יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
מחלוקת חריפה בין רשות ניירות ערך לבין משרד המשפטים סביב כוונת שר המשפטים אבי ניסנקורן להרחיב את סמכויות בתי המשפט הכלכליים - המחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה. לגלובס נודע כי יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מתנגדת נחרצות לכוונת השר ניסנקורן להרחיב את הסמכויות של המחלקות הכלכליות כך שידונו גם בתיקי פשיעה כלכלית. במכתב ששלחה גואטה לניסנקורן ולגורמים בכירים נוספים במשרד המשפטים, והגיע לידי גלובס, היא טוענת כי המהלך יבוא על חשבון שוק ההון ויביא לפגיעה בתפקודו התקין, ולכן היא מבקשת מניסנקורן לקיים עמה ישיבה דחופה בנושא.
ב-12 בנובמבר הודיע שר המשפטים על הוצאת צו להרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות הפועלות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה. הרחבת הסמכויות נועדה להביא להוספת תקנים לשופטים כלכליים על-מנת שיטפלו בסוגי פשיעה כלכלית נוספת על דיני ניירות ערך, כפי שהיה עד היום, ויכללו גם עבירות הלבנת הון, עבירות מס והליכי חילוט ותפיסה הנלווים אליהם.
ההרחבה אמורה לכלול מינוי שופטים ייעודים למחלקות אלו, וכן הומלץ לא להקים בשלב זה מחלקות ייעודיות נוספות אלא להרחיב את המחלקות הכלכליות הקיימות, בהן ירוכזו כל תיקי הפשיעה הכלכלית. כמו כן, ההליכים שינותבו לשופטים הייעודיים במחלקות הכלכליות הם תיקים כלכליים-פליליים הכוללים אישומים בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס חמורות, סחר בסמים ומימון טרור.
ניסנקורן ואנשיו הודיעו כי מדובר ב"צעד משמעותי במלחמה בהון השחור ובעבירות כלכליות", שנועד לקדם את ההרתעה כנגד הפשיעה הכלכלית. זאת דרך התמקצעות בטיפול גם בהלבנת הון ומסים, בין היתר במטרה להשפיע על ההחלטות בהליכי החילוט, ובעיקר להביא למדיניות אחידה שלא קיימת היום. במשרד המשפטים מקווים כי הרחבת הסמכות תביא לפתיחת "צוואר הבקבוק" הגורם לכך שמיליארדי שקלים אינם מחולטים לטובת אוצר המדינה. במסגרת הרחבת הסמכויות הוחלט שגם עררים על תפיסות הנוגעות לחקירות הלבנת הון יידונו בבית המשפט הכלכלי, על-מנת ליצור מדיניות אחידה.
ואולם, לדברי גואטה במכתבה לניסנקורן, "יש חשש כבד מפגיעה העלולה להיגרם לפעילות התקינה בשוק ההון. אנו חוששים כי ההרחבה המוצעת תפגע במודל המצליח, שנבנה בעמל רב, לטיפול בהליכים משפטיים הנוגעים לשוק ההון, הן בפן הפלילי והן בפן האזרחי".
גואטה מזכירה במכתבה את הרקע להקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואת השינוי שחוללה רפורמה זו בשוק ההון. בין היתר, היא כותבת כי תיקון החקיקה להקמת המחלקה הכלכלית נעשה במחשבה תחילה מתוך כוונה להתמודד עם הייחודיות והבעיות המוכחות ביחס להליכים משפטיים בשוק ההון.
לדבריה, בד בבד הוחרגו סוגיות שונות, כאשר שתי הסיבות המרכזיות להחרגתן היו אלה: האחת, עניינים השייכים לדינים הכלכליים אך אינם בעלי טבע כלכלי מובהק, דוגמת הליכי חקירה ומעצר; השנייה היא עניינים שביחס אליהם לא נחזה כשל שוק של ממש משום שנמצא להם פתרון ברמה המינהלית, דוגמת הליכי הפשרה. "הסיבה השנייה היוותה את הגורם הממיין המרכזי להכרעה אילו דינים ייכנסו בגדר 'עניין כלכלי' ואיזה לא, לצד הבנה של 'תפסת מרובה לא תפסת' וניסיון למצב בשלב הראשון מחלקה ייחודית לתחום כלכלי צר יחסית".
גואטה כותבת לניסנקורן כי "נראה כי יש כיום תמימות-דעים בקרב הקהילה המשפטית והעסקית על כך שמדובר באבן דרך בהפיכתו של שוק ההון המקומי לשוק מודרני ויעיל". כמו כן, כי "המחלקה הכלכלית נתפסת כסיפור הצלחה באופן שבו שכללה את האכיפה בשוק ההון, השיגה התמקצעות וניהול יעיל של הליכים משפטיים, והגבירה את הוודאות בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך".
יו"ר רשות ניירות ערך מציינת כי גם במישור האזרחי חל גידול משמעותי במספר התובענות הייצוגיות והנגזרות בעילות מתוך דיני החברות ודיני ניירות ערך שהוגשו לבית המשפט. ניתן לייחס עלייה זו בין היתר ליעילות הטיפול בתיקים במחלקה הכלכלית, כמו גם למומחיות בניהולם. גואטה מוסיפה וכותבת כי גם במישור הפלילי חל גידול משמעותי במספר התיקים שטופלו, בקצב הטיפול בהם ובחומרת הענישה, לצד "קביעות חשובות ותקדימיות בנושאים רבים, תוך טיפול מהיר יחסית ממועד הגשת כתבי האישום. זאת בניגוד מוחלט למצב שקדם להקמת המחלקה".
"יותר פלילי - פחות דיני ניירות ערך"
כאמור, גואטה מתריעה כי החשש העולה מהרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות הנו כי זו תפגע ברפורמה שנעשתה לפני עשור והישגיה יירדו לטמיון. לטענתה, "הסיכונים המרכזיים בהרחבה זו הם אובדן ההתמחות והיעילות שהובילו להצלחת המודל הקיים. המחלקות הכלכליות במתכונתן החדשה צפויות לעסוק בתיקים רבים מאוד בתחומים נוספים, שאין קשר בינם ובין תחומי הטיפול הקיימים. החלק היחסי של הליכים בתחומי החברות וניירות הערך צפוי להיות קטן, ובאופן טבעי צפוי כי יידחקו בסדר העדיפות".
זאת ועוד, לדברי גואטה במכתבה לניסנקורן, "המחלקות החדשות צפויות להיות באוריינטציה פלילית מובהקת, שאינה תואמת את תחומי החברות וניירות הערך, ובהן מתקיימים גם הליכים אזרחיים רבים, ואף ההליכים הפליליים מערבים שאלות מעולמות הפיקוח הפיננסי".
יו"ר רשות ניירות ערך מוסיפה ומזהירה כי "במידה רבה ההרחבה המוצעת עומדת בניגוד לרציונליים שעמדו בבסיס הקמתה של המחלקה הכלכלית. למשל הכנסת תיקי פשיעה כלכלית תחת סמכותה של המחלקה הכלכלית, כך שלא תהיה כל הפרדה בין הליכים אלו לבין ההליכים שמתנהלים במחלקה כיום, תחטיא את המטרה שלשמה הוקמה המחלקה הכלכלית".
לפי המכתב, "הצלחת המחלקה באה לידי ביטוי ביעילות שבה היא פועלת, בניהול התיקים המהיר, בהתמקצעות השופטים בסוגיות כלכליות מורכבות תוך התאמה מתמדת לעולם העסקים הדינמי, וכן בוודאות והעקביות שהצליחה המחלקה ליצור בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך. אבני היסוד אשר הובילו להצלחה זו הן העובדה שהמחלקה שהוקמה הייתה מחלקה ייעודית, ובה שופטים אשר הוכשרו לתחום הספציפי ועסקו בו באופן ממוקד".
"הפתרון המתבקש - העתקת המודל הקיים"
לשיטתה של גואטה, "הרחבת סמכויות המחלקה עשויה לפגוע באבני יסוד אלו ולהחזיר למצב ערב הקמתה, באופן שיביא להתארכות ההליכים, לחוסר עקביות, לחוסר התמקצעות של השופטים, ובסופו של דבר היא עשויה גם להשפיע על כמות ההליכים שייפתחו בתחום דיני החברות וניירות ערך, ובכך גם להביא לפגיעה בפעילותו התקינה ובצמיחתו של שוק ההון".
גואטה מוסיפה כי "הפתרון המתבקש לדעתנו הוא העתקת המודל הקיים במקום הרחבתו. אין הרי מניעה להקים מחלקה ייעודית נפרדת שתטפל בפשיעה כלכלית, באופן שלא יפגע בעבודת המחלקה הקיימת שיועדה לתחומי החברות וניירות ערך".
גואטה מסכמת וכותבת כי "אנו סבורים כי תהיה זו שגיאה קשה לפגוע במודל הקיים, לאחר שהצליח לטפל בחוליי העבר. הדבר יפגע באופן בלתי הפיך בפעילות בשוק ההון וברמת האכיפה המשמעותית שהושגה בו. לעומת זאת, העתקת המודל הקיים תאפשר להבטיח את הישגי הרפורמה שנערכה לפני עשור, ולייצר מודלים מצליחים נוספים לצדה".