גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פצצת השכר הממוצע של האוצר הצניעה חיסכון של 9-7 מיליארד שקל

הצעת החוק של האוצר להקפאת השכר הממוצע חשפה היקף השפעה מפתיע, בעיקר על שכר המינימום • בהסתדרות מבינים שהתנגדות לא אפשרית באווירה הציבורית

שר האוצר ישראל כ"ץ ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: יניב לוי ויותם בן יצחק, יח"צ
שר האוצר ישראל כ"ץ ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: יניב לוי ויותם בן יצחק, יח"צ

משרד האוצר הטיל בסוף השבוע פצצה בדמות תזכיר חוק להקפאת עליית שכר המינימום. לפי ההצעה יישאר השכר הממוצע במשק באופן רשמי באותו הגובה שבו עמד בשנת 2020, כלומר על 10,428 שקל לחודש. באוצר הדגישו כי מהלך חקיקה דומה נערך כבר בשנת 2003. אבל מעבר לעובדה שהקפאת שכר בחקיקה היא צעד חריג ביותר, הודעת האוצר כללה נתונים דרמטיים על היקף ההשפעה של המהלך. עד כה סברו רבים שעצירת עליית השכר הממוצע במשק תפגע בעיקר בנבחרי הציבור ששכרם הוצמד בשנים האחרונות לשכר הממוצע במשק. מדובר בין היתר בשכר חברי הכנסת, שופטים וראשי רשויות בשלטון המקומי - קבוצה לא קטנה של כ-2,000 איש שהתוספת לשכרה בכמה מאות מיליוני שקלים.

הודעת האוצר פורסמה ביום חמישי בערב, כפי שאירע לא פעם במהלכים דרמטיים אחרים בעבר. מי שטרח וקרא את כולה גילה בדברי ההסבר לתזכיר החוק שמדובר במהלך שצפוי לחסוך למדינה, להערכת האוצר, בין 7 ל-9 מיליארד שקל.

דילמת ההסתדרות: עיתוי גרוע לדרוש העלאה

מדוע בחר האוצר להצניע מהלך שיניב חיסכון כה משמעותי לקופת המדינה? ייתכן שהסיבה לכך הייתה חשש מתגובת ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד עודכן מראש במהלך, אולם בינתיים ההסתדרות שותקת ואף תגובה רשמית לא פורסמה. אפשר להניח שבפני בר-דוד ניצבת דילמה לא פשוטה. מצד אחד יוזמת החקיקה של האוצר תמנע מעשרות אלפי עובדי מדינה ומגזר ציבורי תוספת שכר, שמגיעה להם, לפחות על-פניו, על-פי ההסכמים הקיבוציים. אבל מצד שני תוספת השכר הזו מגיעה לעובדי המדינה בעיתוי גרוע ומהסיבות הלא-נכונות. נזכיר כי גם שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין לא חזר בו מהצהרותיו ליזום קיצוץ משמעותי בשכר עובדי המגזר הציבורי (למרות שבהסתדרות מפקפקים ביכולתו של כ"ץ לממש את איומיו).

כפי שבר-דוד מבין היטב באווירה ציבורית שקוראת לקצץ בשכרם של עובדי המגזר הציבורי, ההסתדרות רק תשפוך שמן על המדורה אם תפתח עכשיו במאבק לקבל תוספת שכר שממש לא מגיעה לעובדי המדינה.

מאחורי תזכיר החוק עומדת עבודת מטה שנערכה באגף התקציבים ובאגף השכר באוצר מאז חודש אוגוסט במטרה למפות את כל השלכות הרוחב שיש לעלייה הצפויה בשכר המינימום. באוצר יצאו מנקודת הנחה שהשכר הממוצע יגיע בשנת 2020 ל-11,750 שקל לעומת 10,428 ב-2019 - זינוק דו-ספרתי בשיעור של 12.6%. כיצד הגיעו באוצר לנתון הזה למרות שהנתון הסופי, שכר המינימום לשנת 2020 עדיין לא נקבע? על פי החוק שכר המינימום השנתי נקבע על פי ממוצע השכר בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר. נכון להיום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק את נתוני השכר הממוצע לחודש אוגוסט, שעמד על 11,578 שקל. אלא שבחודשים ספטמבר ואוקטובר צפוי השכר הממוצע לזנק לעבר קו ה-12 אלף שקל כתוצאה מהסגר השני שגרם למאות אלפי ישראלים לאבד את עבודתם.

השכר הממוצע במשק עולה בשנים האחרונות בקצב שנתי של 3%-4% אך הזינוק ב-2020 אינו קשור כלל לעליית שכר אלא לעיוות חשבונאי. מאות אלפי העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך משבר הקורונה הרוויחו ברובם המכריע שכר נמוך משמעותית מהשכר הממוצע. השכר זינק כיון שנתוני השכר הנמוכים של אותם עובדים נפלטו מחישוב הממוצע, וללא קשר לשכרם של יתר העובדים.

שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע, מסתבר

היקף השפעות המאקרו של צעד כזה הפתיע גם את מי שעוקב אחר הנושא באופן שוטף. המרכיב הבולט ביותר הוא שכר המינימום. הוראת שעה שחוקקה בתקופתו של שר האוצר משה כחלון העלתה את שכר המינימום לרמתו הנוכחית 5,300 שקל. מתברר כי במקביל קיימת הוראה אחרת הקובעת ששכר המינימום עומד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אז מהו השכר הקובע - הפרשנות המשפטית של האוצר היא שמדובר בגבוה מבין השניים. במלים אחרות שכר המינימום עומד על 5,300 שקל אבל מהרגע שבו השכר הממוצע במשק חוצה את הסף העגול של 11,157.89 שקל - עובר שכר המינימום להיות צמוד לשכר הממוצע במשק.

להעלאת שכר המינימום יש כמובן השפעות מאקרו על כל המשק, אך באוצר בחנו רק את השפעתו על תקציב המדינה. המדינה תידרש לשלם תוספת למשל לעובדים חיצוניים שמועסקים בשכר מינימום במערכת הבריאות ובמערכת הרווחה. לתוספת השלמה לשכר מינימום זכאים כל העובדים המדורגים במדינה. במשרדי הממשלה מדובר במעל 31 אלף עובדים, כ-41% מהשכירים - שצפויים ליהנות מעליית שכרם אם שכר המינימום יגדל. ההשלמה לשכר מינימום איננה מעידה על שכרם של עובדי המדינה אלא נובעת מעיוותים במודל השכר: כל תוספות השכר שניתנו לאותם עובדים מאז שנת 2000 שולמו "מעל" תוספת ההשלמה לשכר מינימום. כך יוצא ששכרם הממוצע של עובדי המדינה המקבלים השלמה לשכר מינימום עומד היום על 13,661 שקל לחודש.

לצד עלייה בהוצאות שכר צפויה עליית השכר הממוצע במשק לפגוע בצורה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים ולהעלות את יוקר המחייה דרך עלייה בתעריפי החשמל והמים.

הפגיעה העיקרית בהכנסות ממסים נובעת מהירידה בגביית מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי - בשניהם קיימת מדרגת פטור למי ששכרו יורד מתחת ל-60% מהשכר הממוצע במשק. ככל שהמדרגה עולה כך קטנות הכנסות המדינה ממסים. פגיעה קשה נוספת בהכנסות המדינה נובעת מהעלייה בתקרת הפטור ממס להפקדה לקרנות פנסיה מקיפות - בהתאם לפקודת מס הכנסה, הפקדת מעביד פטורה ממס עד תקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. עליית השכר הממוצע תקטין את הכנסות המדינה ממס הכנסה לעובדים שמשתכרים מעל פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. תקרה דומה קיימת לגבי הפרשה לקופות גמל.

התחום השלישי קשור לקצבאות הביטוח הלאומי. בחוק הביטוח הלאומי, מנגנון חישוב ''הסכום הבסיסי'', מוצמד לשכר הממוצע במשק. במספר קצבאות, ביניהן הבטחת הכנסה, וקצבת נכות כללית, נקבע סף הכנסה שכל הכנסה עצמית מעבר לו מפחיתה מגובה הקצבה, מה שמכונה "הדיסריגארד". סף ההכנסה מוגדר כשיעור מהסכום הבסיסי ולכן מושפע אף הוא משינוי במדד השכר הממוצע. בניגוד לשני התחומים הראשונים בכל הקשור לביטוח הלאומי מתקשים באוצר להעריך את היקף הגידול בהוצאות הצפוי למדינה. 

השפעות הקפאת השכר הממוצע על התקציב

2-2.5 מיליארד שקל חיסכון - תוספת שכר לנבחרי ציבור, לעובדי מדינה שמקבלים השלמה לשכר מינימום (שמרף מסוים של שכר ממוצע עובר להיות צמוד לו), ולעובדי קבלן שמשתכרים שכר מינימום

2-3 מיליארד שקל פגיעה בהכנסות ממסים - מדרגות פטור במס הכנסה, בביטוח לאומי ובקרנות פנסיה מחושבות ביחס לשכר הממוצע, ככל שהמדרגה עולה כך קטנות הכנסות המדינה ממסים

0.75 מיליארד שקל חיסכון - קצבאות נכים ומשפחות שכולות וניצולי השואה, שצמודות לשכר הממוצע

עוד כתבות

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ירדו, ההפקדות לקרנות ההשתלמות גדלו: אלה המובילות בדירוג התשואות

בסיכומה של 2020 מתברר כי דמי הניהול בפנסיה החדשה, בגמל לתגמולים ובהשתלמות צמחו בשיעור נמוך משיעור צמיחת השוק, וחלקם מהצבירה הממוצעת נחתך ל-0.49% ● המשבר הכלכלי לא פגע בהפקדות לקרנות ההשתלמות, שגדלו ב-4% ● ומי הובילו את דירוג התשואות בהשתלמות?

מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

קטר ההייטק החזיק גם את הייצוא הישראלי: יצוא השירותים השתווה לראשונה ליצוא הסחורות

לראשונה, יצוא השירותים השתווה בשנת 2020 ליצוא הסחורות • לפי אומדן מכון היצוא, אשתקד ספג היצוא הישראלי ירידה מתונה של 3% והסתכם ב-107 מיליארד דולר • ההייטק ממשיך להיות הענף הדומיננטי - אחראי ליותר ממחצית היצוא

כ"ץ (מימין) ונתניהו מכריזים על התוכנית. הדרג המקצועי התנגד לחלקים / צילום: צילום מסך מתוך וואלה!NEWS

נתניהו מציג, שוב: תוכנית פוליטית לקראת בחירות בכסות של פתרון מיידי למשק

העלות הכוללת של תוכנית הסיוע הכלכלית שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר מוערכת בכ–15 מיליארד ש' והיא תמומן באמצעות הגדלת הגירעון • תוכנית מענק לכל אזרח עוררה את מירב ההתנגדות מצד גורמי המקצוע באוצר, אך נכללה בכל זאת • וההבטחה לדמי אבטלה לעצמאים שוב ריקה מתוכן

אילוסטרציה של החיסון לקורונה של מודרנה / צילום: Reuters, Dado Ruvic

מנכ"ל מודרנה: הרגולציה לחיסונים למוטציות תהיה פשוטה; הקורונה תישאר כאן לנצח

אנליסט הביומד אורי הרשקוביץ: "חדשות טובות עבור חברות החיסונים, פחות עבורנו" ● מניית מודרנה עלתה אתמול ב-12%, לשווי של כ-58 מיליארד דולר

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

לפני הסגר השלישי: מספר דורשי העבודה החדשים בדצמבר היה פי 2.4 ממספר החוזרים לעבודה

לפי נתוני שירות התעסוקה, בתחילת דצמבר היו רשומים כ-629 אלף מובטלים בשירות התעסוקה ובסופו חלה עלייה ל-659 אלף איש, שמשקפת רק במעט את תוצאות הסגר השלישי ● שיעור היוצאים לחל"ת בדצמבר נמוך יחסית לחודשי הסגר השני, ועמד על 64%

עו"ד ליאור אבירם / צילום: ליאור דאי

פירמת עורכי הדין שבלת ושות' מינתה 8 שותפים חדשים

חמישה מהשותפים החדשים שמונו צמחו במשרד, ושלושת השותפים הנוספים הצטרפו מפירמות אחרות

טל גרנות / צילום: שלומי יוסף

המהלכים שמבהירים שמשרד התקשורת מוריד את הכפפות מול הוט

הוט מצאה עצמה בימים האחרונים מול מציאות שונה מזו שהורגלה אליה, לאחר שמשרד התקשורת העמיק את הפיקוח וקנס אותה ב-6 מיליון שקל • מה גרם לשינוי ואיך קשורה לכך עסקת IBC?

אולם של בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המשכנתה חונקת? בית המשפט העליון מגביל מכירה לצד ג'

בית המשפט העליון קבע פרשנות אחידה לחוק הפדיון וקבע כי נכס שנמצא בכינוס נכסים לא יוכל להימכר לגורם אחר

הפרסומת והטלה "הטרי". שברה שיאים של צפייה אורגנית / צילום: יוטיוב

העבירו את המסר: הפרסומת של ויגן פרנדלי תשודר באנגליה

וגם: מסעדה של אסף גרניט צפויה להיפתח במלון גלי כנרת בטבריה

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל יוצא נגד התוכנית הכלכלית: "חלוקה באופן אוניברסלי ולא מובחן איננה יעילה"

בבנק ישראל מלינים כי עקרונות התכנית הכלכלית הועברו לבנק ישראל זמן קצר לפני פרסומה, וכי דרושים נתונים על מנת לבחון את הנחיצות שלה ● בנק ישראל: "חלוקת משאבים ציבוריים צריכים להתבצע על פי יעילות כלכלית וקריטריון הפגיעה ממשבר הקורונה"

יניב הרוש, בעלי תל יצחק קיטשן אנד גארדן / צילום: מיקאל כהן

"הלקוחות אספו כסף כדי לשלם לי את הקנס, אבל אני יזם, ואת הסיכונים אני לוקח בעצמי. תרמתי את זה"

יניב הרוש, בן 40, נשוי ואב לשלושה, בעלי תל יצחק קיטשן אנד גארדן ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

עגל מתוך המשלוחים החיים / צילום: עמותת אנימלס

דוח פנימי חמור: כך מתנהלת היחידה שנועדה להגן על בעלי החיים ועל מה שמגיע לצלחת שלנו

דוח פנימי שבדק את ביצועי יחידת הפיקוח על הצומח והחי (הפיצו"ח) במשרד החקלאות, והגיע לידי גלובס, מציג ממצאים חמורים ● לפי הדוח, היחידה סובלת ממשבר עמוק ומ"הידרדרות מקצועית שמובילה לסגירת תיקים"

מייסדי מליו אילן אטיאס, מתן בר, זיו פז / צילום: מיכאל טומרקין

שוק הפינטק העולמי לוהט, ומליו מתל אביב הפכה לחד-קרן בתוך שנה וחצי

מליו, שמפתחת פלטפורמה להעברת כספים בין עסקים קטנים בארה"ב, העלתה מוצר לאוויר רק במאי 2019. אולם לאור קשיי התזרים של העסקים האמריקאים בימי הקורונה והמשקיעים הנלהבים, החברה מגייסת כעת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר ● המנכ"ל מתן בר: "יש לנו מזל להיות במקום ובזמן הנכון"

יוסי אלקובי/ צילום: דני שביט

המעסיקים הקטנים בפנייה לעובדים: "שאו איתנו בנטל יום השבתון בבחירות"

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה המייצגת מעסיקים קטנים, פנה ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בבקשה שהעובדים יכנסו "מתחת לאלונקה", יוותרו על יום השבתון מרצונם החופשי, יצביעו ויחזרו למקום עבודתם ● העלות המוערכת של יום השבתון בבחירות נאמדת ב-1.5-2 מיליארד שקל

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

חייבים לטוס לחו"ל? רק אם יש לכם 10,000 דולר לשעת טיסה

סגירת השמיים איננה הרמטית לחלוטין ● מי שירצה בכל זאת לטוס יצטרך להגיש בקשה לועדת חריגים ● אם בקשתו תאושר הוא יוכל לצאת או להיכנס לישראל ● בהיעדר טיסות מסחריות הדרך היחידה לעשות זאת היא להצטרף לטיסת מטען, או לחכור מטוס פרטי

אנסקי אלכס / צילום: תמר מצפי

אלכס אנסקי עובר להגיש תוכנית אישית בתאגיד השידור הציבורי

אנסקי, אחד הקולות המזוהים ביותר עם גלי צה"ל, מצטרף ל"כאן קול המוסיקה" וחוזר לשדר תוכנית אישית בשעה 07:00, שעת שידור איתה היה מזוהה במשך שנים

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

המאגר הקפריסאי: קפריסין תחלוק מידע על דמויות מפתח בחברות הרשומות אצלה עם מדינות שונות

כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור, יוקם בקפריסין מאגר לזיהוי דמויות מפתח בחברות, והמידע יועבר למדינות אחרות ● השינוי ישפיע בעיקר על מי שפעלו להסתיר את זהותם ● מומחה לניהול הון בינלאומי: "משקיעים רבים ייאלצו 'לחשב מסלול מחדש'"

בורסת הונג קונג / צילום: Kin Cheung, AP

מגמה מעורבת בפתיחת המסחר באירופה; UBS פרסם דוחות טובים

החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט יורדים בשעה זו בעד 0.5% ● הנפט מאבד 0.6% לרמה של 52.5 דולר לחבית

בנין בורסה לניירות ערך ת"א / צילום: איל יצהר

מבט שנתי על תיקי ההשקעות: המציאות שוב פגשה את הציפיות

הפתעות או אכזבות מהשווקים מתכתבות באופן ישיר עם הציפיות ● מה אומרות לנו התשואות הגלומות במדדים, וכיצד הן יכולות לסייע להתאמת הציפיות מתיקי ניירות הערך?

גוגל / צילום: Shutterstock, PK Studio

גוגל מאיימת: נפסיק את שירותי החיפוש באוסטרליה

ברקע לאיום, החרפת הסכסוך המתמשך שבין הממשלה האוסטרלית לבין ענקית הטכנולוגיה ● ובינתיים בצרפת, בתום קרב משפטי ממושך, נאלצה גוגל לחתום על הסכם לפיצוי מאות מו"לים וכלי תקשורת במדינה