לוחמת בצה"ל / צילום: דובר צה"ל
לאחרונה אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הוספה של 15 תפקידים לרשימת התפקידים שבנות יכולות לשרת בהם בצבא. מפתחת מערכות, בודקת תוכנה, שירות בליבת הסייבר, לוחמת אתגרים ולוחמת תיעוד מבצעי, הם חלק מהתפקידים שרק עתה נפתחו בפני בנות. למה זה מעניין בעצם? כי הגיעה העת שכל התפקידים בצבא ייפתחו לשני המינים, והמיון אליהם יהיה לפי כישורים ויכולות ולא לפי מין.
בדיוק כפי שאין, ומעולם לא היתה, כל סיבה אמיתית לסגור בפני בנות את השירות בתפקידי התכנות והסייבר, שהמשרתים בהם נחטפים, מיד עם סיום שירותם הצבאי, לעבודות נחשקות ורווחיות מאוד בשוק התעסוקה, כך גם יש לפתוח לאלתר את תפקידי המפתח ביחידות הלחימה המובילות בצבא, ולאפשר, לכל מי שרוצה ויכולה, לממש את עצמה ולשרת בהם.
נכון להיום, רק 85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לבנות. את התפקידים הסגורים בפני הבנות, אפשר לחלק לשני סוגים. סוג אחד, הם תפקידים מקצועיים הדורשים תקופת הכשרה, והצבא החליט ששירות בנות בהם לא יהיה אפקטיבי, לאור העובדה שמשך השירות שלהן קצר משל הבנים. כאלה הם חלק מתפקידי התכנות והסייבר שנוספו כעת. הסוג האחר, הם תפקידי לחימה, שלשיטת הצבא, בנות לא יכולות לשרת בהם, מטעמים פיזיולוגיים ואחרים.
שני סוגים של תפקידים, אולם דבר אחד משותף להם: סגירת האפשרות בפני הבנות לשרת בתפקידים אלה מפלה אותן. היא פוגעת ביכולת של הבנות לממש את עצמן במסגרת השירות הצבאי, פוגעת קשות בשוויון ההזדמנויות של בנות במסגרת הצבא, ומייצרת אפליה שפוגעת בנשים גם בחיים האזרחיים, מדירה אותן ממוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות, ומביאה לפערי שכר.
התפקיד שלנו במסגרת השירות הצבאי משפיע באופן דרמטי על החיים שלנו בסיומו. לא פחות משאנחנו משרתים ומשרתות בצבא, הצבא, והתפקיד שאנחנו ממלאות וממלאים בו, משרת אותנו. שירות בתפקיד משמעותי תורם להתפתחות האישית והמקצועית שלנו, ומאפשר לנו לרכוש ניסיון, הכשרה ומקצוע, ולא פחות חשוב מזה, לייצר קשרים והזדמנויות, המסייעים לנו רבות בשוק העבודה ובחיים האזרחיים.
שירות בתפקיד מפתח בצבא, בין אם זה בסייבר או בסיירת מטכ"ל, מעניק למשרת בו מעמד, כישורים וקשרים, ששמים אותו בנקודת זינוק משמעותית בחיים האזרחיים בכלל, ובשוק העבודה בפרט. בחברה הישראלית, בה הצבא הוא זירה כל-כך מרכזית ומשמעותית, לא ייתכן שבשנת 2020 חיילות עדיין יהיו שוות פחות מחיילים, ולא ייתכן שיהיו סגורים בפניהן תפקידים, רק בשל מינן. לצבא תפקיד משמעותי ביצירה ובהנצחה של אי השוויון המגדרי בחברה שלנו, והוא זה שחייב לפעול על מנת לתקן את זה, ולאפשר לכל חיילת לממש את עצמה, בהתאם לרצונה, כישוריה ויכולותיה, ולא לפי מינה.
ביום שני הקרוב ידון בג"ץ בשתי עתירות בנושא. האחת, שהגישו ארבע בנות שרוצות להתגייס ליחידות לחימה מובחרות, והשניה, שהגישה ה', שנשרה מקורס טיס לאחר שנה, ושמעוניינת לשרת ביחידות לחימה מובחרות, והצבא לא מאפשר לה אפילו להתראיין אליהן, רק בשל מינה. זאת, בניגוד לחבריה לקורס הטיס, עמם שירתה שכם אל שכם במשך שנה, שהופנו באופן אוטומטי לראיונות ליחידות אלה.
בתגובה, החליט הרמטכ"ל לאחרונה למנות ועדה שתבחן פתיחה של תפקידי לחימה נוספים בפני נשים. עוד ועדה. הרי צה"ל כבר הקים ועדה שבחנה את שירות הנשים בצה"ל. ועדת בראשות האלוף (מיל') יהודה שגב, שקבעה שעל צה"ל לעבור משיטת מיון לפי מין, לשיטת מיון לפי כישורים ויכולות לתפקיד, וכי ככלל, יש לשלב נשים בכל תפקידי הלחימה. כך גם קבע כבר בית המשפט העליון לפני 25 שנים בבג"ץ אליס מילר, וכך גם קובע החוק. ועדת שגב הגישה את מסקנותיה בשנת 2007, אלא שעד עתה הן לא יושמו. אין מקום להקים עוד ועדה. כל מה שצריך הוא ליישם.
הכותבת היא מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים