המלחמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
משבר התפשטות נגיף הקורונה, שפרץ לחיינו בתחילת שנת 2020 ואשר התחיל כמשבר בריאותי גלובלי, נהפך במהירות למשבר כלכלי עמוק ורחב, שצפוי להוביל למיתון עולמי במשך תקופה ארוכה. תחושת האי-ודאות המרחפת באוויר, יחד עם המדיניות וההנחיות שישראל ומדינות רבות בעולם מיישמות כדי להתמודד עם המשבר - כל אלה משפיעים באופן ישיר על הכלכלה בארץ ובעולם.
לצערנו, כבר בימים אלה ניתן למצוא לא מעט חברות שחוות את השפעת המשבר ושמוצאות את עצמן בסיטואציה עסקית שלא צפו, אשר מצריכה מהן לחשב מסלול מחדש, הן בעולם העסקי-כלכלי והן בעולם המס. רגע לפני שאנו נפרדים משנת 2020, הנה כמה טיפים שכדאי להביא בחשבון.
מימוש נכסים/השקעות: עקב משבר הקורונה חלה ירידה ניכרת בשוויים של נכסים ושל השקעות. נוסף על כך, בימים אלה, כדי לשרוד את התקופה, חברות רבות מתכננות מחדש את תזרים המזומנים שלהן. לכן, אם חברה נזקקת לתזרים מזומנים ולשם כך היא צופה כי יהיה עליה לממש נכסים או השקעות, יש לבחון אם בשנה הנוכחית הכירה החברה ברווח או בהפסד הון שכנגדו תקזז את ההפסד או הרווח ממימוש הנכס/ההשקעה.
לדוגמה, אם החברה הכירה במהלך השנה ברווח הון, עליה לבחון מימוש של נכס/השקעה שבגינו ייווצר לה הפסד הון, אשר יקוזז כנגד רווח ההון שהוכר.
הפסדי הון ו/או חובות אבודים: באחרונה נדונה לא מעט בבתי המשפט השאלה מהו העיתוי להכרה בחוב אבוד/הפסד הון. לגישת רשות המסים, העיתוי הינו המועד שבו החברה היא חדלת פירעון, בפירוק או בפשיטת רגל.
בניגוד לעמדה זו, בפסק דין ידין סגל קבע בית המשפט כי " אין להטיל חובה על הנישום לנקוט הליכים משפטיים של הוצאה לפועל או פירוק חברה או פשיטת רגל על-מנת להוכיח כי החוב אבוד". כלומר, על החברה לבחון אם ניתן להכיר כבר השנה בהפסד הון או בחוב אבוד כתוצאה מהשפעת המשבר.
יצוין כי החשיבות הנוספת למועד ההכרה בהפסד הון/החוב האבוד היא גם נגד טענת המלאכותיות שיכול ותעלה על-ידי רשות המסים. כלומר, אם בשנה השוטפת ו/או העוקבת, לחברה צפוי רווח הון ובאותה השנה תממש החברה נכס/השקעה בהפסד, מס הכנסה יוכל להעלות את הטענה כי מדובר בעסקה מלאכותית, שכל מטרתה הפחתת מס בלתי נאותה - ולכן לא יתיר את הקיזוז. לכן, אם חברה תממש נכסים/השקעות בתקופה זו, ניתן יהיה לטעון כי המטרה היא עסקית-כלכלית - הצורך בתזרים מזומנים בתקופה זו והצפי לירידה נוספת בשווי הנכס/ההשקעה, ומשכך לא מדובר בעסקה מלאכותית.
סדר קיזוז הפסדים מניירות ערך מחו"ל: בהתאם להוראות סעיף 92(א)(3) לפקודת מס הכנסה, סכום הפסד הון בשנת מס הנובע ממכירת נייר ערך מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח היה מתחייב עליו במס בישראל, יקוזז תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל - ולאחר מכן תקוזז יתרת ההפסד כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד מניירות ערך מחוץ לישראל, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 92(א)(4) לפקודה.
סכום שנותר ושלא ניתן לקזזו, כולו או מקצתו, ניתן יהיה לקזזו כנגד רווח הון בישראל. קרי, לא ניתן לבחור שלא לקזז את הפסד ההון האמור, אף אם חבות המס בישראל היא אפס כתוצאה מזיכוי מסי החוץ, אלמלא היה נוצר הפסד הון כאמור.
לקראת סוף שנה, אם חברה בוחנת מימוש של הפסדים כדי להפחית את חבות המס על הכנסתה מרווחי אותה שנה, עליה לבחון האם יש לה רווחים אשר נצמחו מחוץ לישראל ושולם עליהם מס בחו"ל. במקרה כזה לחברה ישנה אפשרות להזדכות על המס ששילמה בחו"ל באמצעות מנגנון של זיכוי מס זר.
בפסק הדין אמות השקעות, קבע בית המשפט כי תחילה יש לקזז כנגד הכנסת חוץ הפסד עוד לפני זקיפת המס הזר כזיכוי. במקרה כזה, החברה אינה יכולה לשמר הפסדים לצורך ניצולם בעתיד, וזאת תוך שבמקביל היא משתמשת במנגנון הזיכוי. מקביעה זו של בית המשפט עולה כי נכפה על החברה "לבזבז" את ההפסדים ולדחות את ניצול הזיכוי, וזאת למרות שיכולת ניצול הזיכוי בעתיד מוגבלת יותר מיכולת ניצול ההפסד.
גישה זו של רשות המסים אף קיבלה ביטוי בטיוטת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2020 שפורסמו באחרונה. לכן, מומלץ לתכנן מראש את המימושים, תוך ניצול מרבי של הזיכויים בגין מסי חוץ ששולמו.
החזר הלוואה של תושב ישראל לתושב חוץ: לגישת רשות המסים, במקרים שבהם תושב ישראל קיבל הלוואה מתושב חוץ, וההלוואה ללא לוח סילוקין, במועד תשלום על חשבון פירעון ההלוואה ייוחס התשלום בתחילה לפירעון הריבית, ורק לאחר מכן לפירעון הקרן. כלומר, במקרים שבהם לנישום קיימת הלוואה מתושב חוץ, ללא לוח סילוקין, והוא מעוניין לפרוע חלק מההלוואה, בעת ביצוע התשלום יש להביא בחשבון את התשלום בגין החזר הריבית ולנכות במקור את המס בהתאם להוראות הפקודה והאמנה.
חשוב לציין כי גישה זו קיבלה ביטוי בטיוטת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2020 שפורסמה באחרונה.
הכותב הוא מייסד משרד עורכי הדין זיו שרון ושות'