איציק רכלבסקי / צילום: איל יצהר
אישי: בן 69, נשוי ואב לשניים, גר בהרצליה
מקצועי: נשיא קבוצת יעל, שעוסקת ביישום והטמעת חומרי תוכנה וחומרה מתקדמים
אני: אנליטי, מחושב, מנומס, אוהב ללמוד, רוצה שיבקרו אותי, מכבד את העובדים וחשובה לי סביבת עבודה נעימה.
משפחה: שני הצדדים מלודג' - של אבא חייטים, של אמא נגרים. כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוריי נמלטו לגבול הרוסי. ב-1945 חזרו לפולין וגילו שמשפחתם נרצחה. אחרי כמה שנים עלו לארץ, לחיפה. כשהציעו לאבא לעבוד במשביר המרכזי בחלסה, קריית שמונה, עברו לשם. בהתחלה גרו באוהל, בהמשך בפחון ואז קיבלו דירת שיכון.
ילדות: קריית שמונה, עיר עולים, היה אוכל על השולחן אך לא מותרות. כשסיימתי יסודי עברנו לקריית חיים ולמדתי במגמה ריאלית בתיכון בקריית מוצקין. יום אחד, באוטובוס, התיישב לידי בחור צעיר וכשהתחלנו לדבר, סיפר לי על "מכונות קונבנציונאליות" - הגלגול הקדום של המחשבים, על תרשימי זרימה וכרטיסיות מנוקבות וזה מצא חן בעיניי. הוא סיפר שהוא לומד את זה בקורס ערב והחלטתי להירשם. בכיתות י' ו-י"א, כולם הלכו לתנועה ואני למדתי מחשבים והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
מחשבים: בדקתי מה אפשר לעשות עם זה בצבא וכששמעתי על ממר"ם, שהייתה יחידה חדשה, הפעלתי אנשים כדי להיבחן שם, והתקבלתי. עברנו קורס של מקיף של עשרה חודשים, הוצבתי בחיל קשר והייתי צריך לחתום שלוש שנות קבע. תוך כדי השירות נפתחה תוכנית מיוחדת של לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה, תמורתה היינו צריכים לחתום עוד. לקראת סוף השירות ביקשתי להאיץ את קצב הלימודים כדי שאהיה אזרח עובד צה"ל.
בלה: אשתי, עסקה בתחום המחשבים, עשתה הסבה ועבדה באדמיניסטרציה בקופ"ח כללית. הכרנו בצבא. היא התחילה קורס תכנות שלושה חודשים לפניי ואחריו שנינו הוצבנו באותו בניין ובאותה קומה. התחתנו כשהיא השתחררה. יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים בהרצליה.
קריירה: יצאתי לאזרחות בגיל 25 והתחלתי לעבוד ביחידת המחשוב במוטורולה ופיתחתי תוכנות שתמכו בייצור והייתי בצוות שחיבר את המחשב בארץ למחשב המרכזי של החברה בארה"ב. טסתי לשם במסגרת העבודה וזה עשה לי חשק להתנסות בשיטות האמריקאיות. ב-81' מצאתי עבודה בחברת אינפורמטיקס בלוס אנג'לס, שפיתחה מחוללי יישומים ואחרי שלוש וחצי שנים, כשאשתי לחצה לחזור לארץ, כי לא היה לה רישיון עבודה, כבר הייתי מנהל מוצר.
יעל מחשבים: נכנסתי לחברה ב-1984, כמנהל פרויקט ענק של חיל האוויר. כעבור שלוש שנים מוניתי למנהל אגף צבא וממשלה, ובהמשך ניהלתי קבוצה של מוצר שיועד לחו"ל, הייתי בין המקימים של חברת הבת "שורקומפ" - חברה שמפתחת תוכנות לניהול סחר חוץ, ואז מוניתי למנכ"ל יעל, סגן נשיא ונשיא הקבוצה. אני מייעץ למנכ"ל, דורון גיגי, אחראי על הפעילות בארץ מטעם הבעלים, משפחת קושיצקי, ושותף לצוות שעוסק ברכישות ומיזוגים.
יעל היא קבוצת IT, שעוסקת ביישום והטמעה של חומרי תוכנה וחומרה מתקדמים, ונותנת פתרונות עסקיים מבוססי טכנולוגיה, באמצעות "יעל סופטוור" שמתמקדת באינטגרציה, "יעל פתרונות משולבים" שפועלת בתחום החומרה, "יעל IFN" - חברה אחות שמתמחה בניהול ושינוע של מסמכים בתהליכי עבודה, "יעל סמארט סופט" שעוסקת באבטחת מידע ו"קלאוד טק" שמנהלת קשרי לקוחות בענן.
קורונה: מבחינתנו, התקופה הזו היא הזדמנות להוכיח לאנשים, חברות ועסקים שהתקשרות מערכתית בענן הכרחית בעידן של עבודה מרחוק. כדי להישאר מעודכנים צריך לשלב את טכנולוגיות הענן עם מוצר של ERP, לניהול משאבים ארגוניים וכספים, שיווק, מלאים וכוח אדם. זו הסיבה שרכשנו את השליטה ב"נט קלאוד" בשיא המשבר. ניהול המשבר ברמת המדינה מאכזב, ולא רק בהיבט שלנו - קבוצת מנכ"לים שמנסה לשכנע את הממשלה לאמץ מודל של הכשרה אישית של עובדים שלא זוכה לתגובה, אלא גם ברמת הניהול הכוללת של אי פיצוי עסקים באופן יעיל, פרויקטור שלא נותנים לו לעבוד ואנשים שלא מבינים בחומר ונותנים עצות רעות.
גיוס עובדים: בסביבות מרץ, כשנפל עלינו הסגר, חברות הייטק נלחצו והוציאו עובדים לחל"ת, אבל לקראת מאי השוק התעורר והיום הוא חזר להתנהלות רגילה. ההייטק חטף מכה, אבל התאושש ממנה לגמרי ואני מאוד אופטימי כי תמיד יצטרכו מחשוב ואפליקציות חכמות.
פנאי: אני אוהב מסעדות, קונצרטים ואופרה ואוסף בולים.
תפיסת עתיד: כל עוד אני נהנה אמשיך לעבוד כי העבודה חשובה לחיים.