עמית פינטו / צילום: מתן בוגנים
איפה אני תופסת אותך, ומה כולל התפקיד שלך?
"אני במשרדים שלנו. אנחנו עובדים בשרונה תל אביב, במתחם של wework. תפסנו פה ארבעה משרדים גדולים, והיום אנחנו מגיעים אליהם ארבע פעמים בשבוע ועובדים בקפסולות, כך שלכל אחד יש יום עבודה בבית.
"הסיבה שאנחנו מגיעים היא שאלה ימים סופר משמעותיים. השקנו מוצר בארץ, ואנחנו רגע לפני השקה בארה"ב. חברת Vee יצרה מערכת לניהול מרחוק של התנדבויות במגזר העסקי, מה שמקל על ארגונים לבצע את זה, במיוחד בתקופת הקורונה. אנחנו מספקים לעובדים אפליקציה בנייד שמספקת להם התנדבויות מותאמות אישית. בצד אחד נמצאות העמותות שגם להן יש פלטפורמה לניהול, ובצד השני החברות והארגונים".
כמה זמן אתה עובד בחברה?
"אני חדש פה, שלושה חודשים. הגעתי אחרי שהמנכ"לית שלנו פנתה אליי. לפני כן עבדתי בחברת סטארט-אפ אחרת, בכלל בתחום ה-AI, וגם שם ניהלתי מוצר. בלי קשר, אני מחזיק תעודת פסיכולוג. למדתי פסיכולוגיה קלינית, יש לי תואר שני, אבל לא עשיתי את ההתמחות, ולכן אני לא יכול להגדיר את עצמי כפסיכולוג קליני. כך או כך, עבודה של מנהל מוצר דורשת התעסקות מאוד רוחבית, שיחות עם אנשים עם אופי שונה והסתכלות שונה".
למה לא המשכת עם ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית?
"כי החדשנות מעניינת אותי".
אז למה ללמוד פסיכולוגיה קלינית?
"שאלה מצוינת. אני יכול לענות עליה משני כיוונים. בזמן התואר הראשון בבינתחומי עבדתי בתחום הטכנולוגי, והיה לי ברור שאמשיך בו. בקיץ 2014, במהלך צוק איתן, שירתי במילואים, ועברתי שם אירוע רציני - עלינו על מטען בתוך עזה, וניצלתי בנס. כשחזרתי לשנה שנייה בלימודים, הייתה לי הארה: הבנתי שזה משהו שכרגע מעניין אותי, וגם שהחיים יכולים להסתיים ברגע.
"לכן החלטתי להמשיך בתחום העניין הלימודי, לצד עבודה שהיא לעיתים קשורה ולעיתים לא לעולמות התוכן האלה. לפני כן, היה לי ברור שהתואר השני יהיה MBA, מנהל עסקים, ואחרי האירוע הבנתי שהניסיון קודם לתואר אקדמי. בדיעבד אני מאוד שמח על ההחלטה להמשיך בלימודים האלה".
אתה מיישם בעבודה דברים מעולם הפסיכולוגיה?
"כן. כל העניין הטכנולוגי שלי הוא רק מניסיון, אם כי אני בא מבית ש מהנדסים. אבא שלי מהנדס 30 שנה. בתיכון תמיד הייתי סביב העולמות האלו".
איפה תהיה בעוד חמש שנים מהיום?
"בעמדת מנהל מוצר בכירה, עם אותו הרעב ליצור. בפן אחר אני רואה את עצמי כבר פלוס אחד, אחת או שניים".