גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מהי עיתונות, מיהו עיתונאי, מיהו מו"ל, ומי שם ילד בן 18 או 20 בגל"צ להכריע מי הטוב ומי הרע"

בפאנל של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה אלונה בר און מו"ל גלובס כי "הבעיה העיקרית של העיתונות כיום היא היעדר אתוס, תרבות ומקצוענות" ● גיא רולניק סגן מו"ל הארץ אמר כי לשיטתו תיקי 2,000 ו-4,000 היו אמורים להוביל לחשבון נפש בעיתונות וכי בכל מקרה הקשיים הכלכליים לא הם אלו שדרדרו את האתיקה ● גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 13 לשעבר טען שהעיתונות נפלה לכרוניקה בסיקור הקורונה ועו"ד נגה רובינשטיין דיברה על העיכוב שבו נמצאת הרגולציה הישראלית ביחס לטיפול בגוגל ובפייסבוק ● את הפאנל הנחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

"תיקי 2,000 ו-4,000 היו צריכים להיות קו פרשת המים ולהוביל לחשבון נפש בעיתונות. היינו צריכים להקיא מתוכנו את אלה שהשחיתו אותה. בינתיים אנחנו לא רואים את זה". כך אמר הערב גיא רולניק, סגן מו"ל קבוצת הארץ, בפאנל שעסק בנושא שוק העיתונות בישראל שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה.

את המושב הנחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר שסקרה בפתח הדברים את האתגרים שאיתם מתמודדת התקשורת: "משבר כלכלי - שחלקו כתוצאה מהעברת תקציבי הפרסום לדיגיטל; משבר שליטה וריכוזיות בשוק - שהוביל, בין השאר, לכתבי אישום נגד בכירים בענף; משבר פרופסיונלי עמוק; וגם משבר ביחסים עם הפוליטיקאים ומשבר אמון מול הציבור. עכשיו נוסף עלינו גם משבר הקורונה על השלכותיו".

רולניק דחה את הטענה כאילו הקשיים הכלכליים הם שדרדרו את האתיקה בעיתונות. לדבריו, "'גלובס' לא הפך לאחרונה לעיתון בזכות שיפור במצב הכלכלי. להיפך. בשנים בהם היה חברה בת בתיק ההשקעות של אחד מחמשת הטייקונים החזקים במשק, הוא עשה את אחד הדברים הגרועים ביותר שעיתון יכול לעשות: שימוש לרעה בכוחו. 'גלובס' הפך לעיתון כי הוא עבר לידי מו"לית שמאמינה שעיתון הוא לפני הכל מוצר ציבורי".

רולניק אמר כי יפתיע ויאמר שאינו סבור שנתניהו הוא אחת מהבעיות של התקשורת. "נתניהו למד לנצל את השיטה לטובתו וייתכן וישלם עליו מחיר כבד, אבל הוא לא הבעיה לכשעצמה".

לדבריו, "בישראל אין היסטוריה של עיתונות אקטיביסטית ולוחמת נגד מוקדי הכוח האמיתיים, למעט כמה איים בודדים בתקופות מסוימות. עברנו בשנים האחרונות מעיתונות מפלגתית לעיתונות שמשרתת טייקונים ואת הפוליטיקאים המקורבים אליהם. קל הרבה יותר לתקוף פוליטיקאים ולחשוף את השחיתויות שלהם מאשר לבקר את מוקדי הכוח האמיתיים שפועלים בד"כ מאחורי הקלעים.

"ההשחתה שאנו רואים בגל"צ בשנים האחרונות אינה מפתיעה. הרעיון שתחנה צבאית שהופכת צעירים בני 20 לעיתונאים בכירים בעלי כוח היא הדרך הטובה ביותר להכשיר עיתונאים בישראל, הוא רעיון מופרך. לתחנה צבאית יש נטייה לייצר עיתונות קונפורמיסטית שקרובה למוקדי הכוח, ולא עיתונות עצמאית ולעומתית. כבוגר גל"צ, אני יכול להעיד שלמדתי הרבה דברים חשובים, אבל תחקירים ומאבק בחזקים למען החלשים מעולם לא היו רוח התחנה הזו".

בר און: "לפעמים עיתונאים פועלים בהיעדר חמלה"

אלונה בר און, מו"ל ויו"ר דירקטוריון "גלובס", התייחסה בעיקר לסוגיית האתיקה והאמון בעיתונות. בר און טענה שהבעיה העיקרית של שוק העיתונות כיום היא היעדר אתוס, תרבות ומקצוענות. "הבעיה בנושא של האתוס העיתונאי היא סביב השאלה מהי עיתונות, מיהו עיתונאי, מיהו מו"ל, ומי שם ילד בן 18 או 20 בגל"צ להכריע מי הטוב ומי הרע. איכשהו, העיתונאים משוכנעים שהם יודעים והולכים על זה ב-180 קמ"ש. לפעמים הם עושים את זה בהיעדר חמלה".

"עצמאות עיתונאית", אמרה בר און, "גם היא הגדרה שאני לא מבינה עד הסוף. ישנן המון הגנות שמגיעות כדי לחזק את העצמאות העיתונאית, את ועדי העיתונאים וארגון העיתונאים, אבל אני מרגישה שהמו"ל צריך חיזוק. המו"ל הזה ספציפית סופג מכל מבקרי התקשורת כאב ראש אחד גדול ותלונות אין סופיות. עיתונאים, שהכתירו עצמם כמטהרי העיתונות, מחפשים אותי ואת העורכת נעמה סיקולר, וגם את התפקיד הזה עדיין לא הבנתי מי נתן להם. כל הכוח הזה, של חיים ומוות בידי הלשון ודרך טקסטים עיתונאים, ניתן לאנשים שלא עברו מספיק הכשרה. מגיעים ילדים למקצוע ומקבלים כלי נשק כבדים. זו הבעיה המרכזית לדעתי ואיתה אנו צריכים להתמודד.

"היום, תחת אצטלה של עצמאות עיתונאית, מתרחשות סחיטות באיומים, לפעמים של מו"לים, שלא יכולים לפטר את האדם כי מי יודע מה הוא יעשה או יגיד, לאיזה חרם פוליטי הוא יגרור את העיתון. אני מרגישה כאילו אני מנהלת מפעל מזון, שלא תמיד יכול לטפל או אפילו לדעת שהמזון שהוא מוכר מורעל".

יוכפז: "עיתונאים לא עומדים על הרגליים האחוריות"

גולן יוכפז, לשעבר מנכ"ל חדשות 13, התייחס לסוג העיתונאים שכינה "המאפשרים". "רבים באים ממקום של לתקן ולשפר, אבל בתקופה האחרונה אני פחות רואה עיתונאים עומדים זקופי קומה גם מול כוחות שמנסים לפגוע בהם. אני מבין את הקושי של פרנסה וקריירה, אבל הרבה עיתונאים מתייחסים לסביבה כמו לדלי מים, וכשהטמפרטורה עולה הם מתרצים תירוצים למה לא צריך לפעול.

"אני רואה עיתונאים בכירים שמבקרים בקול רם, אבל כשזה נוגע למערכת שלהם הם נוקטים בהרכנת ראש מפתיעה ומסוכנת. אני מדבר על דברים שמתרחשים יום יום במערכות, בשיח הפנימי עם העורכים ועם בעלי הבית. עיתונאים לא עומדים על הרגליים האחוריות".

עו"ד נגה רובינשטיין, שותפה במשרד קריספין רובינשטיין בלכר, התייחסה לחלקה של הרגולציה בשיפור מצב העיתונות וטענה שהרגולטור הישראלי נמצא בפיגור עצום. "בעולם כולו, כבר קרוב לעשור, דנים בשאלת ההסדרה של סוגיות שנוגעות לפלטפורמות בינלאומיות.

לדבריה, "הציפייה היא שהרגולטורים בישראל - כמו באוסטרליה, צרפת, גרמניה, ספרד וארה"ב - יתמודדו עם הקשיים שגוגל ופייסבוק מביאות אבל בישראל יש חשש גדול לגעת בפלטפורמות הבינ"ל. המחוקק האוסטרלי, לדוגמה, דואג לעיתונים שיקבלו תמורה על מה שנלקח מהם על ידי גוגל ופייסבוק. הייתי מצפה שהרגולטור הישראלי גם יתמודד עם זה. התודעה הרגולטורית בישראל מצויה הרחק מאחור".

לשאלתה של אלטשולר, מי יכול לטפל בקשיים שעלו וכיצד ניתן לעשות כן, גילה רולניק התנגדות לאימוץ המודל האוסטרלי. "מונופולים שהורסים את שוק המידע בגלל האלגוריתמים ואז רושמים צ'ק כדי להשתיק - זה רק ישמר את עיתונות הקליק בייט במקום לעשות עיתונות משמעותית". רולניק הציע לעבור למודל "שוברים" - בו הציבור הוא זה שאחראי על המימון. "עיתונות דמוקרטית היא מוצר ציבורי, אבל לרוב העיתונות אין מודל כלכלי. לכן הציבור צריך לממן אותה באמצעות שובר, שבו כל אחד בוחר את מי הוא מממן. המימון הציבורי. כך יצאו החוצה הפוליטיקה והכסף, ותחזור התחרות".

יוכפז טען שהקורונה היוותה חלון הזדמנויות לעיתונות לבדל את עצמה מהרשתות החברתיות, על ידי תיווך והעברת מידע לצופה עם פרספקטיבה ועומק. "למעט עיתונאים בודדים, רוב כלי התקשורת הממוסדים היו עסוקים בלמלא שעות שידור ופחות בתוכנית פעולה של איך מבדלים אותם מאוטוסטרדת המידע הלא מדויקת של הרשתות", ציין בהתייחס לסיקור התקשורתי של משבר הקורונה.

בר און טענה שאחד הגורמים לפגיעה באמון הציבורי התקשורת הוא ערבוב התפיסה הפוליטית של העיתונאים בכל נושא מסוקר, עם או בלי קשר לעניין הסיקור, כמו קורונה, נדל"ן וחינוך. "אני מתקשה למצוא עיתונאי שלא יגיד מה עמדתו לגבי ראש הממשלה תוך כדי דיווח על כל דבר, ובעיניי זה פוגע באמון הציבור", אמרה. "במצב האמון הנוכחי גם תחקירים אינם חזות הכל כי לא סומכים עלינו למה אנחנו עושים תחקירים".

לדבריה, "יש בעיה של גיוון בתקשורת: גברים - נשים, ערבים - יהודים, פריפריה מרכז. האם אנחנו רק כלב שמירה? לא בטוחה, אנחנו גם כלי לתיווך המציאות ויש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להנגיש מידע".

הנדל: "לשנות את שיטת הבחירות"

מוקדם יותר השתתף באירוע על שם ירון אזרחי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שר התקשורת יועז הנדל, שקרא לשנות את שיטת הבחירות בישראל. "בשיטת הממשל בישראל יש מגזרים שברשותם כוח רב מדי וקבוצות לחץ שלא מאפשרות לראש ממשלה לשלוט", אמר הנדל והוסיף כי "בישראל השיטה מאלצת את ראש הממשלה לעסוק כל הזמן בהישרדות פוליטית". הנדל אמר כי לשיטתו יש לבצע שלושה מהלכים: "להגביל את הכהונה של ראש ממשלה; לעגן חוקה שתבצר את מעמדה של ישראל כיהודית ודמוקרטית; ולשנות את שיטת הבחירות".

הנדל קרא לעיתונות "לא להרפות מהחובה שלה לדחוף את הפוליטיקאים לשינויים, לעסוק בסוגיות העומק, ולדרוש מאיתנו הפוליטיקאים ומעם הספר תשובות" וחתם את דבריו ב"אם לא עכשיו אימתי".

גילוי מלא: אלונה בר און היא מו"ל גלובס ומבעלות השליטה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מחברת הקוד האתי של גלובס.

עוד כתבות

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אוסר על גופי הממשל בארה"ב לעבוד עם אנתרופיק

החברה סירבה להסיר מגבלות על שימוש במודל קלוד למעקב המוני ולנשק אוטונומי, והובילה לניתוק חוזה ביטחוני בהיקף של עד 200 מיליון דולר ● כעת יידרש הממשל לחפש חלופות אצל חברות כמו xAI, גוגל ו־OpenAI ● בינתיים, מאות עובדים בענקיות טכנולוגיות כבר חתמו על עצומה הקוראת להציב קווים אדומים דומים לשימושי AI בצבא

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים