מעצר מסתננים / צילום: רויטרס
המרכז למדיניות הגירה ישראלית הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם תושבי דרום תל אביב, נגד החלטות בית הדין למשמורת לשחרר מסתננים שהורשעו שוב ושוב בעבירות חמורות.
בצעד תקדימי ולראשונה מאז החלה תופעת ההסתננות לישראל, העתירה תוקפת גם את חוקיות מדיניות "אי ההרחקה" לאריתראה ולסודאן של משרד הפנים. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלכסנדר רון, קבע כי יתקיים דיון מקדמי על אודות העתירה.
העתירה מכוונת נגד מספר החלטות של דיין בית הדין למשמורת, רג'א מרזוק, לשחרר מסתננים מסוכנים במיוחד ממשמורת בתנאים מקלים. העותרים דורשים כי ייקבע שהדיין שגה במספר החלטות שנויות במחלוקת שנתן.
על-פי הנטען בעתירה, חוק הכניסה לישראל קובע כי אסור לשחרר ממשמורת מסתננים המהווים "סכנה לשלום הציבור". למרות זאת, בדפוס קבוע, שוב ושוב הדיין משחרר לרחובות מסתננים שהורשעו מספר רב פעמים, תוך הפרת תנאי שחרור בערובה קודמים שנקבעו להם, לא פעם בתנאים מקלים עוד יותר.
בין ההחלטות המותקפות במסגרת העתירה נמצאת ההחלטה לשחרר מסתנן מאריתראה שתקף מינית שתי ילדות בשני אירועים שונים, שוחרר ממשמורת תחת "צו פיקוח" לעברייני מין, אך תוך מספר חודשים ביצע מעשה מגונה בילדה שלישית. למרות זאת, הדיין שחרר אותו ממשמורת פעם נוספת בתנאים מקלים עוד יותר.
מקרה נוסף הוא של מסתנן אריתראי שהורשע בתקיפה וחבלה חמורה, שוחרר ממשמורת על-ידי הדיין בתנאים מקלים, ברח ממתקן "חולות" ונעצר שוב בגין שוד אלים. תוך כדי שהוא אמור היה לשהות במעצר-בית בגלל התקיפה הראשונה, הוא ריסק גולגולת של אדם אחר בקטטה אלימה. למרות זאת, גם הוא שוחרר ממשמורת פעם נוספת על-ידי הדיין.
כך גם במקרה של מסתנן מסודאן שבמשך השנים הספיק, בין היתר, לשבת במאסר בגלל תקיפה ואיום בסכין, להיעצר על שוד אלים, לשבת במאסר בגלל שתקף את בת זוגו הישראלית וכלא אותה בבית, לשבת במאסר נוסף בגלל תקיפה אלימה נוספת בפאב, ולאחר תקופה לשבת במאסר פעם רביעית על עבירות סמים. למרות עברו הפלילי עשיר, הדיין שחרר אותו בהפקדת ערובה של 1,000 שקל בלבד.
בנוסף לטענת חוסר סבירות של ההחלטות, המרכז למדיניות הגירה ישראלית תוקף במסגרת העתירה גם את מדיניות משרד הפנים שלא להרחיק מסתננים מאריתראה וסודאן, לראשונה מאז הוכרז על מדיניות זו לפני למעלה מעשור. לטענת המרכז, המדיניות הגורפת של משרד הפנים מנוגדת לחוק, אינה סבירה, ואין לה הצדקה עובדתית, כיוון שמעל ל-8,000 מסתננים מאריתראה וסודאן כבר חזרו לאותם ארצות למרות המדיניות הרשמית.
בנוסף, כך על-פי הנטען, אפילו ההנחיות המחמירות במיוחד של נציבות האו"ם לפליטים, עליהן מתבסס משרד הפנים, לא קובעות כי אסור להחזיר לאריתראה באופן גורף גברים ונשים מעל גיל גיוס צבאי, נשים נשואות, נשים עם ילדים ואלפי תומכי המשטר האריתראי ששוהים בישראל.
בעתירה מוזכרות גם דוגמאות, שלטענת העותרים הינן אבסורדיות במיוחד, של מסתננים ששוחררו ממשמורת במשך השנים, למרות שברור כי אין להם בעיה לחזור לארצם. כך למשל במקרה של אזרח סודאן שחזר מרצון לסודאן בשנת 2012 בסיוע של משרד הפנים, אך הסתנן חזרה לישראל בשנת 2015, לטענתו "מסיבות כלכליות" בלבד.
דוגמה נוספת היא של מסתנן שהשתתף בקטטה אלימה בין מתנגדי המשטר האריתראי לתומכי המשטר, ומי שהפקיד את הערבות לשחררו הייתה שגרירות אריתראה בכבודה ובעצמה. בשני המקרים האלה המסתננים שוחררו, על אף שחוק הכניסה לישראל קובע כי אין לשחרר ממשמורת שוהים שלא כדין המהווים סכנה לשלום הציבור.
לכן, כך על-פי העתירה, למרות שבית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להחזיק מסתננים במעצר לנצח אם אין להם אפשרות לצאת מישראל, לדיין לא הייתה כל הצדקה עובדתית או חוקית להתבסס על מדיניות "אי ההרחקה" של משרד הפנים לצורך קבלת ההחלטה. בנוסף, נטען, הדיין טעה כאשר קבע באופן גורף ואוטומטי כי אותם מסתננים מסוכנים אינם יכולים לחזור לארצם, בלי שבדק זאת באופן פרטני, ובלי שהם טרחו אפילו להגיש בקשת מקלט במרבית המקרים.
לבסוף, מעבר לדרישה ל"עיון חוזר" באותן החלטות פרטניות שקיבל הדיין לשחרר את המסתננים, העתירה דורשת כי משרד הפנים יקבע נוהל שיבטיח כי מקרים דומים לא יחזרו על עצמם, ויבהיר כי מכאן להבא אין משקל עובדתי או תוקף משפטי מחייב לאותה "מדיניות אי הרחקה".
יש לציין כי מדובר בעתירה מרחיקת לכת מבחינת הסעדים המבוקשים, אולם חרף זאת כאמור בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יתקיים דיון מקדמי על עתירה זו.
"להשיב את ההיגיון למדיניות ההגירה של ישראל"
עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מסר: "נתוני המשטרה שפרסמנו בעבר מוכיחים מעבר לכל ספק כי שיעורי הפשיעה בקרב המסתננים גבוהים מאוד, תוך פגיעה בשלום הציבור ותושבי דרום תל אביב במיוחד. לכן, החובה החוקית הבסיסית של רשויות המדינה היא להרחיק מסתננים מסוכנים מהרחובות שלנו.
"לצערנו, דיין בית הדין למשמורת מגלה קלות-דעת בחובה קדושה זו, אפילו לאחר שאותם מסתננים הפרו תנאי שחרור בערובה בעבר וצפצפו על האמון שניתן בהם למרות שהם אורחים לא רצויים במדינה.
"חשוב עוד יותר - הגיע הזמן לפוצץ את הבועה של 'מדיניות אי ההחזרה' לאריתראה ולסודאן, שמנוגדת לחוק, ואין בה כל היגיון לאור נתוני העזיבה הגבוהים לאותן מדינות. מדיניות זו מאפשרת למסתננים מסוכנים להסתובב באופן חופשי ולפגוע באזרחים חפים מפשע, כולל ילדות קטנות.
"אנו מקווים כי בית המשפט ייעתר לבקשות הבסיסיות ביותר שהעלנו בעתירה, למען ביטחונם של אזרחי ישראל והשבת ההיגיון למדיניות ההגירה של ישראל".