גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפנסיה לנשים צריכה לטפס לראש סדר העדיפויות של ישראל

הנושא של הארכת גיל הפרישה לנשים בישראל עולה ויורד שוב ושוב מסדר היום הציבורי ב-20 השנים האחרונות ● איזה פתרון מציע משרד האוצר - ומדוע דווקא ארגוני הנשים מתנגדים לו?

נשים מוחות נגד רפורמת הפנסיה בצרפת, בהפגנה בפריז במרץ האחרון / צילום: Reuters, Benjamin Mengelle
נשים מוחות נגד רפורמת הפנסיה בצרפת, בהפגנה בפריז במרץ האחרון / צילום: Reuters, Benjamin Mengelle

בעיית הפנסיה של הנשים בישראל חמורה הרבה יותר מזו של הגברים, ויש לכך מגוון סיבות. קודם כל, גיל פרישה מוקדם ב-5 שנים (62 מול 67), ובעת ובעונה אחת, תוחלת חיים של 4 שנים יותר (84 שנים מול 80) - כלומר, נוצר פער של 9 שנים בין גברים לבין נשים.

נוסף על כך, ריבוי מקצועות שוחקים שבהם מועסקות בעיקר נשים; וכן הפסקות עבודה ארוכות יותר לנשים עקב לידות, למשל, ששיעורן בישראל גבוה מאשר בהרבה מאוד מדינות, וגם הארכת חופשת לידה, ולפעמים הפסקת עבודה, מרצון או מכורח, גם תרבותי, לתקופת זמן ממושכת.

הגורמים-שמקטינים-את-הפנסיה-בישראל

כמו כן, פיטורי נשים מעבודתן נעשית ברוב המקרים עם יד קלה יותר על ההדק מאשר פיטורי גברים, שנתפסים לרוב כמפרנסים העיקריים של המשפחה. תקופת הקורונה מספקת לנו דוגמה טובה לכך.

נשים, הרבה יותר מגברים, עובדות במשרות חלקיות עקב אילוצים שהמציאות הישראלית, שמשקפת תבנית תרבותית מסוימת, מייצרת. נוסיף על כל אלה את העובדה ששכרן הממוצע של הנשים נמוך משכר הגברים (זה נכון כמעט באותה מידה גם לנשים בעלות השכלה אקדמית), גם כשמדובר באותה עבודה, ואת העובדה שנשים עוסקות בעבודות שמשלמות פחות, בממוצע.

במילים אחרות: ככל שעולה רמת ההכנסה בתחום מסוים, כך נמצא בו פחות נשים. בעשירון הראשון בישראל, שיעור הנשים הוא 52%, ואילו בעשירון העשירי, העליון, שיעור הנשים 26% בלבד.

התמונה המתקבלת מבהילה: לאורך עשרות שנות עבודה, הפער בהכנסה המצטברת של נשים מול גברים יכול להגיע לכמה מיליוני שקלים - מה שגוזר רמת פנסיה נמוכה בהרבה שצריכה להינתן במשך הרבה יותר שנים.

המלצות הוועדות נותרו על הנייר

ברוב המדינות המפותחות, גיל הפרישה לנשים ולגברים זהה או דומה מאוד. בישראל, לעומת זאת, הפער של 5 שנים בגיל הפרישה הוא כמעט הכי גדול בקרב מדינות OECD. אז מדוע זה כך בישראל? זהו, שזה לא כל כך פשוט.

הנושא של הארכת גיל הפרישה לנשים בישראל עולה ויורד שוב ושוב מסדר היום הציבורי ב-20 השנים האחרונות, כשהוועדה בראשות פרופ' שושנה נתניהו דנה בו והמליצה כבר בשנת 2000 להאריך את גיל הפרישה של נשים מ-60 ל-67 בתהליך הדרגתי, שיימשך על פני יותר מעשור (עד 2011), ולהעלות את גיל הפרישה של גברים מ-65 ל-67 בתוך פרק זמן של 6 שנים.

ההמלצה של הוועדה לגבי הגברים קוימה. לעומת זאת, ההמלצה לגבי נשים קוימה רק בחלקה הקטן, שכן גיל הפרישה לנשים עלה ל-62 בלבד. 

ב-2011, ועדת ניסן המליצה על הארכת גיל הפרישה לנשים ל-64 בשנת 2017, ולאחר מכן, בשנת 2026, לגיל 67. המלצה זו לא יושמה. שתי הוועדות המליצו לא רק על הארכת גיל הפרישה לנשים, אלא גם על האחדת גיל הפרישה לנשים ולגברים.

הנושא חזר בשנים האחרונות לקידמת הבמה עם הצעת חוק של משרד האוצר, וכן הצעה של פרופ' איתן ששינסקי ורחל זקן למתווה של פתרון. נערכו אין סוף דיונים בכנסת ובוועדותיה, ותוצאה - אין. חלפו להן 20 שנה, שנים אבודות, והנה כיום אנחנו בסוף 2020 - והניגון חוזר.

ארגוני הנשים מתנגדים להצעת האוצר

הצעת החוק של האוצר היא להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 במהלך שיימשך 11 שנים, בתחילה בקצב של 4 חודשים מדי שנה - מה שיביא את גיל הפרישה ל-63 בעוד 3 שנים; ואז הקצב ישתנה ל-3 חודשים מדי שנה - מה שיוסיף לגיל הפרישה עוד שנתיים בתוך 8 שנים; וכך הגענו בסוף 2031 אל "המנוחה והנחלה" עם גיל פרישה של 65.

האמנם? בנסיבות הנוכחיות, ובמקרה הטוב, זה עניין לעוד שנתיים עד שהצעת החוק תהפוך לחוק, אם בכלל, והנה אנחנו כבר בשנת 2033, לא פחות.

ומה עוד מבטיחה הצעת החוק של האוצר? שאחרי שגיל הפרישה לנשים יעלה ל-65, נעשה פסק זמן של כמה שנים, נירגע מהמאמץ, ננשום, ואז גיל הפרישה לנשים יתחיל לעלות מחדש בהתחשב בתוחלת החיים שלהן באותן שנים, באופן שמשנת 2037 (בינתיים נוצר פיגור) ואילך, גיל הפרישה יעלה אוטומטית אחת ל-3 שנים בשני שלישים מהעלייה בתוחלת החיים - הצמדה, מנגנון אוטומטי שהוא אכן הגיוני.

לו המלצות ועדת שושנה נתניהו מלפני 20 שנה היו מיושמות, היינו מזמן כבר בנקודה זו. אז על חלב שנשפך לא בוכים, אבל אפשר אולי לבכות על חלב שיישפך? מי לידינו יתקע שבעוד 20 שנה לא נהיה שוב בנקודה שבה אנחנו נמצאים כיום, ובינתיים תוחלת החיים, שעומדת כיום על כ-80 שנים לגברים וכ-84 שנים לנשים, תהיה 85 ו-90 שנה, בהתאמה.

בכל מקרה, בינתיים ארגוני הנשים, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים - כולם הביעו התנגדות נחרצת להצעת האוצר, וטעמיהם עימם. עד כמה שזה יישמע מפתיע, הסיבה העיקרית לעיכוב בתהליך של הארכת גיל הפרישה לפנסיה של הנשים היא דווקא התנגדות מצד נשים, ארגוני נשים וחברות כנסת. גופים כמו שדולת הנשים בכנסת, מרכז אדוה, ויצ"ו, ארגון נעמ"ת ואחרים, מעלים טיעונים נגד כל המלצות הוועדות לדורותיהן, וגם נגד הצעת החוק של האוצר, שמדברת על מהלך הדרגתי מאוד של הארכת גיל הפרישה לנשים, ובעתיד גם לגברים.

ארגונים אלה טוענים כי מאחורי ההצעה של האוצר עומד אינטרס "סמוי", והוא להקל על מצבו של המוסד לביטוח לאומי, שעלול, לפי תחזיות, להגיע לחוסר איזון ניכר בין הכנסותיו להוצאותיו, שמשמעו - פשיטת רגל.

הארכת גיל הפרישה, משמעותה לביטוח הלאומי היא קבלת הכנסות נוספות כל עוד העובד או העובדת מועסקים, וגם דחייה בהוצאות של תשלום קצבת הזקנה. קצבת הזקנה שמשלם הביטוח הלאומי, שמגיעה בסכומה הכולל ליותר מ-20 מיליארד שקל בשנה, היא ההוצאה הגדולה ביותר שלו. כך, ביטוח לאומי יוצא נשכר פעמיים, גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות.

אגב, גם קרנות הפנסיה הוותיקות ייצאו נשכרות מכך. ארגוני הנשים אינם מוכנים שהנשים לא יקבלו את קצבת הזקנה כבר מגיל 62, יהיה אשר יהיה הפתרון הפנסיוני שלהן.

המתנגדים דורשים שוויון בשכר

מעניין שגם המוסד לביטוח לאומי יצא נגד הצעת האוצר, בטענה שהיא אינה נותנת פתרון לנשים מבוגרות ולכאלה העוסקות במקצועות שוחקים שגורמים לפרישה מוקדמת - למשל, הוראה. גם הסתדרות העובדים החדשה הצטרפה למתנגדים ולמסתייגים מהצעת האוצר בטענה דומה.

טענה מרכזית של המתנגדים היא שנשים רבות עובדות במקצועות שוחקים, ואם רוצים להאריך את גיל הפרישה לפנסיה, יש לדאוג להן להסבה מקצועית בגילאים מבוגרים - מהלך שאינו פשוט ולא תמיד אפשרי. ואם לא די בטיעונים אלה, הרי שהמתנגדים כורכים את פתרון הפנסיה עם פתרון של בעיות בסיסיות נוספות, כמו שוויון תעסוקתי ושוויון בשכר ובקידום. הבעיה היא שאם נחכה עד שסוגיות אלה יבואו על פתרונן, ייתכן שהמשיח יבוא קודם.

הנשים בישראל הן הקורבן של המצב המתמשך הזה, שכן שיעור הפנסיה בהשוואה למשכורת שלהן, שהיא עצמה כבר כיום נמוכה מזו של הגברים, יהיה נמוך בהרבה מזה של הגברים, והן יצטרכו להשלים עם ירידה הרבה יותר חדה ברמת החיים שהן הורגלו לה.

כל זאת, משום שהחיסכון הפנסיוני של הנשים בישראל הוא כשלעצמו קטן יותר בגלל שכר נמוך יותר, הפסקות עבודה ארוכות יותר, ועל זה נוספת תוחלת חיים ארוכה יותר. חישובים שנעשו מראים כי כל שנת עבודה וחיסכון מעבר לגיל 62 תגדיל את סכום הפנסיה החודשית שלהן בכ-6%, והשוואה לגיל הפרישה של הגברים תייצר תוספת פנסיה של 30%-40%, תודות להגדלת החיסכון במהלך 5 שנים והקטנת מספר שנות קבלת הפנסיה.

ישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם נושא גיל הפרישה. במדינות OECD, התוכנית היא להאריך את גיל הפרישה לגיל 67, בגרמניה עד לשנת 2029, בספרד ובארה"ב עד ל-2027 - מה שמראה כי ההתייחסות בישראל דווקא הרבה יותר רצינית, אבל לא המהלכים בפועל.

אז אם ברור כל כך שיש בעיה כאן חמורה מאוד, מדוע לא פותרים אותה? מדוע כל ממשלה וכל שר אוצר מעבירים את הבעיה לטיפולם של הבאים אחריהם, כאילו זה תפוח אדמה לוהט שהם אינם רוצים להיכוות ממנו? מדוע אחרי 20 שנה של המלצות ברורות, ישראל תקועה כמעט בדיוק באותו מקום? על התשובה לכך ועל הדרכים לפתרון בעיית הפנסיה, הן לנשים והן לגברים, בטורנו הבא בגלובס. 

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

המאגר הקפריסאי: קפריסין תחלוק מידע על דמויות מפתח בחברות הרשומות אצלה עם מדינות שונות

כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור, יוקם בקפריסין מאגר לזיהוי דמויות מפתח בחברות, והמידע יועבר למדינות אחרות ● השינוי ישפיע בעיקר על מי שפעלו להסתיר את זהותם ● מומחה לניהול הון בינלאומי: "משקיעים רבים ייאלצו 'לחשב מסלול מחדש'"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Reuters, Tom Brenner

ביידן חתם על צו "לקנות תוצרת אמריקה" לרכש ממשלתי

הצו מעדכן את ההגדרה של מוצרים תוצרת ארה"ב כחלק מהניסיון של הנשיא להגביר את הייצור המקומי

בית בלוס אנג'לס / צילום: Shutterstock

מכרטיסים לאוסקר עד סרטונים ותרומות: הדרכים היצירתיות של רוכשי דירות להתבלט בתור

כששוק הדיור בארה"ב בשיא של עשור, הרוכשים מנסים לחשוב על דרכים יצירתיות לגרום להצעות שלהם ללכוד את תשומת-הלב של בעלי הנכסים

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ירדו, ההפקדות לקרנות ההשתלמות גדלו: אלה המובילות בדירוג התשואות

בסיכומה של 2020 מתברר כי דמי הניהול בפנסיה החדשה, בגמל לתגמולים ובהשתלמות צמחו בשיעור נמוך משיעור צמיחת השוק, וחלקם מהצבירה הממוצעת נחתך ל-0.49% ● המשבר הכלכלי לא פגע בהפקדות לקרנות ההשתלמות, שגדלו ב-4% ● ומי הובילו את דירוג התשואות בהשתלמות?

סין חזרה לשגרה ומשכה השקעות זרות בעוד העולם עדיין מתמודד חולי ומוות, סגרים ועסקים קורסים / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין תפסה את מקומה של ארה"ב כיעד המרכזי להשקעות זרות

זרימת ההון לארה"ב ירדה כמעט בחצי, בעוד שהקורונה גררה את הכלכלה מטה ב-2020

הפרסומת והטלה "הטרי". שברה שיאים של צפייה אורגנית / צילום: יוטיוב

העבירו את המסר: הפרסומת של ויגן פרנדלי תשודר באנגליה

וגם: מסעדה של אסף גרניט צפויה להיפתח במלון גלי כנרת בטבריה

חנויות להשכרה ברחוב דיזנגוף ת"א / צילום: איל יצהר

יותר מ-155 אלף איש הפכו לדורשי עבודה מאז תחילת הסגר השלישי

עם הארכת הסגר, בשירות התעסוקה מעריכים כי מספר דורשי העבודה שנוספו יגיע ל-170 אלף איש ● אתמול נרשמו 2,490 דורשי עבודה חדשים ● כ-80% מהם הוצאו לחל"ת ● ביממה האחרונה פוטרו או התפטרו 982 דורשי עבודה

שוטרים אוכפים את כיום ההנחיות באוקטובר 2020 / צילום: דוברות משטרת ישראל

חוק הגדלת קנסות על הפרת הגבלות נתקע: עובר לוועדת חוקה

בדיון בוועדת הכנסת נוצר רוב להעברת החוק לוועדת החוקה, כאשר גם נציגי הרשימה המשותפת תומכים בכך ● יו"ר כחול לבן בני גנץ הודיע לליכוד כי עד שלא יעבור חוק הקנסות בשלוש קריאות - לא יאפשר את העברת תקנות הסגר

נתניהו. מנסה לתת מענה למתקפות שיספוג במהלך קמפיין הבחירות על "הקורונה הכלכלית" בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הקמפיין של נתניהו הציג תוכנית כלכלית, בניסיון לחפות על נקודות החולשה שלו

מגפת הקורונה העלתה את הנושא הכלכלי לראש סדר העדיפות הציבורי, ואתמול התייצב ראש הממשלה והציג תוכנית חדשה ● נראה שנתניהו ממש מחכה שהיועץ המשפטי לממשלה יעצור את התוכנית, בטענה ל"כלכלת בחירות", כדי שיהיה לו את מי להאשים במצב

יעקב בליטשטיין / צילום: כדיה לוי

עוד מינוי זמני: קובי בליטשטיין מונה למ"מ מנכ"ל משרד האוצר

בליטשטיין משמש כיום בראש מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר, וימשיך לכהן בשני התפקידים במקביל ● המינוי מגיע לאחר שנציבות שרות המדינה קבעה כי בעת הזו לא ניתן למנות מנכ"ל קבע מחוץ לעובדי שרות המדינה

עו"ד אמיר חן / צילום: פישר בכר

מחצית מהשותפים במשרד פישר בכר - נשים

המשרד מצרף אל שורותיו שבעה שותפים ושותפות ● עם הצטרפותם, ימנה המשרד 69 שותפים, מתוכם 34 שותפות

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פעילות אקזוטית ממשיכה לזרום לשלדים בורסאיים: סייבר, רכב חשמלי וחקלאות ורטיקלית

בעלי שליטה בחברות דלות פעילות מנצלים את הביקוש להשקעה בחברות טכנולוגיה כדי למזג לתוכן פעילויות בהליך מהיר - מהלך שלכל הפחות מסייע לזינוק במניה

מירב מיכאלי / צילום: אלעד מלכה

יו"ר העבודה מרב מיכאלי הודיעה כי המפלגה תעזוב את הממשלה

בהודעת של ח"כ מרב מיכאלי נכתב: "הודעתי לפרץ ושמולי שעליהם להתפטר מהממשלה לאלתר. מפלגת העבודה מתחילה מחדש"

גוגל / צילום: Shutterstock, PK Studio

גוגל מאיימת: נפסיק את שירותי החיפוש באוסטרליה

ברקע לאיום, החרפת הסכסוך המתמשך שבין הממשלה האוסטרלית לבין ענקית הטכנולוגיה ● ובינתיים בצרפת, בתום קרב משפטי ממושך, נאלצה גוגל לחתום על הסכם לפיצוי מאות מו"לים וכלי תקשורת במדינה

כ"ץ (מימין) ונתניהו מכריזים על התוכנית. הדרג המקצועי התנגד לחלקים / צילום: צילום מסך מתוך וואלה!NEWS

נתניהו מציג, שוב: תוכנית פוליטית לקראת בחירות בכסות של פתרון מיידי למשק

העלות הכוללת של תוכנית הסיוע הכלכלית שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר מוערכת בכ–15 מיליארד ש' והיא תמומן באמצעות הגדלת הגירעון • תוכנית מענק לכל אזרח עוררה את מירב ההתנגדות מצד גורמי המקצוע באוצר, אך נכללה בכל זאת • וההבטחה לדמי אבטלה לעצמאים שוב ריקה מתוכן

הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו בפרשת הצוללות / צילום: רפי קוץ

בג“ץ ביקש הבהרות על חלקו של נתניהו בפרשת המניות: "איך זה קשור לתפקידו?"

בג"ץ דן בעתירות לפתיחת חקירה נגד רה"מ בפרשת הצוללות ובפרשת מכירת המניות שרכש מבן-דודו ● השופטים הקשו על העותרים בנוגע לטענת ההתיישנות על פרשת המניות ומידת הקשר שלה לצוללות

בנימין נתניהו / צילום: אורן בן חקון, פול

פייסבוק הסירה פוסט של נתניהו שביקש פרטים של אזרחים ותיקים שלא התחסנו

פוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק הרשמי של בנימין נתניהו, בו ביקש רה"מ לדווח בצ'ט בוט על אזרחים בני 60 ומעלה שלא התחסנו על-מנת שיול לשכנע אותם להתחסן ● בנוסף, פייסבוק השעתה את הצ'ט בוט עצמו ● הליכוד: "המטרה הייתה לעודד ישראלים מעל גיל 60 להתחסן כדי לשמור על חייהם"

מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

קטר ההייטק החזיק גם את הייצוא הישראלי: יצוא השירותים השתווה לראשונה ליצוא הסחורות

לראשונה, יצוא השירותים השתווה בשנת 2020 ליצוא הסחורות • לפי אומדן מכון היצוא, אשתקד ספג היצוא הישראלי ירידה מתונה של 3% והסתכם ב-107 מיליארד דולר • ההייטק ממשיך להיות הענף הדומיננטי - אחראי ליותר ממחצית היצוא

עגל מתוך המשלוחים החיים / צילום: עמותת אנימלס

דוח פנימי חמור: כך מתנהלת היחידה שנועדה להגן על בעלי החיים ועל מה שמגיע לצלחת שלנו

דוח פנימי שבדק את ביצועי יחידת הפיקוח על הצומח והחי (הפיצו"ח) במשרד החקלאות, והגיע לידי גלובס, מציג ממצאים חמורים ● לפי הדוח, היחידה סובלת ממשבר עמוק ומ"הידרדרות מקצועית שמובילה לסגירת תיקים"

שלט של רחוב וול סטריט מחוץ לבורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Mike Segar

נעילה מעורבת בוול סטריט: אפל דחפה את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים

בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות, הדאקס הגרמני איבד 1.7% ● אפל בלטה בעלייה לשיא כל הזמנים ● טסלה ממשיכה קדימה ונושקת למחיר של 900 דולר למניה ● מניית ION Acquistion Corp זינקה על רקע המיזוג עם טאבולה הישראלית