גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיעים רואים את סוף המגפה? מה המשמעות של היחלשות הדולר, התחזקות השקל והזינוק הגדול של הביטקוין

המטבע האמריקאי הגיע לרמה של 3.28 שקלים - שפל שלא נראה מאז 2008 • צירוף של גורמים, כמו הדפסת כסף מסיבית, שיאים בבורסות ותוצאת הבחירות בארה"ב, החלישו את הדולר • עם זאת, החשש מהחובות המצטברים בעולם וחזרתה של התאווה לסיכון - העלו את הביטקוין לרמות של 19 אלף דולר

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

שוק המט"ח סוער בתקופה האחרונה, כשמשקיעים כבר מתחילים לראות את סופה של מגפת הקורונה, ומתחילים לחפש סיכונים, שבין היתר מחלישים את הדולר האמריקאי מחד, ומאידך מקפיצים את שער הביטקויון לרמות שיא שלא נראו בשלוש השנים האחרונות.

בישראל הדולר המשיך להיחלש השבוע וביום ד' ירד מתחת למחסום הפסיכולוגי של 3.3 שקלים לדולר - לרמה של 3.28 שקל. הדולר לא נסחר מתחת לקו ה-3.3 שקלים מאז שנת 1997, למעט פרק זמן קצר ב-2008 ערב פרוץ משבר האשראי העולמי ובעיצומו של משבר הסאב-פריים בארה"ב.

מגמת התחזקותו של השקל צפויה להימשך בטווח הקצר, כל עוד נמשכים הכוחות התומכים בה. מנגד נראה כי התערבותו של בנק ישראל במסחר אינה משיגה לפי שעה את מטרתה המוצהרת. בנק ישראל רכש ביום ה' האחרון מט"ח בהיקפים משמעותיים המוערכים במאות מליוני דולרים. ואולם, הבנק המרכזי נמנע לפי שעה מלהצהיר כי שער השקל גבוה מדי - שתיקה שמתפרשת בשווקים כמתן אור ירוק להשקעות ספקולטיוויות.

הדולר-בשפל-של-12-שנה-מול-השקל

היחלשותו של הדולר מול המטבעות הזרים בעולם, נובעת מההערכה שמשבר הקורונה מתקרב לסיומו. הערכה שמביאה לחידוש את התאווה לסיכון מצד משקיעים בעולם (אסטרטגיית Risk on). משקיעים אלה, שהעבירו את כספם לנכסים דולריים בתחילת המשבר (הנחשבים למקלט בטוח), מחזירים כעת חלק מהונם להשקעות ספקולטיוויות במטבעות אחרים, בין היתר בנכסים במניות ובאיגרות חוב של ממשלות בשווקים מתעוררים.

גורמים מקומיים, התומכים בהתחזקות השקל, הם העודף המסחרי הגדול של ישראל מתחילת השנה. עודף זה נובע מהעוצמה שמפגין הייצוא הישראלי, ששומר על יציבות ואף רושם צמיחה בענפי הייטק, לעומת ירידה חדה בהיקף היבוא לישראל. הגורם השני הוא המשך מגמת הגידול בהשקעות הזרות הישירות בכלכלה הישראלית (FDI), שהגיעו במחצית הראשונה של השנה לכ-15 מיליארד דולר, לעומת כ-19 מיליארד דולר בשנת 2019 כולה.

בחו"ל מחפשים לגדר מטבעות

בין הגורמים שהביאו את השקל עד הלום, מלבד הדפסות הכסף המאסיביות מצד הבנק המרכזי האמריקאי, ניתן למנות את העליות בשוקי המניות בוול סטריט. השבוע רשמו המדדים נאסד"ק ו-S&P 500 שיא של כל הזמנים, מה שמאלץ את הגופים המוסדיים לגדר את השקעותיהם הדולריות, ובכך לתרום למגמת התחזקות השקל מול הדולר.

לדברי עירית מוצרפי-מג'ר, כלכלנית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים: "קורים פה שני דברים במקביל. ראשית, הדולר נחלש מאוד בעולם. אם התחלנו את השנה ב-1.12 דולר לאירו, היום אנחנו כבר ב-1.21 דולר לאירו. היחלשות הדולר בעולם היא בין השאר תוצאה של המדיניות המאוד מרחיבה, הן פיסקלית והן מוניטרית, שמנהלים משרד האוצר והבנק המרכזי האמריקאים. בהיבט הזה תוצאות הבחירות בארה"ב אפילו האיצו את היחלשות הדולר בעולם, תחת ההנחה שהדמוקרטים ינקטו מדיניות יותר מרחיבה.

"שנית, ישנו הסיפור המקומי של השקל שמתחזק מול רוב המטבעות. כאן נכנסים לתמונה גורמי השפעה קצרי טווח, כמו שבירת השיאים בוול-סטריט, שמביאה להגדלה מהירה בשווי תיק הנכסים בחו"ל שמנהלים המוסדיים, והם בתגובה מגדילים גידורי מטבע. כמו כן, הסיטואציה שבה היצוא דווקא עולה בקצב מהיר - למרות המיתון בעולם, והשמים הסגורים שכמעט ואיפסו את נסיעות הישראלים לחו"ל, פועלים גם הם לחיזוק השקל. כשמדובר בשערי החליפין, בדרך כלל גם יש גם השפעות למומנטום, כלומר בטווח הקצר המשקיעים מושפעים מהסנטימנט השלילי שנוצר לדולר".

מה יכול לשנות את התמונה?
"שינוי מגמה בשוקי המניות יכול לעצור את התחזקות השקל, כמו גם התחלת החיסונים ופתיחת המשק לנסיעות לחו"ל שיקטינו את לחצי הייסוף. אנו רואים שהשוק לא מתרגש מהאפשרות של סבב נוסף של בחירות, אבל הפחתת דירוג חוב יכולה למשל לשנות את המומנטום שעליו דיברנו".

לחצי הייסוף בטווח הקצר משקפים בעיקר את עליות השערים במדדי המניות בארה"ב, שמגדילים את צרכי הגידור של המשקיעים המוסדיים. כלכלני בנק פועלים כותבים, כי "ניתן לראות שהמשקיעים המוסדיים הגדילו חשיפה למט"ח בחודשים האחרונים מרמה של 14.1% בחודש מרץ לרמה של 17.7% בספטמבר, וזאת דווקא בתקופה שמחירי הגידור ירדו באופן ניכר. כלומר, הרגישות שלהם לפערי הריבית ומחירי הגידור הנגזרים מהם היא נמוכה.

"החלטתם להגדיל חשיפה נבעה אולי מההערכה שהשקל כבר התחזק מספיק. בד בבד יצוא הסחורות והשירותים עולה בתקופת הקורונה, והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גדל. לחצי הייסוף יקטנו כשהמשק יפתח לחלוטין ונראה יציאה של ישראלים לחו"ל וכן עלייה ביבוא. בנק ישראל צפוי להערכתנו להגביר את קצב רכישות המט"ח על מנת למתן את מגמת הייסוף, עד שישתנו כאמור תנאי הרקע האלו".

הצמיחה בהייטק תומכת בשקל

אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מעריך כי התחזקות השקל צפויה להימשך בשנה הקרובה. "בנק ישראל ינסה "להחליק" את המגמה, אך לא לשנותה שכן יש היום פחות סיבות למנוע התחזקות השקל: להבדיל משנת 2019, השקל כבר רחוק מלהיות המטבע החזק בעולם. מטבעות רבים התחזקו יותר ממנו מול הדולר, ובפרט האירו. להבדיל משנה שעברה, התחזקות השקל מתרחשת במקביל להיחלשות הדולר בעולם, כך שלא מדובר במגמה מקומית וסעיף היצוא דווקא בלט לטובה בנתוני הצמיחה בתקופת המגפה, כאשר הצריכה הפרטית נפגעה יותר משמעותית. עובדה זו פחות תומכת בהתערבויות של בנק ישראל".

הצמיחה ביצוא שירותי ההייטק מישראל ממשיכה לתמוך בחוזקו של השקל, אך יותר מאשר השקל המתחזק, אפשר לומר כי הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות בעולם נוכח הדפסות הכסף של הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב בכל חודש והעליות בשווקים שגוררות אילוצי גידור של ההשקעה, שכן, כשהבורסה עולה המוסדיים מוכרים דולרים בעסקאות הגנה.

היועץ הכלכלי שמואל ברגר מציע בשיחה עם גלובס משוואה, לפיה "שכשהבורסות עולות אז הדולר יורד". לדבריו, בטווח הקצר המגמה הזו תימשך, כאשר השווקים ימשיכו לעלות והדולר ימשיך לרדת. "אני לא שולל מחיר של 3 שקלים לדולר ו-3.8 שקלים לאירו. ביום שיתברר שהחיסונים חיסלו את המגפה כעובדה, ירדו השווקים ויעשו את התיקון המתבקש. ואז נראה שוב את הדולר ברמה של 3.5 שקלים ואולי יותר, אך עוד חזון למועד".

לדברי ברגר, "שוקי ההון רואים במגפה אפיזודה חולפת, שהגבירה את הצורך בשימוש בטכנולוגיה, באונליין וכו'. עבור השווקים, טווח של שנה לסיום הסאגה שהביאה הקורונה מהווה אפילו תמריץ לריצה מעלה. לגופים המוסדיים בעולם אין אלטרנטיבות להשקעה וכמויות הכסף ממשיכות לזרום מדי חודש ומהווים דלק מחודש לרכישת מניות, איגרות חוב, וכל השקעה אחרת בשוקי ההון במכשירים הפיננסיים השונים".

בנקים מרכזיים תומכים במשקיעים

מה שמוסיף לעליות בשווקים טמון בנכונות הבנקים המרכזיים בעולם לספק תמיכה ללא גבולות. "הבנקים המרכזיים והממשלות משדרים בכל דרך כי לעולם המשקיעים לא יצעדו לבד ומזרימים כספים לבנקים, לפירמות ואף ישירות לכיסי האזרח", אמר ברגר.

לדברי לוק לויט, אסטרטג המט"ח הראשי של בנק פיקטה: "הבחירות בארה"ב וההתפתחויות האחרונות בחזית חיסוני הקורונה נוטות להצדיק את עמדתנו השלילית כלפי הדולר. ואכן, התייצבות במתיחות סביב נושא הסחר בממשל החדש של ביידן והסיכוי הגובר לחיסונים יעילים במיוחד, צריכים להפחית את הביקוש למקלט בטוח לדולר האמריקאי בטווח הבינוני.

"יתר על כן, עם קונגרס מפולג, שמגביל את גודלה של כל חבילה פיסקלית, אנו לא מצפים שתחזיות הצמיחה בארה"ב יהיו חזקות מספיק ביחס לכלכלות הגדולות האחרות כדי להעלות את הדולר, המוערך יתר על המידה".

הריצה חזרה למטבעות דיגיטליים

לצד היחלשות הדולר בעולם נוכח הדפסות הכספים על ידי הבנקים המרכזיים, בולטת העלייה של המטבע הדיגיטלי הביטקוין שנשק ביום ג' לשיא כל הזמנים. המטבע הדיגיטלי סיכם את נובמבר בעלייה של יותר מ-40%. סמוך לשעה 13:00 בצהריים ביום ג' טיפס מחירו לרמה של כ-19,800 דולר - נמוך ב-1.5% בלבד משיא כל הזמנים שלו, לפי נתוני אתר CoinMarketCap.

מתחילת השנה זינק מחירו הדולרי של ביטקוין בכ-160%. מאז נסוג הביטקוין מתחת לרמה של 19,000 דולרים, ובשוק עוקבים בכדי לראות האם יחצה המטבע הדיגיטלי את רף ה-20 אלף דולר, לראשונה מאז דצמבר 2017 - ואף ישבור את שיא כל הזמנים, ברמה של 20,089 דולר, שאותו קבע ב-17 בדצמבר 2017. מי שנכנס להשקעה בחודש מרץ האחרון כאשר הביטקוין הגיע לרמה של 3,800 דולר, יכול בהחלט לחכך ידיו בהנאה בשלב זה.

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "על רקע החשש בשווקים מאפקט החלפת השלטון בארה"ב, החוב הממשלתי הגבוה שעלה בשנה האחרונה גלובלית בכ-11 טריליון דולר, הביטקוין נהנה מעודפי ביקוש. בין הסיבות היא הדפסת הכספים על ידי המדינות, לצד התרחבות השימוש במזומן, כחלק מהצורך שלא לדווח פעילות כלכלית, ובכך ליהנות מהטבות הניתנות, במדינות השונות, לאוכלוסייה הנפגעת מהקורונה, כל אלה הזניקו את העניין בשימוש במטבעות הקריפטו.

מנכ"ל פריקו, יוסי פריימן.  "חשש מהחוב הממשלתי" / צילום: פוטו הצפון

"בשבועות האחרונים החשש מהטלת רגולציה בסין ובמדינות נוספות גררו לתנודות חריגות בשערי המטבעות ולירידות בערכם. מנגד, הכניסה של מטבעות הקריפטו למערכות תשלומים כמו PAYPAL ונוספות, יצרה ביקוש מצד מערכות הסליקה למטבע. הערכה בשווקים כי כיום PAYPAL רוכשת כ-70% מהמטבעות החדשים המופקים בשווקים".

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תזנק ב-25%" - מניית השבבים הישראלית שמקבלת המלצה חיובית במיוחד

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות