יממה אחרי שאסטרהזנקה פרסמה את תוצאות הניסוי הראשונות בחיסון שלה לקורנה, מתברר בשיחה עם ראשי החברה בישראל מה הוביל להסכם לרכישת 10 מיליון מנות על ידי המדינה.
ישראל הייתה אמורה לקבל הקצאה של מנות חיסון דרך פרויקט החיסונים הרב-מדינתי המשולב של ארגון הבריאות העולמי וקואליציית החיסונים CEPI. שנועדה להבטיח חלוקה הוגנת של החיסון בכל העולם. מדובר במאות מיליוני חיסונים שיופצו ללא הסכם מיוחד בין המדינה לבין חברת התרופות. אלא שבשלב מסוים גילו מדינת ישראל ואסטרהזנקה שזה לא מספיק.
"אסטרהזנקה בנתה רשת של שותפים לייצור החיסונים בכל העולם, והעבירה להם ידע שיאפשר להם לייצר את החיסון, במקביל לייצור על ידי אסטרהזנקה עצמה", מסביר מנכ"ל אסטרהזנקה ישראל, אוהד גולדברג. "בשלב מסוים הבנו שהחיסונים המיועדים להגיע במסגרת תוכנית זו הם ממפעלים שותפים שלא עומדים בתקינה הישראלית. אז התחיל המרוץ לשריין לישראל מנות חיסון מהמפעלים של אסטרהזנקה שעומדים בתנאים, ואני הרגשתי שעבור החברה, ישראל נמצאת בקו אחד עם כל המדינות בעולם".
מה עזר לנו להתקדם בתור?
"המדינה הראתה רצינות. היא הזמינה כמות גדולה של חיסונים, שמעידה על אמונה בריאה בקונספט של חיסון. גם בשפעת, ישראל הזמינה השנה מאסטרהזנקה הרבה חיסוני פלומיסט. נוצר אצל אסטרהזנקה העולמית הרושם שישראל היא מדינה מתחסנת ותשים את מבצע ההתחסנות הזה בעדיפות ראשונה".
בישראל אכן נרשמים בדרך כלל אחוזי התחסנות גבוהים למחלות ילדות וגם לשפעת. כ"מדינת אי" מבחינת הגבולות, ישראל היא מקום נוח לחברת חיסונים להראות שחיסון יכול באמת להשפיע על התחלואה.
"הצוות המקומי לא ויתר לשנייה וגם מדינת ישראל לא ויתרה", מוסיף גולדברג. "משרד הבריאות נפגש איתנו גם ב-12 בלילה שעון ישראל, עם צוותים גדולים ומקצועיים שהבינו בחומר. לכן התרשמנו שישראל יכולה לבצע מבצע חיסון מוצלח".
מי אחראי לשינוע של החיסון בתוך ישראל?
"אסטרהזנקה מחויבת להביא את החיסון עד נקודה אחת מסוימת במדינה, ומשם המעל מועבר למשרד הבריאות, אבל אנחנו מלווים אותם בתהליך הזה. עכשיו אנחנו מתחילים ללמוד איתם את האירוע".
אסטרהזנקה בחרה לא להרוויח מהחיסון בזמן המגפה. מה עומד מאחורי המדיניות הזו?
"המחיר הוא מחיר שוויוני בעולם, ללא רווח, אלא רק כיסוי של עלויות הייצור והשינוע. אסטרהזנקה היא חברה שמייצרת תרופות למחלות רבות: סרטן, סוכרת, מחלות המטולוגיות. פתאום ראינו את החולים באים פחות לאבחונים, הבנו את הנזק שהמגפה עושה לעולם בטווח הרחוק, והבנו שיכול להיות לנו תפקיד משמעותי במניעת הנזקים הללו. אסטרהזנקה תהיה בסדר גמור גם אם לא תרוויח מהחיסון בזמן המגפה".
המחיר המדויק של מנת חיסון לא פורסם, אך בכמה כלי תקשורת בריטיים נאמר שהוא יעמוד על דולרים ספורים למנה, לעומת כמה עשרות דולרים למנה אצל המתחרים.
הייתה מחשבה למצוא שותף ייצור גם בישראל?
"הייתה פנייה כזאת, אבל היא לא התאפשרה מסיבות אובייקטיביות. זה לא אומר שזה לא יתאפשר בעתיד".
החיסונים יגיעו לישראל ככל הנראה ברבעון השני של 2021, אחרי החיסונים של פייזר ומודרנה.
דבקים ב-90% יעילות
הפרטים שנחשפו עד כה הם שהחיסון היה יעיל ב-70% בכ-11 אלף מתנדבים. כ-2,800 מהנבדקים קיבלו מינון מעט שונה - חצי מנה בתחילת התהליך במקום מנה שלמה. בקבוצה הזו, היה לחיסון 90% יעילות, וזהו הנתון שהחברה בוחרת לדבוק בו. זה גם המינון שיקבלו המתחסנים בניסוי בעולם.
כמה חולים היו בקבוצת הניסוי וכמה בקבוצת הביקורת מבין אלה שקיבלו את המינון היעיל יותר?
אדוה ירדן, המנהלת הרפואית של אסטרהזנקה ישראל: "לא פרסמנו את הנתונים הללו אבל גם אם מדובר במספר קטן של חולים, התוצאה היא מאוד מובהקת ואם היו עושים את הניסוי רק בקבוצה הזאת, היא הייתה עומדת בפני עצמה".
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לתחום החיסונים לממשל ארה"ב, אמר אתמול לאתר הביומד STAT כי תוצאה שבה מינון נמוך יותר תחילה נותן דווקא את התוצאה הטובה יותר היא בעלת היגיון מדעי, אבל "נצטרך הרבה נפנופי ידיים כדי להסביר אותה". הוא אמר כי אם יתברר מהמידע המלא כי היעילות של החיסון היא אכן רק 70% (והתוצאות המלאות של הניסויים בחיסונים של פייזר ומודרנה ימשיכו להצביע על יעילות של 95%), עלולה לעלות השאלה "מה עושים עם החיסון של 70%".
אבל אפילו אם זו שאלה רלוונטית בארה"ב, ואולי גם בישראל, היא כנראה תשאיר עדיין לאסטרהזנקה שוק רחב מאוד, במדינות שלא שריינו את החיסון, שלא יכולות להרשות לעצמן את החיסונים היקרים יותר, או שלא יכולות לעמוד בשינוע המורכב של חיסוני ה-RNA, שדורשים הפצה בהקפאה ולא בקירור.
החיסון הוגש לאישור על בסיס המידע הקיים באירופה, בריטניה, קנדה וכמה מדינות נוספות. בישראל הוא ככל הנראה יאושר על בסיס אישור באירופה או בארה"ב, המוקדם מביניהם. כעת אסטרהזנקה נמצאת בשיחות עם ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, כדי לראות אם להמשיך את הניסוי בארה"ב כפי שהוא, או להוסיף לו זרוע נוספת במינון שהיה יותר יעיל.
האם החולים שהתגלו בניסוי היו רק חולים עם תסמינים או גם א-סימפטומטיים?
ירדן: "כל המתנדבים שנכנסו לניסוי היו ללא נוגדני קורונה, עם בדיקת קורונה שלילית. מי שהיו לו תסמינים כלשהם, נבדק שוב ורק אם אומת לקורונה עם תסמיני קורונה, הוא נספר כחולה. אנחנו, וגם שאר החברות, לא יודעים אם יש בקרב המתנדבים שלנו גם חולים א-סימפטומטיים בקורונה, ואיך הם נחלקים בין הקבוצות. תיאורטית יכול להיות מצב שבו החיסון לא מונע תחלואה א-סימפטומטית והמשך העברה של המחלה על ידי א-סימפטומטיים. בכל זאת, חיסון שמונע תחלואה קלה או חמורה הוא מאוד משמעותי. בחודשים הקרובים תצא לאור כמות אדירה של מידע שתלמד אותנו על החיסון ועל המחלה: על הקשר בין רמות נוגדנים לרמת חיסוניות, לרמת הדבקה, האם הנוגדנים שורדים לאורך זמן ומה המשמעות של הישרדותם לגבי ההדבקה והתחלואה".