עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר
ברשות התחרות חוששים מפני עסקת הוט-IBC, כך נודע לגלובס. מדובר בעסקה שבה אמורה הוט לרכוש 23% ממניות מיזם הסיבים IBC, תמורת 170 מיליון שקל. אם העסקה תצא לפועל, האחזקות במיזם יתחלקו בין חברת חשמל עם 30%, תש"י עם 23% וסלקום עם 23%. נכון להיום ההחזקות מתחלקות 30% לחברת החשמל ו-35% לסלקום ולתש"י, כל אחת.
IBC הציגה למשרד התקשורת תוכניות, לפיה בתמורה למיזוג היא תפרוס תשתיות בכ-1.6 מיליון בתי אב, כולל בפריפריה. הוט מצידה מתכוונת לרכז את כל פעילות הסיבים האופטיים שלה באמצעות IBC.
עמדת הרשות אינה עולה בקנה אחד עם משרד התקשורת ואגף התקציבים באוצר, והיא אינה חושבת שהעסקה תועיל לתחרות, כפי שסבורים במשרדים האחרים. עם זאת, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה ולא ברור אם הרשות תדחה את העסקה או תאשר אותה בתנאים.
ברשות התחרות חוששים שהעסקה תביא לכך שהוט, שהיא גוף משמעותי בענף התקשורת, תצא מהשוק ותפסיק להיות שחקן עצמאי בעל תשתיות. יתר על כן, במקום זאת היא תחבור לשחקנים מתחרים, שיפעלו במשותף ויצמצמו את התחרות.
ברשות לא משתכנעים מאיומיה של הוט לפיהם לא תשקיע בסיבים אופטיים וסבורים שלחברה לא תהיה ברירה אלא להשקיע בצורה עצמאית.
במשרד התקשורת דווקא מעוניינים בעסקה ורואים בה הזדמנות להרחבת התחרות דרך יצירת גוף אחד גדול שיתמודד מול בזק. בנוסף, הגוף שיקום יחויב לבצע השקעות בהיקף נרחב בתמורה למיזוג - ויחויב להגיע לאזורי הפריפריה.
במשרד התקשורת מעריכים שהוט תתקשה לייצר תחרות אפקטיבית עצמאית בתחום הסיבים והיכולת שלה להתחרות בבזק מצומצמת. לכן, במקום שיהיו ארבעה שחקנים בתחום שיפרסו סיבים (בזק, פרטנר, הוט ו-סלקום-IBC) עדיף שיהיו 2 שחקני תשתית חזקים (בזק ו-IBC), שיתחרו בפריסה רחבה בכל הארץ, פלוס שחקן שלישי כמו פרטנר שפורסת עצמאית סיבים.
הבעיה טמונה לא רק בתחום הסיבים
הבעיה מבחינת רשות התחרות לא נשארת רק בתחום הסיבים. ברשות חוששים ששיתוף הפעולה בין המתחרים ב-IBC, עלול לגלוש לתחומים משיקים שבהם יש תחרות - כמו טלוויזיה או סלולר. למשל, סלקום היא בעלת מניות ב-IBC והיא גם מתחרה של הוט בסלולר, בטלוויזיה ובאינטרנט.
אחד החששות הוא כי כל אחד מהבעלים ב-IBC, יימנע (כל אחד בנפרד) מתחרות בגוף בו הם מחזיקים באמצעי שליטה. כלומר, מבחינה תאורטית ייתכן מצב שבו המתחרים יתאמו את עוצמת התחרות בשווקים השונים על רקע ישיבתם ביחד ב-IBC והאינטרסים המהותיים המשותפים שלהם.
בנוסף, לפי העסקה שעל השולחן, הוט לא תוכל להתחרות ב-IBC כל עוד היא שותפה בו. כלומר, תאורטית אם מחר תימצא הטכנולוגיה שתאפשר להוט לשדרג את הרשת הנוכחית שלה בעלויות נמוכות, היא לא תוכל לעשות זאת ולהתחרות ב-IBC. מבחינת הרשות זו נקודה קריטית, שכן הוט היא חלק מקונצרן תקשורת מהגדולים בעולם, שיש לו יכולות וידע בתחום תשתיות התקשורת. ולכן, מדוע צריכה למדינה לוותר לגוף כה חזק ודומיננטי על תחרותיות - כשברשות מבינים עד כמה משרד התקשורת חלש.
נקודה נוספת היא שהרשות לא מאמינה בחובות פריסה שמוטלות על החברות. זו נקודה מהותית, שחבל שזו דווקא רשות התחרות שמדגישה אותו ולא משרד התקשורת.
לאורך השנים משרד התקשורת גילה חולשה בתחום האכיפה, וחברות שהתחייבו לפריסה מסוימת לא עמדו בה והפרו את רישיונותיהן על ימין ועל שמאל. כך למשל, הוט מחויבת לפריסה אוניברסלית והיא לא עומדת בה. עד היום המשרד לא הצליח לאכוף עליה לעמוד בחובה זו. לכן, ברשות רואים את ההתחייבות לפריסה בתמורה למיזוג כסוגיה שאי אפשר לסמוך עליה.
הוט טענה במשך שנים, שהיא זקוקה להקלות רגולטוריות כדי שתוכל לפרוס סיבים. רק לאחרונה ויתר המשרד להוט על חובת הפריסה האוניברסלית שלה (גם ברשת הקיימת וגם אם תחליט לפרוס רשת עצמאית) כדי שהחברה תפרוס סיבים. המשרד קבע כי הוט תחויב לפרוס 30% מבתי האב בסיבים. משרד התקשורת גם העניק להוט שורה של הקלות שהחברה ביקשה, למשל נגישות לתשתיות בזק כמו לסלקום ולפרטנר. המשרד גם העניק לה הקלות בתחום חבילות השידורים ובתחום ה-ISP, ופעל לרצות את הוט ולהיענות כמעט לכל בקשה שלה, רק כדי שתואיל בטובה להיכנס להשקעות.
התוצאה היא שהוט קבלה הקלות ששוות מיליארדי שקלים, ובפועל - רגע אחרי היא חצתה את הקווים - היא רוצה להימנע מהשקעה וחוברת ל-IBC. נזכיר שהוט ניסתה להתמזג עם סלקום ב-2019 וניסתה לרכוש את פרטנר, ומשלא עלה הדבר בידה פנתה ל-IBC כדי להימנע מהשקעה עצמאית.
במלים אחרות הוט הפכה ליצור כלאיים שקשה למצוא לו דוגמאות. חברת תשתית שוויתרה על התשתית שלה, והופכת להיות שחקן שירותים בלבד. ביד אחת החברה הקימה שותפות בתחום הסלולר והיא שותפה של פרטנר שווה בשווה. ביד השנייה החברה מוותרת על עצמאותה התשתיתית והופכת להיות שותפה של סלקום במיזם שבו היא אמורה הייתה להתחרות.
להוט היו בעבר הרבה טענות כלפי המיזם וניהלה נגדו מאבקים מרים שלא לאשרו ולא לתת לו הקלות, כאשר סלקום רכשה אותו בשנה שעברה. עכשיו היא פשוט מתהפכת וחוברת אליו תוך ויתור על כל טענותיה.
קשה לדעת כעת מה תעשה הרשות לנוכח ההתלהבות של משרד התקשורת מהעסקה. השפעת הקורונה על חברות התקשורת היא קשה והן סובלות ממשבר, שלא רואים את סופו. לא בטוח שאחרי הקורונה השוק לא יגיע למצב שבו חלק מהמתחרים יקרסו. עצוב לראות כיצד דווקא רשות התחרות מציפה סוגיות קריטיות לצרכנים, להשקעות ולתחרות בעוד שנראה שמשרד התקשורת הופך את הוט לאתרוג.
מהרשות נמסר כי הנושא נמצא בבדיקה. ממשרד התקשורת נמסר כי הוא בוחן את הבקשה שהוגשה לאישור העסקה, וכי בטרם תתקבל החלטה יפורסם שימוע לקבלת עמדות החברות והציבור. המשרד שם לנגד עיניו את האינטרס הציבורי והצורך להאיץ את פרישת הסיבים ובד בבד לשמור על תנאי תחרות הוגנים.
מהוט נמסר כי "אישור העסקה במהירות האפשרית יביא באופן מובהק להגברת התחרות, שכן זו החלופה היחידה שתאפשר פרישת תשתית רחבה של סיבים אופטיים בתוך פרק זמן קצר למרבית האוכלוסיה בישראל. זוהי בשורה לאומית חיונית בתחום תשתיות האינטרנט העולה בקנה אחד עם חזון משרד התקשורת, בשורה המהווה חלופה יחידה ונכונה לתחרות במונופול בזק. ככל שהעסקה תתעכב יוביל הדבר ישירות להפחתת התחרות באופן משמעותי ואנחנו משוכנעים שהרגולטורים מודעים לכך".