יואב גלנט, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
השר יואב גלנט עדיין מתעקש שמערכת החינוך לא אחראית לעלייה בתחלואה בקורונה. בראיון לאולפן ynet הוא ניסה להוכיח שאין סכנה בפתיחה מחודשת של בתי הספר, באמצעות נתונים מפתיחת שנת הלימודים. "מה שהביא את התחלואה למערכת החינוך התחיל בחודש אוגוסט - מסיבות, חתונות, חפלות, תפילות והפגנות. משם זה עלה וגלש למערכת החינוך. תזכור שבסוף אוגוסט היו במדינת ישראל כמיליון חולים, 15% מהבדיקות".
מנין הגיע גלנט למחשבה המדהימה שלפני פתיחת הכיתות היו בישראל מיליון חולי קורונה? בלשכתו התעלמו מהפניות שלנו, אבל קו המחשבה של גלנט נראה ברור. אם 15% מהנבדקים בסוף אוגוסט היו חיוביים, ובישראל יש קרוב לתשעה מיליון תושבים, משמע שהיו יותר ממיליון היו חולים.
גלנט מציג נתונים שגויים ומסיק מהם מסקנה מופרכת. לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור הבדיקות החיוביות בשבוע האחרון של אוגוסט לא עלה על 9% (ראו גרף). הוא הגיע לשיא של 15% רק בסוף ספטמבר - אחרי פתיחת השנה והכניסה לסגר השני. מגמת העלייה החלה בסוף אוגוסט, סמוך לחידוש הלימודים במוסדות החרדיים.
אבל גם בסוף ספטמבר מספר החולים בארץ לא הגיע למיליון. שיעור הבדיקות החיוביות לא משקף את שיעור החולים במדינה, אלא את שיעור המאומתים בקרב מי שנשלחו להיבדק - בעלי סימפטומים או אנשים שבאו במגע עם חולים. אם שר החינוך חושב שאפשר לגזור מהם לכלל האוכלוסייה, הוא לא הבין את השיעור.
כמה חולי קורונה פעילים היו בישראל בסוף אוגוסט? עד אותה עת אובחנו בישראל 113 אלף חולי קורונה, וכ-95 אלף מהם כבר החלימו או נפטרו. המשמעות היא שהיו בישראל 20 אלף חולים ידועים. על מספר החולים הבלתי ידועים יש כמובן רק הערכות. אם נקבל את ממצאי הסקרים הסרולוגיים שנערכו בין יולי לספטמבר, עד אותה עת נדבקו בישראל כחצי מיליון נפש, שרובם כמובן החלימו בינתיים. כדי שמספר החולים הפעילים יגיע למיליון, מערך הבדיקות היה חייב להחמיץ 49 מכל 50 חולים. הסקרים הסרולוגיים מלמדים ששיעור הגילוי גבוה פי עשרה בערך.
בשורה התחתונה: דברי גלנט לא נכונים. שיעור בדיקות הקורונה החיוביות הגיע ל-15% רק בסוף ספטמבר. גם אז אי-אפשר להסיק שהיו בישראל מיליון חולים; לפי הערכות, המספר היה פחות מעשירית.
תחקיר: צוות המשרוקית של גלובס