מפתחי אפליקציית Dog's Life / צילום: אחיקם בן יוסף
אחד הדברים המשמעותיים שלימד אותנו משבר הקורונה הוא שהעתיד הטכנולוגי הרבה יותר קרוב ממה שיכולנו לדמיין. הכורח אילץ אותנו לאמץ טכנולוגיות חדשות שהיו שם כל הזמן ורק חיכו ליום שנתחיל לנצל אותן. פרויקטי הגמר של הסטודנטים במחלקות העיצוב והנדסת התוכנה מאפשרים הצצה אל העולם שמחכה לנו מעבר לפינה. עולם שבו שלל יישומים טכנולוגיים יבשילו ויתמזגו זה עם זה לכדי קונספטים חדשים. קונספטים שהיום מסעירים את הדמיון, ובשנים הקרובות יהפכו, אולי, למציאות.
מרחב פרטי אורבני נייד
יותר ויותר מתחוור שעולם העבודה כפי שאנו מכירים אותו עובר טלטלה וייתכן שלעולם לא ישוב להיות כשהיה. כבר היום ברור ש"עבודה מהבית" היא לא תענוג גדול ולא פתרון קבע. בכלל, "קבע" יצא לחופשת קורונה וכמר אין כמעט ספק שלעולם לא נחזור למציאות שבה כמעט כולם עובדים במקום העבודה.
העולם הזה עמד בבסיס עבודתו של הסטודנט יניב בליקוף - עולם שבו רכב אוטונומי מדרגה חמש, הגבוהה ביותר, היא כבר מציאות, ומטשטש את הגבולות ביניהם. לפרויקט שלו קרא בליקוף "Urban Transportable Personal Space" - חלל אורבני אישי סופר נייד.
רציתי שמי שרואה את הפרויקט יבין שמדובר ברכב אך באחד לא שגרתי, אחד שמבשר על עתיד אחר. היה לי חשוב להתייחס לעומק ולמשמעות הכוללת של הפרויקט על הסביבה שלו ועל האדם שמשתמש בו", הסביר בליקוף את מטרת הפרויקט.
"זה לא חדש שאנחנו על סף עידן חדש של נסיעה אוטונומית, אלא שהתא האישי יכול להיות מונע באמצעות יחידת הנעה אוטונומית נפרדת. פעולה זו של הפרדת תא נוסעים מיחידת ההנעה מאפשרת סטנדרטיזציה של ייצור יחידת ההנעה מצד אחד, ואפשרות יצירת סוגי תאים שונים מצד אחר. פרויקטים כאלה כבר קיימים. אבל אני בחרתי להתעמק באנשים החיים ועובדים בעיר, ובתרחיש שימוש יומיומי, שגרתי, של נסיעה לעבודה ויום העבודה במשרד", הסביר בליקוף.
"כך יצרתי מערכת ניהול תנועה עירונית דרך עיצוב תא אישי המתנייד באמצעות יחידות הנעה נפרדות, אוטונומיות ושיתופיות. יחידות ההנעה מוזמנות דרך אפליקציה בטלפון הסלולרי ואוספות את התא ביחד עם בעליו ליעד נבחר. יחידות ההנעה, בשל היותן אוטונומיות, מסונכרנות כולן למערכת בקרה היודעת לנתב את זרימת התנועה בעיר, בשאיפה לייעל את התחבורה וחיי היום יום בעיר, בעוד שהתאים מספקים מרחב אישי בסביבה ציבורית.
התאים משמשים כמרחב עבודה ומיועדים לשהייה ממושכת, גם בזמן עגינה, לסיפוק צרכיו היומיומיים של המשתמש בסביבת העבודה".
האתגר העיקרי בפרויקט, המשיך והסביר, "היה בחיבור יחידת ההנעה, התא הנראות החיצונית של התא ועיצוב הפנים שלו לכדי מוצר אחד. מה בן אדם צריך במרחב העבודה שלו? כמה מקום הוא צריך? לאן הוא צריך להגיע? לאן הוא היה רוצה להגיע? איך מתבצעת ההעמסה והפריקה של התאים מיחידות ההנעה שאוספות אותם? איך נראה מרחב עבודה משותף כשכל אחד מגיע עם המשרד שלו? אלו רק חלק מהשאלות שליוו אותי בפרויקט ויצרו אצלי את ההבנה והצורך לשלב בין עולמות שונים בעולם העיצוב: מתכנון אורבני דרך אדריכלות, עיצוב פנים, עיצוב רכב ועיצוב מוצר".
לגדל צמחים מרחוק, דרך האפליקציה
משבר הקורונה, השהייה הממושכת בבתים וטרנד הבישול הביתי העיר אצל אנשים רבים את החקלאי הרדום שבהם. אך מה עושים אם רוצים לגדל ואין מקום או זמן לשם כך? אז לא, הפעם אנחנו לא מדברים על משחקי מחשב כמו "פארמוויל" וממשיכי דרכו, אלא על מערכת פיזית לחלוטין שמאפשרת לגדל צמחים מרחוק.
מערכת Plant'y מאפשרת גידול צמחים מרחוק, בסביבה מושלמת, מבלי להשקיע מאמץ וזמן מיותר, דרך הסמארטפון ושליחתם עד בית הלקוח. המערכת כוללת מצב אוטומטי ומאפשרת תכנית גידול קבועה או מצב ידני שידרוש מהמשתמש להגדיר תנאי גידול. המערכת כוללת מצלמה שנותנת גישה תמידית לווידאו של הצמחים וגם זיהוי מחלות עלים עם בינה מלאכותית.
מערכת שפיתחו הסטודנטים מיכאל רוקיטקו, יבגני אלטרמן ומנחה ד"ר עמית רש, שאפשרת גידול מרחוק של צמחים באדנית, על פי פרמטרים ראשוניים שנקבעים מראש ובעזרת אפליקציה שמאפשרת לשלוט על התהליך מרחוק - על כמות המים, התאורה וטמפרטורת האוויר. המערכת, שלדברי הבוגרים כבר נמצאת בשלב הוכחת התכנות ופועלת מזה כשלושה חודשים, כוללת מצלמה שניתן להזיז מצד לצד, לצלם את הצמחים, ולאתר מחלות באמצעות בינה מלאכותית. בסוף תהליך הגידול ניתן לבקש לשלוח את הצמחים עד הבית.
המערכת מורכבת מהתקן פיזי מתפרק בגודל 80X120 ס"מ, שכולל מצלמה שמשדרת וידאו בלייב, מערכת השקיה, מערכת שמירת טמפרטורה, מערכת תאורה מיוחדת לצמחים וחלק של תוכנה הכולל אפליקציית מובייל המותקנת על הסמארטפון ואתר ניהול.
הטינדר של הכלבים
גם מי שלא חובב כלבים יודע, ש"מפגש" לא מוצלח בין כלבים שמטיילים עם בעליהם ברחוב, יכולים להרים בנביכות את כל השכונה. עבור בעלי כלבים, מדובר ביקום מקביל של אינטראקציות חברתיות בין בעלי הכלבים לבין עצמם ובין בעלי החיות לבין עצמן - מי מסתדר עם מי, מי ומי לא, באיזו גינה הכי כדאי לטייל, מתי ועם מי.
אפליקציית "חיי כלב" Dog's Life - שפיתחו חן אהרון, מקס נביאנצב, ודניאל קובלבסקי ממחלקת הנדסה בשנקר, בהנחיית אליפז חבשוש, אסף אלגאווי - מנסה להעלות לרשת את היקום הזה ולשמש כלי שמחבר בין כלבים ובעליהם לבין אנשים חיות ומקומות שיעשירו את חיי החברה שלהם ויהפכו כהגדרתם, "כל טיול לחוויה חברתית מהנה".
"טיולים רבים הופכים למשעממים וחסרי אינטראקציה, הן מבחינת הבעלים שאיננו זוכה לחברה במהלך הטיול והן מבחינת הכלב שאיננו מוציא מספיק אנרגיה בעקבות מחסור של כלבים בגינה או אי התאמה ביניהם", כתבו הבוגרים שפיתחו את המערכת, שלדבריהם, "מלאה בפיצ'רים אשר מקלים על מציאת חברים חדשים לכלבים (ולכם), מציגה גינות כלבים, ובעלי כלבים באזור המגורים, ומאפשרת להכיר בין בעלי כלבים".
כדי לדעת לשדך בחכמה בין הכלבים, המערכת מדרגת אותם ומעניקה להם ציונים על פי פרמטרים שונים שמחושבים אוטומטית - כמו מרחק כתובת המגורים של בעלי הכלבים זה מזה. פרמטרים נוספים מוזנים ידנית על ידי בעלי הכלבים כמו מינו, מידת הידידותיות שלו, האם הוא ידידותי ואוהב לשחק, לאילו סוג מקומות הם אוהבים לצאת, לכמה טיולים הם יוצאים ביום, האם במהלך הטיול הם הולכים או רצים, או האם הם מסורסים או מעוקרים. קודם המערכת בודקת את מידת ההתאמה הבסיסית בין הכלבים כדי לוודא שאינם מסוכנים זה לזה (כלבים מסוימים מסתדרים פחות, למשל, עם כלבים גדולים או לא מסורסים) ולאחר מכן את שאר הפרמטרים. לאחר מציאת התאמה בין הכלבים נבדקת גם מידת ההתאמה בין הבעלים.
וזה לא הכל. נוסף לאפליקציה, הותקנו חיישני מרחק בקולרים של הכלבים ועל פי החזון חיישנים דומים יותקנו גם בגינות בשיתוף עם הרשויות המקומיות. חיישני הקולר יאפשרו למערכת להבין אילו מפגשים הוכתרו בהצלחה (הבוגרים ערכו מחקר שבו גילו ששלוש דקות הן פרק הזמן הממוצע למשחק בין כלבים שזה עתה נפגשו), כמו גם להתריע מלכתחילה לקראת מפגש מסוכן. חיישני הגינה יאפשרו בהמשך לעדכן ב"לייב" אילו כלבים נכנסו לגינה, כמה זמן הם שהו בה ומתי הם יצאו.
המערכת מסכנת את הציונים שניתנו גם מחישוב ההתאמה בין הכלבים וגם מחישוב ההתאמה בין הבעלים ומעניקים ציון סופי. ציון מתחת ל-60 לא מוצג למשתמשים.