גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבישי אברהמי מנכ"ל Wix: "ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי בפוסט שפרסם: "אני אמנם לא ממש מבין בפוליטיקה, אבל אני ממש טוב עם מספרים, והאמת היא שבשורה התחתונה, ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, פרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו התייחסות ארוכה לתמיכה הממשלתית בעסקים בזמן קורונה. בתיאום עם החברה להלן הפוסט במלואו:

יש לנו תינוקת קטנה ובכל ערב אנחנו יוצאים להליכה. אנחנו הולכים באותה הדרך וזה נראה כאילו בכל יום עוד חנות נסגרת וזה מאוד מאוד עצוב. בכל פעם שאני מספר על מה שאני רואה לאנשים, אני שומע את התשובה הבאה: "ממשלת ישראל נתנה לעסקים האלה סיוע כמו כל מדינה אחרת בעולם, לא?" או "ראיתי בעיתון שהממשלה הייתה מאוד נדיבה". עכשיו, אני ממש גרוע בפוליטיקה. אבל אני ממש טוב עם מספרים, אז החלטתי לשתף איתכם את האמת המלאה.

בשורה התחתונה: ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה. אחריה בדירוג הלא מחמיא מגיעה בריטניה, שנתנה לאזרחיה פי 5 מישראל, בעוד ששאר העולם המערבי נתן בממוצע בערך פי 10 מישראל.

ישראל היא הגרועה ביותר גם אם מסתכלים על כמה המדינה תכננה לתת ולא רק על הביצוע, ולמען האמת, אם תסתכלו על הפגיעה המקומית כתוצאה מהקורונה בהשוואה לסיוע הממשלתי, נגיע לא בין האחרונים, אלא כנראה אחרונים, לא רק בעולם המערבי, אלא אולי בעולם.

הוצאה מתוך התל"ג:

ישראל: תכנון 4.49%, ביצוע 3.48%
ארה"ב: 19.47%
גרמניה: 30.98%
בריטניה: 16.65%
פרו: 12%
תאילנד: 2.53%

רואים? פי 5 עד פי 10 יותר מישראל. אפילו מדינות כמו פרו נדיבות יותר לאזרחיהן ממדינת ישראל. אם אתם לא מאמינים לי - תעברו על המספרים בעצמכם. תכף נעבור על כמה חישובים שעשיתי, אבל בינתיים חשוב שתדעו שהמקור שלי הוא ממשלת ישראל עצמה. 

העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה

אז, אני עצוב. לא על עצמי (למזלי הרב Wix מאפשר להרבה עסקים לעבור לאונליין והמצב שלנו טוב) אלא בגלל שתי סיבות: כי אני לא יכול להבין איך אנשים יכולים לקרוא לעצמם "מנהיגים" בלי שיהיה להם אכפת מאנשים שעבדו כל חייהם לבנות עסק ולפרנס את משפחתם וכעת העסק קורס להם מול העיניים. איך אפשר לא לעשות כלום, אני פשוט לא מצליח להבין את זה.

כי אנשים שילמו מיסים כל החיים תחת ההבטחה שיום אחד, כשיצטרכו, הממשלה תהיה שם בשבילם וזה לא קרה. מה שקרה הוא שעסקים קורסים כי הממשלה הורתה לעסקים לסגור את העסקים שלהם (מסיבות כנראה מוצדקות), אבל זה בדיוק הרגע בו הממשלה הייתה צריכה להכניס יד לכיס ולעזור. במקום זה, הממשלה חוסכת עלינו כסף, כסף שהוא לא שלה אלא שלנו, ובקמצנותה היא ממוטטת את הציבור.

ואגב, הכלכלה הישראלית הייתה במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם המערבי. בקלות יכלה ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שכלכלות אחרות נקטו והיא לא עשתה את זה. ועכשיו, העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה.

סליחה על האמוציונליות - הנה המספרים. ערכתי השוואה פשוטה, ניסיתי להשוות בין תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, והנה הם לפניכם למטה. שימו לב שהנתונים לא מנורמלים לפי גודל אוכלוסיה.

 יש שלושה סוגים של פעולות שהממשלה נקטה כדי להתמודד עם המשבר:
1. כסף שהמדינה מחלקת לקהלים שונים מתוך תזרים המדינה 
2. אשראי בערבות מדינה
3. דחיית מיסים 

לפני שאני נכנס לעומק בסוגיות האשראי והמענקים (תזרים), אני רוצה לסגור פינה קטנה בנוגע לדחיית מיסים. בהתחשב בעובדה שדחיית מיסים לא נותנת לאזרחים כסף, הרי נצטרך לשלם את המיסים הללו בהמשך, אני לא חושב שאנחנו צריכים לספור את הסכום. אולי אפשר לספור את הריבית, אבל בהתחשב בעובדה שהריבית במשק היום קרובה ל-0, הערך של ההטבה הוא - קרוב ל-0.

נעבור להלוואות: מה שאנחנו רואים זה הלוואות שנותנים גופים פיננסיים, כסף שהמדינה לא נותנת לאזרחים אלא רק ערבה לו במקרה והעסק לא יכול להחזיר את הכסף. הכסף מלווה לשני קהלים עיקריים: חברות גדולות ועסקים קטנים ובינוניים.

התוכנית דומה לתוכנית ה-PPP של ארה"ב, עם כמה הבדלים משמעותיים: בארה"ב הממשלה נותנת ערבות ל-95% מערך הלוואה שניתנת לעסק. בישראל הערבות היא רק באזור ה-15%. זה הבדל סופר משמעותי - הבנקים בישראל לא ממש ששו לחלק את הכסף בתנאים הללו. למעשה, רק 43% מהכסף הגיע לעסקים.

בנוסף, האמריקאים החליטו שאם עסק משתמש ב-60% מהכסף לשלם משכורות או שכירות - ההלוואה הופכת למענק. כך, העובדים של אותם עסקים לא איבדו את מקום עבודתם (כי לעסקים היה איך לשלם להם) והעלות לא נפלה על כתפי הממשלה, כפי שקרה בישראל.

במבנה הזה גם הבנק שמח לתת את הכסף וגם העסק לא חושש להשתמש בו. לא פלא שהתוכנית האמריקאית כבר בסבב השני, שגם הוא sold out.

אז אחרי שהבנו את זה, בואו נעשה כמה חישובים: סך כל ההלוואות (בלי דחיית המס) 37,657 - 12,000 = 25.6 מיליארד שקל. הממשלה ערבה ל-15% או פחות מהמספר הזה (זוכרים שבארה"ב זה 95%?). כלומר, במקרה הגרוע ביותר בו כל העסקים לא מחזירים את כל הכסף - 25,657 * 15% = 3.8 מיליארד שקל

אבל, זוכרים שאחוז השימוש במסלול הוא רק 43% כי הערבות אינה מספיקה? הסכום התכווץ ל-1.6 מיליארד שקל. וזה קורה לא בגלל שיש באמצע מתווך אכזרי ורשע (הבנק), אלא בגלל ש-15% זו באמת בדיחה ואף גוף רציני לא היה מלווה כסף במספרים האלה.

יודעים מה? ההנחה שכל העסקים לא מחזירים את כל הכסף היא לא ריאלית. בואו נניח ש-50% מהם נופלים - הוצאה התיאורטית של 800 מיליון שקל. זה כלום, זה סכום עלוב לנוכח המשבר שפקד אותנו

עוד נקודה קטנה לפני שאני מגיע לנקודה העיקרית, ההוצאה על בריאות: אין ממשלה בעולם שלא הוסיפה לתקציב הבריאות שלה משאבים בכדי להתמודד עם המצב ולשפר את תשתית הבריאות המקומית. החלטתי לא לכלול את הסכומים האלה בחישוב הכולל (ישראל הוציאה 12 מיליארד שקל), משום שמערכות בריאות נראות ומתנהגות אחרת במדינות שונות. אבל, אם הייתי כולל את הסעיף הזה, ישראל עדיין הייתה מגיעה מקום אחרון פר אזרח. אפילו ארה"ב נתנה יותר מישראל פר קפיטה בסעיף הזה.

רק 0.28% מהתל"ג

עכשיו, למענקים. סעיף הוצאה משמעותי מאוד אצלנו ובכלל: נגדיר מענקים, כסף שהממשלה נותנת לקהלים שונים ללא ציפיה לקבל אותו חזרה. הסך הכולל של התוכנית הוא 11.8 מיליארד שקל. אבל בתכלס, הוציאה המדינה 6.314 מיליארד שקל. בערך חצי יצא על ארנונה, אבל אם נהיה הוגנים לא לקחת מס על נכס שהממשלה הורתה לך לא לעשות בו שימוש זה לא ממש מענק. מענק הוא סכום שאתה ממש נותן.

מהסה"כ - מדובר על 2.57 מיליארד שקל. נותרנו עם 3.73 מיליארד של מענקים אמיתיים. נשמע נמוך, נכון? זה נמוך מאוד. כמה נמוך? 3.738 מיליארד שקל הם 1.068 מיליארד דולר. כלומר, אם התל"ג של ישראל הוא 370 מיליארד דולר, כלל הסיוע שניתן בישראל הוא סכום אגדי בסך 0.28% מהתל"ג.

אם אתם חושבים ש-0.28% זה נמוך (אתם צודקים, זה באמת נמוך), קבלו חישוב נוסף, הפעם פר קפיטה: 1.068 מיליארד דולר לחלק ל-8.8 מיליון איש = 121 דולר לאדם.

פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה

החלק האחרון שאתעכב עליו הוא מודל החל"ת - מענקים לאנשים שאינם עובדים. 15.4 מיליארד שקל הוציאה המדינה על סעיף זה. אני אישית חושב (כמו גם לא מעט כלכלנים) שהדרך שהמדינה בחרה ללכת בנושא הזה הייתה פחות מוצלחת ממדינות אחרות.

לדוגמה, בגרמניה הממשלה הקצתה 424 מיליארד דולר עבור מעסיקים, כדי שישלמו משכורות לעובדים. כך, גם העבודה המשיכה וגם העובדים קיבלו שכר. בארה"ב, כחלק מה-PPP אם הוצאת 60% מההלוואה על משכורות ושכירות קיבלת מענק - זה אומר שהייתה לך מוטיבציה גבוהה מאוד (מוטיבציה של 40% מהסכום) להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם.

אבל גם אם נניח שהתנאים שווים לגמרי - הסכומים של המענקים שונים מאוד:
גרמניה: 430 מיליארד דולר, שזה 11% מהתל"ג או 5,180 דולר לאדם
ארה"ב: 1.75 טריליון, שזה 8.75% מהתל"ג או 5,335 דולר לאדם
ישראל: 5.4 מיליארד דולר מתוך תל"ג של 370 מיליארד דולר (או 613 דולר לאדם) - אחוז מדהים של 0.11%.

בדיוק פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה, ןפי 80 פחות ממה שנתנו ארה"ב.

חילקה לא מעט כסף: פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים

אבל היי, מה שישראל כן עשתה הוא להזרים לכולנו כסף לחשבונות הבנק.

ישראל נתנה שני מענקים: 2.57 מיליארד דולר (9 מיליארד שקל) בסבב הראשון ועוד סיבוב של 1.88 מיליארד דולר (6.58 מיליארד שקל) באוגוסט האחרון. סה"כ 4.45 מיליארד דולר, בערך 500 דולר לאדם. זה סכום לא רע בכלל.

גם ארה"ב נתנה מענקים אישיים לחשבונות הבנק, 300 מיליארד דולר ל-328 מיליון אזרחים = 910 דולר לאדם. גרמניה נתנה רק לאזרחים שזקוקים לכסף, אז סך המענקים האישיים שלהם קטן יותר, בערך 50 דולר לאדם (חילקתי בכלל האזרחים, לא באלה שקיבלו בפועל). אבל אם להיות הוגן, מה שגרמניה עשו כנראה הרבה יותר מוצלח. הרי גם אני קיבלתי צ'ק, ואני לא צריך צ'ק. תרמתי את הכסף (ויותר ממנו) כי אין שום היגיון לחלק כסף לכולם ללא הבחנה. תודה, אבל יש לי מספיק כסף.

ועדיין, ניתן להם את זה. מדינת ישראל חילקה לא מעט כסף, גם בהשוואה בינלאומית, פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים. ואפילו אם לדעתכם שהמדינה עשתה כאן צעד מוצדק וזה העיקר של המדיניות הכלכלית הישראלית, זה לא באמת משנה.

יש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו 

המספרים מספרים לנו שישראל תכננה לחלק 4.49% מהתל"ג וחילקה בפועל 3.48%.

וזה בזמן ששאר העולם המערבי חילק סכומים גבוהים הרבה (הרבה) יותר.  השכנה הקרובה ביותר שאני מצאתי היא תאילנד, מדינה שכמעט ולא סבלה מקורונה ושאחוזים ניכרים מהכלכלה שלה מבוססים על חקלאות ודיג, שמעולם לא פסקו בגלל המגפה. כך שבמונחים יחסיים, אנחנו במצב גרוע אפילו מתאילנד. אנחנו לא מדינת עולם שלישי ויש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו כמו מדינת עולם ראשון, לא עשינו את זה, ואני לא מבין למה.

אני רוצה גם לבקש משהו, אם אתם מכירים את אחד מאותם מנהיגים, תבקשו מהם, בבקשה, תצילו את העסקים, באמת שמגיע להם יותר, אז תעשו טובה, אל תמציאו את הגלגל. פשוט תעתיקו מאחרים, תראו מנהיגות אמיתית, ממש עוד מעט זה מאוחר מדי.

קישורים למקורות:
נתוני מדינת ישראל
מחקר על סיוע כלכלי של investopedia
הסבר על ESF של investopedia
הסבר על חלוקת כסף של Investopedia
מאמר על הסיוע הכלכלי הגרמני
מאמרים על הסיוע הכלכלי בפרו בCorona Virus Today ו-רויטרס
מידע על הסיוע הכלכלי בתאילנד

עוד כתבות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר