גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך צפויה כניסת טסלה לישראל לזעזע את שוק הרכב המקומי

טסלה, שזינקה בסופ"ש לשווי של 555 מיליארד דולר, לא צפויה להשפיע דרמטית על טבלת מכירות הרכבים בישראל • אולם הטכנולוגיות שהיא מביאה עמה ישנו את הדרך שבה ענף הרכב הישראלי עושה עסקים וישפיעו על מעגלים רחבים כמו חברות ביטוח ורגולציה

חנות של טסלה בצרפת / צילום: shutterstock
חנות של טסלה בצרפת / צילום: shutterstock

בסוף השבוע האחרון נרשם עוד ציון דרך עבור טסלה, שזינקה לשווי של 555 מיליארד דולר. בכך הפכה לחברה האמריקאית השישית מבחינת שווי שוק, כשהיא עוקפת ענקיות כברקשייר האתווי של וורן באפט.

מבחינת הנהג הישראלי טסלה היא כבר מזמן לא סיפור על מנייה או חברה מעבר לים. בשבוע שעבר נחשפו בגלובס חלקים מהתוכנית העסקית של טסלה, שאמורה להציב אותה רשמית בשוק הרכב בישראל לקראת המחצית השנייה של 2021. איך זה יעבוד ועל מי זה עתיד להשפיע?

המודל העסקי הבסיסי של ענף הרכב הישראלי הוא "מודל האי הבודד". כלומר, שוק רכב קטן ומבודד גיאוגרפית, ללא השפעה על שווקים בסביבתו. לפיכך, ליצרני הרכב הגדולים - או לפחות לרובם - לא היה ועדיין אין אינטרס לגלות בו נוכחות ישירה. המודל הזה מעניק לדילרים, אצלנו אלו יבואני הרכב, מידה רבה של אוטונומיה מהתערבות היצרן, שדילרים ברוב העולם לא נהנים מהם.

טסלה שווה יותר

אבל כיום הגבולות הגיאוגרפים נפרצים לנוכח טכנולוגיה שמאפשרת לחבר אלחוטית כל רכב וכל לקוח ישירות אל יצרן הרכב מכל מקום בעולם. לא רק למטרות שירות טכני, אלא גם לצורך שיווק ויצירת הכנסות, שהיו עד כה בטריטוריה הבלעדית של הדילרים. את השינוי "המשבש" הזה מובילה כיום בהצלחה טסלה ובעקבותיה צפויים לאמץ אותו רוב יצרני הרכב הגדולים בעולם.

בניגוד לדעה הרווחת, לכניסה של טסלה לישראל לא צפויה להיות השפעה "משבשת" על טבלת המכירות, לפחות לא בטווח הקצר, מכיוון שהיא משווקת כיום רק שלוש וחצי סדרות רכב חשמליות שמחיר הבסיס של הזולה בהן מתחיל באירופה בכ-40 אלף אירו (לפני סובסידיה). פלח הפרימיום החשמלי הוא טריטוריה שיווקית דלילה בישראל, עם נתח של פחות מ-0.5% מהמכירות.

אבל, וזה אבל גדול, היא בהחלט עתידה לשבש את המודל של יחסי יצרן-דילר, ולאתגר את הרגולטור, בזכות ההובלה שלה במסחור טכנולוגיית עדכוני התוכנה של הרכב מרחוק (OTA), שיוצרת קשר ישיר ועוקף דילרים בין הרכב והלקוח.

כסף חדש: הביזנס של עדכוני התוכנה

טסלה לא המציאה את ה-OTA, אבל היא הראשונה בתעשיית הרכב שמיצתה היטב את הפוטנציאל השיווקי של הטכנולוגיה הזו. בניגוד לרוב יצרני הרכב, שעבורם כלי הרכב הם "ברזלים" שיוצאים מהמפעל בתצורה שאותה הזמין הלקוח ונשאר כך עד סוף תקופת השירות שלו, טסלה מתייחסת לכלי הרכב שלה כ"מערכות ממוחשבות על גלגלים". כלומר, יחידות ניידות שנשלטות על ידי עשרות מעבדים, שמקושרים ביניהם ברשת נתונים מהירה.

כמו כל מערכת ממוחשבת מודרנית, גם ב"מחשב על גלגלים" ניתן לבצע עדכוני תוכנה מרחוק דרך הענן. אם בעבר היה צורך לקחת מכונית למוסך ולחבר אותה פיזית למחשב של היצרן/יבואן כדי לבצע עדכוני תוכנה וחומרה, אבחון תקלות וכדומה, כיום רוב המכוניות מצוידות ב"שער" אלחוטי בדמות רכיב תקשורת סלולרי או WIFI, שמותקן בתוך המחשב המרכזי של הרכב.

התקשורת האלחוטית מאפשרת לשלוח ישירות לרכב שדרוגי תוכנה ממערך השירות של היצרן, עם או בלי ידיעתו/רצונו של בעל הרכב. משהו בנוסח "עדכוני הגרסה" שמבצעים יצרני הטלפונים החכמים.

אצל טסלה כל מכונית חדשה מקושרת מלידתה ישירות לשרתים של היצרן בענן, מרגע עלייתה על הכביש ועד לגריטתה. הבונוס ללקוח הוא עדכוני תוכנה שוטפים, שמוסיפים לרכב פיצ'רים "חכמים" ומשפרים את תפקוד הרכב ואת איכות החיים בתא הנוסעים. ליצרן הם מעניקים שליטה מלאה בשיווק מוצרי "אפטר מרקט" לרכב גם שנים רבות אחרי שירד מפס הייצור ומידע רב ערך.

בכל רכב של טסלה כלולות הרבה אופציות "רדומות" ונעולות אלקטרונית, שנכנסות לפעולה בהתאם לנכונותו של הרוכש לשלם עבורן. אופציות חדשות נוספות כל העת ומוצעות באמצעות שדרוג תוכנה מרחוק ולעיתים נדירות גם בליווי עדכון חומרה פיזי.
לרוב מדובר באופציות נוחות, דוגמת ביצועים מתקדמים יותר של מערכת הניווט, הפעלת חימום למושבים וכדומה. אבל לעיתים השדרוגים מהותיים - מהגדלה של טווח הנסיעה של סוללות קיימות באמצעות עדכון תוכנה שמשחרר קיבולת "רדומה" שלהן, שיפור ביצועי התאוצה וכדומה.

המתחרות: יאמצו עדכוני תוכנה מרחוק

כבר ב-2016 הציעה טסלה לרוכשי סדרת S שלה לרכוש אופציות לשדרוג תוכנה בשווי מצטבר של כמעט 20 אלף דולר. דוגמה בולטת בימים אלה היא מערכת הנהיגה האוטונומית האחרונה של טסלה, FSD, שמוצעת ללקוחות כשדרוג תוכנה מרחוק ללקוחות, אם הרכב שלהם מצויד בחבילת הבטיחות "אוטו-פיילוט". עלות העדכון מגיעה לאלפי דולרים.

הקונספט הזה תפס את תעשיית הרכב הממוסדת בלתי מוכנה, אבל לאחרונה הודיעו כמה יצרני רכב גלובליים, דוגמת פורד, על כוונתם לאמץ אותה בכל כלי הרכב שלהם בשנים הקרובות. כמה יצרני רכב בסין, בעיקר של כלי רכב חשמליים, כבר הולכים בעקבות טסלה ומיישמים את טכנולוגיית ה-OTA לצרכים שיווקיים.

הטכנולוגיה מאומצת במהירות גם על ידי ספקי הטכנולוגיה והרכיבים של תעשיית הרכב, ודוגמה בולטת היא מערכת החישה והסיוע לנהיגה SUPERVISION, שהשיקו מובילאיי ואינטל בחודש שעבר כתחרות ישירה ל"אוטו-פיילוט" של טסלה. המערכת, שתותקן בשנים הקרובות במאות אלפי כלי רכב חדשים בפס הייצור, כוללת יכולות "רדומות" שניתן להפעיל ולשדרג אותן מרחוק.

בשלב הראשון היא תציע פונקציות ברמת אוטונומיה נמוכה יחסית, "2 פלוס" (זיהוי מכשולים, בלימה אוטונומית, סיוע להיגוי וכדומה). אולם החומרה שלה יכולה לתמוך ביכולות אוטונומיות ברמה גבוהה, עד דרגה 4, שאותן ניתן יהיה לשחרר באמצעות עדכון תוכנה מרחוק (OTA), מן הסתם בתשלום נכבד, כאשר הרגולציה תאפשר להשתמש בהן בצורה חוקית על כבישים ציבוריים.

האיום: חברות הביטוח יאבדו אחיזה?

טסלה מובילה כיום את תעשיית הרכב לא רק במסחור של זרימת הנתונים מהיצרן אל הרכב, כלומר עדכוני תוכנה, אלא גם במסחור של זרימת המידע מהרכב אל היצרן. הקשר האלחוטי הדו-צדדי שבין רכבי טסלה לשרתי היצרן מזרים כיום לחברה מדי יום טרה-בייטים של אינפורמציה על מצבם התפעולי, על תדירות הטעינה ומיקומי טעינת הסוללות, אופי השימוש והנהיגה ברכב, העדפות הנהג, תאונות וכדומה.

אחד השימושים המעניינים של המידע הוא ליצירת מודל ביטוח ייחודי ומותאם אישית, שאותו מציעה טסלה לרוכשי הרכב, על בסיס ניתוח מספר הקילומטרים שהם עוברים, ניתוח סגנון ואופי הנהיגה שלהם וכדומה.

יש כיום לא מעט חברות ביטוח, שמאמצות את המודל הזה באמצעות רכיב תקשורת פיזי או אלחוטי (אפליקציות), שאותם נדרש הלקוח להתקין עצמאית. אולם במקרה של טסלה מדובר במסלול ביטוח ישיר "יצרן-לקוח", שמבוסס על רכיבים שמותקנים אינטגרלית ברכב בפס הייצור ויכול לעקוף את תעשיית הביטוח לרכב שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה.

אמנם בישראל הרגולציה עדיין דורשת שביטוח לרכב יוצע על ידי חברה עם רישיון לעסוק בתחום, וזו הסיבה שטסלה נעזרת כאן בגורם מתמחה (ביטוח ישיר). אבל אפשר להניח כי זהו רק עניין של זמן עד שיצרני הרכב ימסחרו את שליטתם בנתונים הזורמים מהרכב ויהפכו לשחקני ביטוח עצמאיים.

שיבוש פוטנציאל נוסף, והפעם "שיבוש" תרתי משמע, הוא היכולת התיאורטית של הטכנולוגיה הזו לאתגר את רגולציית הרכב הקיימת בצורה, שיכולה לגרום לפרשת "דיזל-גייט" של קבוצת פולקסווגן להיראות כמו טירונות. דמיינו לעצמכם רכב חדש, "מחושמל" או מונע דלק, שנמכר לצרכן אחרי שעבר את כל מבחני התקינה, הפליטה והבטיחות המחמירים והעדכניים ביותר של השוק האירופאי. אבל לאחר רכישתו מתחיל היצרן להזין אליו מרחוק עשרות ומאות שדרוגי תוכנה לצורך תיקוני "באגים" או על פי הזמנת הלקוח. העדכונים הללו יכולים לשנות את מתווה הפעולה של מחשב המנוע, מערכות הבטיחות, ביצועים, הפליטה ומה לא.

בקיצור, הרכב התצורה הסופית שלו עתיד להיות שונה מאוד מהתקינה המקורית, בלי שניתן לפקח על כך. זה לא עניין שולי, במיוחד בישראל שבה נתוני התקינה/פליטה משפיעים בצורה מהותית על המיסוי לרכב. ואלה רק כמה דוגמאות. באותה מידה יכול היצרן לטאטא מתחת לשטיח תקלות מהותיות, שבמקרים רגילים מחייבים ריקול פומבי שמזיק לתדמית.

בשורה התחתונה כניסתה של טסלה לשוק הרכב הישראלי, ומודל החיקוי שהיא מציבה לכל התעשייה, צפויה להצעיד את עולם הרכב המקומי לעידן "המכונית הפרטית גרסה 2.0". היא תבטל את הגבולות הפיזיים של "האי הבודד" הישראלי, תוריד את החסמים לכניסת יצרני רכב ותאתגר, לפני ומאחורי הקלעים, את המודלים העסקיים הקלאסיים של חלוקת הכוח השיווקי יצרן/יבואן, את ענף הביטוח ואת הרגולציה.

התהליך לא יהיה מיידי. אבל אם לשפוט על פי גילום הערך בשווי המניה של טסלה, הוא בלתי נמנע.

עוד כתבות

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה