נועה בכר / צילום: איל יצהר
אישי: בת 46, גרושה ואם לשניים, גרה בקיבוץ בחן
מקצועי: מנכ"לית רולדין
אני: סקרנית, ג'ינג'ית עם שמחת חיים, מעזה לעשות דברים ולכן אימצתי משפט של בילבי, ג'ינג'ית בעצמה: "מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני בטוחה שאצליח".
משפחה 1: הצד של אמא מבולגריה. אחרי השואה הם עלו לארץ והיו חקלאים במושב גליה ובהמשך עברו לרחובות. אמא למדה להיות אחות. אבא דור שלישי לפרדסנים מפתח תקווה. אחרי הצבא עבר תאונת אופנוע ואמא טיפלה בו כשאושפז בבילינסון. הם התחתנו, והיא עבדה 45 שנים בבית החולים והוא היה נהג משאית בסולל בונה. אני הצעירה מבין שלושה ילדים.
ילדות: בפתח תקווה, ההורים עבדו קשה אבל היו מאוד נוכחים בחיינו. הייתי פעילה במכבי צעיר ובמועצת התלמידים, עבדתי כביבייסיטר וכמדריכה, רקדתי ג’אז אצל אתי פולישוק והייתי בחוגים רבים. חלמתי להיות ראש עיריית טבריה - עיר עם פוטנציאל ורציתי להיות מנהלת ולתקן דברים.
לימודים: אחרי שירות כמפקדת קורס קצינות קשר בבה"ד 7, טסתי לחצי שנה להדריך בקייטנות קיץ בארה"ב. כשחזרתי ירדתי לאילת ועבדתי במחלקת היח"צ של מלון לגונה. למדתי תקשורת וניהול במכללה למנהל כי עולם הפרסום, השיווק והיח"צ משך אותי, ובמקביל עבדתי בקבלה של מלון ישרוטל, ובהפקת תוכנית הטלוויזיה של ג'ודי ניר מוזס באולפני הרצליה, והייתי נערת מים בהפקות סרטים וגם במשרד היח"צ של סיגל אביטן, שם המשכתי שנתיים אחרי סיום התואר.
קריירה: היח"צ היה שקט לי מדי, אז עברתי להפקות אירועים אצל אייל נאור וביימתי אירועים עסקיים, כשהאחרון שבהם היה לסמסונג, שם פגשתי את אילן בן דב, שהציע לי לעבור ל"סאני" ולנהל אירועים בתוך הארגון. התקדמתי מתפקיד לתפקיד עד שמוניתי לסמנכ"לית שיווק ומכירות וילדתי את הבן הקטן שלי. היו לי שם עשר שנים מרתקות. הגעתי כשנוקיה שלטה בשוק וסיימתי כשהתחרינו על הבכורה עם אפל. לאילן בן דב, יזם מעורר השראה, אני מרגישה קרבה מיוחדת, גם כשלא יוצא לנו להיפגש.
משפחה 2: את שחר, הגרוש שלי, פגשתי כשהיה מדריך ברפטינג נהר הירדן ואני עשיתי שם הפקה, היה לו סטארט-אפ והיום הוא עובד באונליין. היו לנו 14 שנות זוגיות נהדרות ושני ילדים משותפים, נפרדנו לפני ארבע שנים ואני נשארתי בקיבוץ בחן, שם גרנו יחד בהרחבה, כשחיפשנו בית קרקע שנוכל להרשות לעצמנו.
סטארט־אפ קולינרי: לאחר חופשת הלידה חברתי למנכ"לית שלי לשעבר בתקופת ההפקות והקמנו מרקט פלייס לחוויות קולינריות. חשבנו לחבר בין מסעדות ואולמות לפעילויות קולינריות כמו סדנאות והרצאות בשעות שהם ריקים. כבר בשלב הגיוס יצאתי מהשותפות כי פחות התחברתי לשלב הגדילה של העסק ורציתי לנהל ארגון גדול.
רולדין: שמעתי דרך חברה שמחפשים מנכ"לית ושלחתי את קורות החיים שלי לקובי חקק הבעלים, ולמרות שלא באתי מרקע של ניהול קמעונאי, אחרי שלושה ימים, בנר ראשון של חנוכה 2016, התחלתי לעבוד.
סופגניות: עומד מאחוריהן מערך לוגיסטי וניהולי מאתגר ומרגש. אנחנו מתחילים לבנות את הקולקציה של 12 הסופגניות מיד בסיום החנוכה, כדי להיערך לקניית חומרי הגלם. במאי עושים את הטעימות ומחליטים על מה הולכים ואז מתחיל תהליך הייבוא והכשרויות, שלוקח כמה חודשים טובים.
כל הסופגניות שלנו מטוגנות ונבנות בסניפים ואנחנו פותחים בספטמבר את בית הספר לסופגניות בקדימה, שם נערכות ההדרכות לזכיינים, שהם הלב של העסק שלנו, המנהלים והעובדים, טיגון, זילוף, תצוגה ושיווק. השנה זה היה מורכב פי כמה. בדרך כלל יש לנו שלושה מחזורים, השנה היו ל-89 הסניפים שלנו 30 הדרכות פרונטליות. את המכירה אנחנו מתחילים באוקטובר כדי לבנות את הריגוש לקראת החג ומסיימים בדצמבר.
קורונה: האתר שלנו היה בתכנון המון זמן, אבל הקורונה נתנה לו בוסט משמעותי. מיד בהתחלה נערכנו לשינוי תשתית מכירה ברמת הדלפקים, שיעזור לנו גם לנהל את התורים מחוץ לחנויות בחג, בהתאם לתו הסגול. אנחנו עושים פיילוט של אריזות מוכנות מהקולקציה, שיאפשר לקנות במקום ובמהירות.
פנאי: הליכות, אימוני כוח וטיולים בשביל ישראל.
תפיסת עתיד: יש לי עוד דרך משמעותית ברולדין, כי זה רק החנוכה החמישי שלי שם. רק עכשיו פתחנו עוד שני סניפים, ואנחנו פתוחים להתפתחות בחו"ל.