גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: למה הפקקים לא נעלמים בקורונה ומה יעלה בגורל התחבורה הציבורית?

ירידה של 30%-40% במספר האנשים בתחנות המרכזיות, עלייה בשימוש באופניים ובקורקינטים ונפח תנועה גדול בפריפריה - מחקר חדש מגלה כי הקורונה שינתה את דפוסי התנועה ● הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה בנתיבי ישראל, אומרת בראיון כי כל תוכנית החומש של החברה תצטרך להשתנות

רחוב בתל אביב. גידול בכלי תחבורה זעירים / צילום: Shutterstock
רחוב בתל אביב. גידול בכלי תחבורה זעירים / צילום: Shutterstock

סגרים, עבודה מהבית, סגירת השמיים, ריחוק חברתי - בין אם הדברים הללו יישארו איתנו עוד זמן רב או שייעלמו ברגע שיגיע החיסון המיוחל לקורונה, דבר אחד בטוח: הכבישים והרגלי הנסיעה שלנו כבר לא ייראו אותו הדבר.

מחקר שערכה חברת הייעוץ KMPG בשיתוף נתיבי ישראל, החברה הממשלתית שאחראית על הקמה, תפעול והחזקה של 98% מרשת הכבישים הבינעירונית בישראל, מגלה איך המגפה שינתה את האופן שבו אנחנו מתניידים וכיצד ייראו (כנראה) הנסיעות שלנו ביום שאחרי המגפה.

בנתיבי ישראל מגבשים בימים אלה את תוכנית החומש הבאה של החברה, שתחל ב-2022, ועומדים בפני אתגר גדול. רק בשביל להבין את סדרי הגודל, תוכנית החומש הנוכחית של החברה היא בהיקף של כ-60 מיליארד שקל. כעת, כשבכל יום המציאות משתנה ושורר חוסר ודאות, קשה מאוד לתכנן פרויקטים בעשרות מיליארדי שקלים לעתים לעשורים קדימה.

הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בחברה, אומרת לגלובס כי "בתחילת המשבר נראה היה שמדובר במשהו שיחלוף בתוך כמה חודשים. היום מבינים שחזרה לשגרה מלאה עשויה לקחת אפילו כמה שנים, וזה משפיע על כל התפיסה שלנו". הנה כמה מהמגמות הבולטות שישפיעו על תוכנית החומש הבאה.

עבודה היברידית: "את הזום של 9 עושים מהבית"

אחת הסוגיות הבולטות שנבחנו במחקר ומשנה את הרגלי הנסיעה שלנו היא המעבר לעבודה מהבית.

חדד-חמלניק מספרת כי אם בתחילת המגפה נראה היה שכולם רוצים לא להגיע למשרד ולעבוד מרחוק, לאחרונה המגמה משתנה ורואים חזרה מסיבית יחסית למשרדים. "חלה התפכחות, אבל נראה שלא נחזור לנקודה שבה נכנסנו למשבר", היא אומרת. השינוי הגדול, שבא לידי ביטוי בכבישים, הוא שינוי בשעות שבהן אנשים נוסעים למשרדים. "גמישות היא שם המשחק, והמודל הופך להיות היברידי יותר. אנשים מעדיפים, למשל, לעשות את הזום של 9:00 מהבית, לדלג על הפקקים של הבוקר ואז להגיע למשרד".

איך זה ייראה בעתיד והאם מרכזי הערים הגדולות במרכז יישארו אזורי התעסוקה המרכזיים? אחת התובנות שעולות מהמחקר היא שהמשבר הוא הזדמנות לשינוי מבנה שוק התעסוקה, וכפועל יוצא מכך גם לשינויים משמעותיים באזורי העומס בכבישים. השיעור הגבוה של צעירים שאיבדו או החליפו מקום עבודה במשבר מהווה הזדמנות לשינוי תפיסה ולחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

בנתיבי ישראל מסבירים כי העובדה ששוק העבודה חווה כזו טלטלה, והצעירים במיוחד, מהווה הזדמנות לשינוי מפת התעסוקה. המדינה, למשל, מקדמת הכשרות מקצועיות במאות מיליוני שקלים. בדרך זו ניתן לקדם את הפריפריה. אפשרות נוספת היא לתת הקלות מס למעסיקים באזורים שסובלים מהיעדר תעסוקה. זה נכון תמיד, אבל לשיטתם המשבר יוצר הזדמנות לשינוי תפיסה מהיר הרבה יותר.

פריפריה לעומת מרכז: "התנועה מחוץ לגוש דן משמעותית"

השינויים במפת העומסים ובשעות הנסיעה כתוצאה מהשינויים בשוק העבודה מערערים תפיסות יסוד שהנחו את תכנון התחבורה בישראל. "אנחנו נדרשים לחשיבה מחודשת במגוון רחב של נושאים", אומרת חדד-חמלניק. "לדוגמה, יכול להיות שערך של כביש מסוים שמנגיש אזור תעסוקה בפריפריה הוא גבוה בהרבה ממה שהערכנו לפני שנה. כלומר, כבישים שהנחנו שהם קטנים מבחינת נפחי התנועה, הופכים להיות הרבה יותר משמעותיים. בנוסף, מורגשת תנועה מהעיר לכיוון הפריפריה, שם פשוט יותר לשכור ולקנות דירות גדולות שהפכו למצרך מבוקש יותר בגלל המעבר לעבודה מהבית".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה לגלובס בעניין כי "השפעות הקורונה מורגשות בצורה משמעותית גם בתחבורה, דבר שמייצר הזדמנויות להשקעה גדולה בתשתיות בפריפריה - בהתאם למדיניות שאני מובילה. כבר עתה אזרחים עוברים לגור בפריפריה כאשר לנגד עיניהם האפשרות להנות מדיור זול יותר ואיכות חיים, לצד אפשרויות לעבודה מהבית.

"נוסף על כך, אנו משקיעים בבטיחות משתמשי הדרך הדו-גלגליים ובפיתוח דרכי הגישה לאתרי התיירות הלאומיים אותם הציבור 'הכיר מחדש' בתקופה שבה לא היו חופשות בחו"ל".

המחקר מעולה תובנה נוספת: יש מקומות שבהם הפקקים ממש נעלמו. בנתיבי ישראל מסבירים כי לפעמים זה קורה בגלל הפחתה של כמה עשרות מכוניות בלבד. כביש מפסיק לתפקד בנקודה מאוד מסוימת ומשם יש כשל שהופך לפקק. הגרף שהם מציגים בפנינו דומה קצת לגרפים של התחלואה שהתרגלנו אליהם בחודשים האחרונים - בשלב מסוים הקו מאבד איזון ונוטה בחדות כלפי מעלה.

לדברי חדד-חמלניק, "השינויים הללו גורמים לנו בנתיבי ישראל לחשוב איך לחלק את המשאבים מחדש. למשל, בחיבור בין כביש 6 מדרום לבין כביש 1 הפקקים ירדו משמעותית. ההנחה שלנו שהם יחזרו מתישהו, אבל בינתיים אולי צריך לנתב את ההשקעה שתכננו שם למקום אחר שפתאום סובל מביקושים גדולים יותר ולא ערוך לכך. וזו רק דוגמה אחת.

"זה משבר כל כך עמוק שדורש חשיבה מחודשת על הכול. צריך לשבת ולפתוח את התוכניות. כל הנחות הבסיס השתנו, זה לא משהו בשוליים".

נת"צים, תח"צ, קורקינטים ואופנועים: "מכת מוות לקארפולים"

שינוי גדול נוסף שהתרחש בצל המגפה הוא ירידה משמעותית בנסיעות בתחבורה הציבורית. לפי נתוני גוגל, המבוססים על היסטוריית המיקומים של הטלפונים הסלולריים, בשבועיים האחרונים רואים ירידה של 30%-40% בתנועת האנשים בתחנות המרכזיות בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. השינוי הזה משמעותי ואף מדאיג, מאחר שבמשך שנים ניסתה המדינה לגרום לכמה שיותר אנשים לנטוש את הרכב הפרטי לטובת התחבורה הציבורית.

"כל יום במשבר משנה לנו את הדפוסים באופן עמוק יותר", אומרת חדד-חמלניק. "זו מכת מוות למשל לכל עניין הקארפולים (הנסיעות השיתופיות). אנשים לא רוצים לפגוש אנשים שאינם חייבים, בטח לא בשביל סכומים של 10-20 שקל. וזו רק דוגמה אחת. כל יום שאדם נוסע באוטו שלו מרחיק אותו מהתחבורה הציבורית. הגלגל חזר כמה שנים לאחור".

איך זה משפיע על האופן שבו אתם מתכננים את הכבישים?
"בהרבה מאוד אספקטים. למשל, עד לפני שנה הייתה תפיסה מקיר לקיר שתמיד עדיף כביש עם נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית), שזה מעודד אנשים לעבור מהרכב לאוטובוס. ונבנים כעת הרבה נת"צים, למשל בכביש 4.

"צריך לחשוב על זה מחדש. אני לא בטוחה שבשנים הקרובות אנשים יחזרו לאוטובוסים באחוזים גבוהים. אולי בהתבסס על נתוני המחקרים שאנו מבצעים, יחליטו מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה להשקיע את הכסף בתשתיות לרוכבי האופנועים, שסביר להניח שהמסה שלהם תגדל בשנים הקרובות".

לנוכח ירידה כה משמעותית בשימוש בתחבורה הציבורית, איך זה שאין עלייה בפקקים, לפחות בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר? על פי הניתוח שבוצע בחברת נתיבי ישראל, התשובה היא גידול משמעותי בכלי תחבורה זעירים. בין אם מדובר באופנועים, ובין אם מדובר בכלים קטנים יותר כמו אופניים וקורקינטים.

מדובר במגמה עולמית ולא רק בתופעה מקומית. על פי המחקר של נתיבי ישראל ו-KMPG, רואים עלייה של עשרות אחוזים בשימוש בכלים דו-גלגליים. מחברי המחקר טוענים כי לפי ה-OECD יותר מ-150 ערים ברחבי העולם הטמיעו תשתיות חירום להולכי רגל ולרוכבי אופניים ומאות ערים נוספות מתכננות צעדים כאלו לתקופה הקרובה.

איך זה משפיע על נתיבי ישראל?
"גם בנושא האופניים חל שינוי תפיסה אצלנו. אם בעבר בכל כביש בינעירוני שבנינו או שדרגנו הכנסנו שביל אופניים, היום אנחנו מדברים על הקמת שבילי אופניים ללא קשר לכבישים".

שיקולים חדשים: "בוחנים כמה מקומות עבודה מייצר כל פרויקט"

התקציב של החברה הממשלתית נתיבי ישראל מבוסס על תוכנית חומש שאושרה ב-2016 ומסתיים בסוף השנה הבאה - 60 מיליארד שקל לחמש שנים. כעת שוקדים שם על תוכנית חומש חדשה שתתחיל ב-2022. הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה בנתיבי ישראל, מספרת כי בצל מיתון אפשרי, נבחן תרחיש שבו ההשקעות בתחבורה בשנים הקרובות יהיו שונות מהעשורים האחרונים. "ממש כמו במשק הבית הפרטי, אנחנו צריכים לחשוב בתחום התחבורה כולו ולא רק בנתיבי ישראל איך כל שקל יהיה שווה יותר".
חדד-חמלניק מספרת כי בעקבות המשבר בוחנים בחברה יותר מתמיד כמה מקומות עבודה מייצר פרויקט מסוים. "במשבר הזה קיבלנו סכומים נכבדים להאצת פרויקטים. עצם ההקמה והקידום של הפרויקט הוא מנוע צמיחה המפרנס כ-10,000 בתי אב"

מחקר שערכו בנתיבי ישראל בחן כיצד הפרויקטים משפיעים על שוק התעסוקה ובוצעה בחינה איזה מעגלים מועסקים בזכות אותם פרויקטים. "אנחנו למשל רוצים לקדם הקמת פאנלים סולאריים", אומרת חדד-חמלניק. "מעבר לעובדה שאנרגיה מתחדשת זה דבר חשוב, ציפינו שזה ייצר הרבה מקומות עבודה. גילינו שזה לא תמיד נכון".

המחקר מעלה כי בתחומים שבהם מדובר בחברות שעושות את העבודה מקצה לקצה לאורך כל השרשרת, מעגל התעסוקה שנוצר מצומצם. לעומת זאת, בסלילת כביש למשל המצב הפוך. מועסקים אנשים מהרבה מעגלים, ממהנדסים, דרך פועלי העפר ועד למפעלי הבטון. בנתיבי ישראל אומרים כי כעת, בצל המשבר, הם מבינים שבכל פרויקט הם צריכים לעשות ניתוח שלא היה בעבר, סביב השאלה כמה ואיזה מקומות תעסוקה הפרויקט מייצר.

עוד כתבות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ישראל וארה"ב פתחו במתקפה באיראן, מצב חירום הוכרז בכל המדינה

חיל האוויר תקף עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בעורף בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת קרקעיים • עדכונים שוטפים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר