות, האיחוד לא ביטל את מלאכת התכנון, אלא הפריט אותה.

ניו זילנד: איך פותרים צרות של יצואנים

יצרני החלב באירופה נפטרים מחלק מהעודפים באמצעות יצוא. גרמניה, הולנד, בלגיה וצרפת הן מיצואניות החלב הגדולות בעולם. אבל אף אחת מהן לא מתקרבת לנפח של גדולת היצואניות - ניו זילנד.

ניו זילנד הקטנה, על חמשת מיליוני תושביה, מוכרת לחו"ל 95% מהתנובה העצומה שהמרחבים המקומיים מאפשרים להפיק בעלויות נמוכות. ב-2019 היא ייצאה מוצרי חלב ב-6.3 מיליארד דולר, יותר מפי שניים מגרמניה. הלקוחות נמצאים בין השאר בארה"ב, באירופה וביפן, אבל הלקוח הגדול ביותר הם הסינים, שלמדו לשתות חלב ומסוגלים לספוג כל כמות.

לכאורה אין לניו זילנדים בעיה של עודפים, ולכן אין צורך בתכנון. ואכן, ייצור החלב ברפתות לא כפוף למכסות. אבל דווקא היצוא גרם לממשלה לחלק מכסות מסוג אחר - על יצוא מהמחלבות. ההסבר לכך מפותל. הוא מתחיל במדינות שמייבאות את החלב מניו זילנד. הסכמי הסחר מאפשרים להן להטיל מכסי מגן מוגדלים אם ניו זילנד מוכרת יותר מכמות מסוימת. בהיעדר תיאום, היצרנים עלולים לעבור את הכמות הזאת, להיתקע עם חלב שלא משתלם למכור בחו"ל, ולהיפטר ממנו בבית במחירי היצף. כדי להבטיח שהיצוא יימשך בלי תקלות, הממשלה מקצה למחלבות מכסות מינימום שמחושבות באופן שימצה את פונטציאל היצוא.

האם ביטול המכסות בישראל יאפשר גם לנו להפוך ליצואנים אימתניים של מוצרי חלב? נראה שלא. האוכלוסייה בישראל אמנם כפולה, אבל השטח קטן יותר מפי עשרה, ורק 24% ממנו הוא אדמות חקלאיות לעומת כ-40% בניו זילנד. ובלי מרעה חופשי יקר לגדל פרות. 60% ממחיר החלב בישראל נובע מעלות המספוא לפרות, לפי משרד החקלאות. במדינות עשירות בשטחי מרעה, אם להסתמך על הנתון באיחוד האירופי, המספוא אחראי רק לרבע מזה.

ארה"ב: מוצפים חלב, והציבור משלם את העודף

האם אין קיום לענף החלב בלי סד של מכסות? בארה"ב מנסים להסתדר בלי. זה לא אומר שאין תמיכה מסיבית בחקלאים: הממשל הפדרלי מבטיח ליצרנים מחיר מינימום ומשלם את ההפרש ממחיר השוק; והמדינות והרשויות האזוריות מפקחות על הענף ומשתתפות בקביעת מחירי המטרה. אבל איש לא מחלק מכסות ייצור בין הרפתות.

התוצאה היא שהפרות מתרבות, התנובה נוסקת, אבל רפתות הולכות ונסגרות. בשנים 2019-2003, מספרן נחתך מ-70 אלף ל-34 אלף. השוק עובר ליצרני חלב גדולים. ארגון הלובי וענק הביטוח Farm Bureau, שמייצג את האינטרסים של החקלאים, התלבט איזה פתרון כדאי לקדם. בשנה שעברה הוחלט שם להתנגד לריסון הייצור במכסות מחייבות, ולתמוך בתכנון גמיש מטעם השחקנים עצמם - מעבדי חלב, קואופרטיבים ורפתנים עצמאיים. בלי ידה הכבדה של הממשלה, אבל גם בלי ידו הנעלמה של השוק.

אבל ארה"ב היא לא מקשה אחת. הממשל בקליפורניה - שמאכלסת 12% מהאמריקאים ומפיקה 18% מהחלב האמריקאי - מנהל תוכנית מכסות וולונטרית. בעלי רפתות שבוחרים להצטרף יכולים למכור את הכמות שהוקצתה להם במחיר המטרה שקבעה המדינה. בשנים האחרונות קליפורניה הצטרפה גם לכמה תוכניות פדרליות לסבסוד החקלאים, אבל הממשל בוושינגטון מסרב לערבב סובסידיות עם מכסות. חקלאי צריך לבחור אם ליהנות מתמיכה פדרלית או להשתתף בתוכנית הקליפורנית, במימון מקומי.

רק מיעוט מיצרני החלב בקליפורניה בחרו להשתעבד למכסות. רובם יצרנים קטנים שעליהם התכנית נועדה להגן מלכתחילה. בניגוד לישראל, המדינה מתירה להם לסחור במכסות בלי אישור מיוחד, וכמה מיצרני חלב קנו מכסות כדי לספסר בהן בעתיד. לא מעט רפתות, בעיקר קטנות, נעשו תלויות בנכס הזה.

לקריאה נוספת:

"לקראת החמרת הסגר: נמשך המחסור בחלב ברשתות המזון" - גלובס, 24.9.2020

עלויות ייצור ותמיכות במשקי החלב באיחוד האירופי: השוואה לישראל - משרד החקלאות

תיאור וניתוח משק החלב בישראל ובמדינות המפותחות - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

סקירה של הפעולות לוויסות היצע החלב בארצות הברית - פארם ביורו

ענף החלב באיחוד האירופי - הפרלמנט האירופי

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"