גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההיסטוריה מלמדת: בישראל לא פוחדים מחיסון, אבל גם לא רצים לקבל אותו

ישראל בצמרת טבלת ההתחסנות בחיסוני ילדות, אבל אלה ניתנים בטיפת חלב ובבתי הספר ● מנגד, הנכונות להתחסן לשפעת נמוכה למרות מאמצי העידוד ● חיסון של רבע מהאוכלוסייה, בדומה לשפעת, לא יספיק כדי לבלום את התפשטות הקורונה ● המשרוקית של גלובס

צחי הנגבי - ליאור מזרחי
צחי הנגבי - ליאור מזרחי

הדיווחים של פייזר ומודרנה על הצלחת הניסויים שלהן עוררו תקווה שבזכות החיסון, סיוט הקורונה יהיה בקרוב לזיכרון נשכח. בד בבד התעוררה השאלה איזו מדיניות צריכה הממשלה לנקוט כדי להבטיח ששיעור המתחסנים בישראל יעבור את הרף הדרוש לסיום ההגבלות, ואם יש הצדקה לכפות את החיסון. ראש הממשלה בנימין נתניהו משאיר לכאורה את האופציות פתוחות. "השאלה אם לחייב או לא לחייב - אנחנו דנים בזה", אמר השבוע בשידור בפייסבוק. צחי הנגבי, השר לענייני התיישבות, אמר כמה ימים קודם בגלי צה"ל שגם אם יש מקום לדון בחוק שיחייב להתחסן, לא בטוח שיהיה בכך צורך: "הרבה מאוד ישראלים, בשונה ממדינות אחרות בעולם, מבינים את חשיבות החיסון ואכן מתחסנים", הוא טען. "ככה זה במחלות אחרות".

מה אפשר ללמוד מהניסיון במחלות הוותיקות על הנטייה של ישראלים להתחסן? מבט בנתונים הבינלאומיים מגלה הבדלים גדולים בין שתי קבוצות של חיסונים: מצד אחד, אלה שניתנים בילדות באופן שיטתי בתחנות טיפת חלב ובבתי הספר; מצד שני, החיסון לשפעת, שהמדינה מעודדת את כולם לקבל מדי בשנה.

באשר לחיסונים שניתנים בילדות, מצבה של ישראל טוב למדי. 98% מהילדות והילדים התחסנו נגד חצבת, ו-97.6% קיבלו את החיסון המשולש. זה מעמיד את ישראל במקום החמישי והתשיעי, בהתאמה, מבין 44 מדינות במעקב של OECD. אבל הכיסוי הגבוה לא חריג במחלות האלה. במחצית המדינות במאגר, שיעור הילדים שלא קיבלו את החיסונים האלה נמוך מ-5%. בעולם כולו רק 10%-15% לא מקבלים כיום את החיסונים האלה, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. לפני כמה עשרות שנים המצב היה הפוך.

כמה-ישראלים-יתחסנו

שיעורי התחסנות גבוהים כאלה נחוצים בגלל אופי המחלות. האימונולוגית ד"ר דיצה לוין, שמקדמת את חוק החיסונים מטעם עמותת "מדעת", מסבירה ששיעור המחוסנים שמספיק כדי שהקהילה תיהנה מ"חיסון עדר" עולה ככל שהמחלה יותר מידבקת. התכונה הזאת מתבטאת במקדם ההדבקה של המחלה במצב שבו אין סגרים ומגבלות (R0): ככל שהמקדם גבוה, כך אדם שלא התחסן צריך שיותר אנשים סביבו יתחסנו כדי להבטיח את שלומו.

מקדם ההדבקה של חצבת גבוה מאוד, בערך 14. לכן חיסון עדר לחצבת מחייב התחסנות של 95% מהאוכלוסייה. בקורונה, R0 נע לפי הערכות בין 2 ל-5.7. המשמעות היא שחיסון של 50% עד 80% מהישראלים והישראליות יספיק כדי להשיג חיסון העדר.

עם זאת, הנתונים הארציים מציירים רק חלק מהתמונה. כזכור, לפני שנתיים הייתה בישראל התפרצות של מחלת החצבת. בכמה קהילות חרדיות, ולא רק בהן, היו כיסים של אי-התחסנות. לוין מצאה שבאחת מתחנות טיפת חלב, שיעור ההתחסנות לכלל המחלות - לא רק חצבת - עמד על 54% בלבד. בנוסף, לא כל הילדים רשומים בטיפת חלב, ומשרד הבריאות אפילו לא יודע מה שיעורם. המשמעות היא שביישובים מסוימים שיעור ההתחסנות נמוך ממה שמדווח. גם זה עשוי לתרום להתפרצויות מקומיות.

בחיסון לשפעת המספרים צונחים

האם הכיסוי הגבוה של החיסון המשולש ושל חיסון החצבת מלמד משהו על מקרה הקורונה? קשה לדעת. שני החיסונים האלה ניתנים ביוזמת המדינה בתחנות טיפת חלב ובבתי הספר. כשמסתכלים בחיסונים שהאחריות לקבל אותם מוטלת על המחוסן מתגלה תמונה אחרת.

המקרה הבולט הוא החיסון לשפעת עונתית, שצריך לחדש מדי שנה, כפי שאולי יידרש גם בחיסונים נגד קורונה. ההשוואות הבינלאומיות נוגעות ברובן לבני 65 ומעלה, שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לסיבוכי שפעת. נתוני OECD מלמדים שרק 59.8% מבני קבוצת הגיל הזאת בישראל התחסנו לשפעת בשנת 2019. ישראל אמנם נמצאת במקום התשיעי במאגר של הארגון, אבל בצ'ילה, באירלנד, בבריטניה, ואפילו בארה"ב נטולת ביטוח הבריאות הממלכתי - השיעור קרוב יותר ל-70%. במקום הראשון נמצאת קוריאה הדרומית, שבה יותר מ-85% מהמבוגרים מתחסנים.

בגילים צעירים יותר, שיעור ההתחסנות משפעת עונתית בישראל צונח. מנתוני משרד הבריאות שנמסרו לעמותת "מדעת" עולה שבחורף 2019-2018 רק רבע מהמבוטחים בקופות החולים בכל הגילים התחסנו. בין גיל 13 לגיל 35, השיעור עומד על 10%-12%, וגם בשאר קבוצות הגיל למעט מבוגרים השיעור לא עולה על 30%. לשם השוואה, שיעור המתחסנים לשפעת עונתית בארה"ב עמד באותו חורף על 49%, לפי נתוני המרכזים לבקרה ומניעה של מחלות (CDC).

הקולות הצפים: להסביר לחששנים

חיסון של רבע מהאוכלוסייה לא יספיק כדי לבלום את התפשטות הקורונה. מה מסביר את הכישלון היחסי של המאמצים לעודד אצלנו התחסנות לשפעת עונתית?
לוין מונה כמה גורמים עיקריים שמשפיעים על הנכונות להתחסן. בראשם עומדים מודעות, אמון ברשויות הבריאות, והסברה על ידי צוותי רפואה. "את האנטי-חיסונים ההארדקור אתה כנראה לא תשכנע", היא אומרת, "אבל את החששנים וההססנים, עם הסברה מתאימה, אפשר".

שיעור ההתחסנות לשפעת במדינות מתקדמות כמו פינלנד, גרמניה ונורבגיה נמוך מ-50%. אחד ההסברים לכך הוא התפוצה הרחבה של ספקנות חיסונים.

לעתים קרובות, לוין מוסיפה, האזרחים פשוט לא מבינים את החשיבות של חיסוני הדחף, כלומר חיסונים שיש לקחת בכמה מנות. הידעתם שכדי שהחיסון לשעלת יהיה יעיל, צריך לקבל אותו בארבע מנות עד גיל שנה? רבים לא יודעים, ולכן במקומות רבים בישראל שיעור ההתחסנות הראשונית לשעלת גבוה, אבל רק 55% עד 65% מהמתחסנים משלימים את הסדרה. כדי לפתור את הבעיה מציעים ב"מדעת" להקים מאגר מידע ארצי שקוף, שיאפשר לרשויות ולאזרחים לדעת מי קיבלו אילו חיסונים ובאילו אזורים. מאגר כזה יקל על האזרחים לדעת אילו חיסונים הם או ילדיהם צריכים לקבל בקרוב, ויתריע על מוסדות לימוד שסובלים מתת-התחסנות.

וחשוב לא פחות: הנגישות. כמה צריך לחכות בתור לחיסון? האם הוא ניתן בחינם? איפה אפשר להתחסן? בארה"ב, חלק מהחיסונים נגישים גם ללא ביטוח בריאות, ובניגוד לישראל, אפשר לקבל אותם גם בבתי מרקחת. הרוקחים עוברים כמובן הסמכה כדי שיוכלו לספק את השירות. ב"מדעת" חושבים שאפשר לאמץ את הפטנט הזה גם בישראל. 

לקריאה נוספת:

נתונים על התחסנות ברחבי העולם - Our World in Data

חיסון ילדים בעולם - יוניצ"ף

שיעור מקבלי חיסון משולש - אתר OECD

הסברים על מקדם ההדבקה R - אתר מגן ישראל

פורטל החיסונים - עמותת מדעת, מדע ומידע למען בריאות המשפחה

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● סביבת גרטלר: "הוא נוקה מכל ההאשמות המופרכות על תשלום שוחד"

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת