פסיקת מזונות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
כיצד קרה שדווקא בשיאו של משבר הקורונה חלה ירידה דרמטית במספר התיקים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל במסגרת "מסלול אישי לגביית דמי מזונות"?
מסלול המזונות האישי פועל בלשכות ההוצאה לפועל החל מראשית 2014. הוא מאפשר למי שנפסקו לטובתה דמי מזונות שלא שולמו לה לנקוט במסלול מהיר לגבייתו. כך, מאפשר חוק ההוצאה לפועל במסגרת מסלול מזונות אישי להותיר את מרבית פעולות הגבייה כמו בקשות לקבלת מידע, עיקולים, עיכובי יציאה מהארץ, מאסרים וכיו"ב ללשכת ההוצאה לפועל עצמה, תוך מעורבות מינימלית הכרחית של הזוכה.
והנה, מתברר כי בין החודשים מרץ לספטמבר 2020, דווקא במסגרת המסלול שנועד בעיקר להסביר פנים ולפשט את ההליכים למי שממשיכה לסבול מהתנהלות הגרוש שלה שממאן לשלם את אשר נפסק שעליו לשלם, חלה ירידה תלולה במספר התיקים שנפתחו, לעומת התקופה המקבילה דאשתקד.
הנתונים שרשות האכיפה והגבייה מסרה כמענה לבקשת חופש מידע שהוגשה בעניין לא מותירים מקום לספק: כך, בעוד שבשנת 2019 נפתחו בין מרץ לספטמבר 2,469 תיקים במסלול מזונות אישי, הרי שבשנת 2020 עמד מספרם על 1,655 בלבד - ירידה של לא פחות מ-33%. השיא נרשם בחודשים אפריל, יולי ואוגוסט, אז עמד ממוצע שיעור התיקים שנפתחו בשנת 2020 במסגרת המסלול על פחות מ-50% בהשוואה למספרם בשנת 2019.
הסבר אחד לנתונים האלה הוא פגרת הקורונה שנכפתה על לשכות ההוצאה לפועל, שאילצה אותן לסגור שעריהן לתקופה לא קצרה בתחילתו של גל התחלואה הראשון שפקד אותנו. אבל ברור שהסבר זה רחוק מלהיות ממצה, שכן הירידה התלולה נמשכה גם לאחר שהלשכות חידשו את פעילותן במלוא עוזן.
ובאמת, כמי שמתמחה בתחום דיני המשפחה ופוגשת מידי יום זוכות אשר ממשיכות לסבול מבני זוגם לשעבר על-ידי הימנעות מתשלום מזונות, מה שלא ניתן להגדיר אחרת לטעמי מאשר אלימות כלכלית, אני חייבת להודות שאיני מופתעת כלל ועיקר מהנתונים הללו.
תקופת הקורונה גרמה לאנשים רבים לחשוב פעמיים בנוגע לביצוע הליכי אכיפה, מתוך התחשבות בצד שמנגד. הקירבה שחשות נשים רבות כלפי מי שעמו חלקו בעבר חיים משותפים, מובנת. נשים רבות איתן שוחחתי במרוצת החודשים האחרונים הביעו בפניי את הציפייה והתקווה שאם רק ימתינו מעט, וייתנו למבול לעבור, הגרוש שלהן יתחיל או יחזור לשלם כפי שהתחייב או שנפסק לו.
הבעיה, כפי שניתן ודאי להניח, היא שבלא מעט מקרים נוכחתי לראות כי מתחמקי מזונות משתמשים באופן ציני וקר בחוסר הנעימות של בת הזוג לשעבר לכפות תשלום חוב בעיצומו של משבר כלכלי מסדר הגודל שפוקד אותנו כעת, כתירוץ להתנערותם מתשלום המזונות. נדמה כי האמירה "צריך לדעת גם ממי להתגרש", נכונה גם במקרה הזה.
בתקופה האחרונה נראה שיותר ויותר אנשים מתחילים להפנים שהקורונה כאן כדי להישאר, לפחות לשנה הקרובה. כשתחלחל ההבנה הזו גם בקרב זוכות שלא מקבלות את המזונות להן הן זכאיות על-פי דין, אני בטוחה שהנותנים "יתקנו את עצמם", ונראה קפיצה ניכרת במספר התיקים שייפתחו במסלול המזונות האישי.
הכותבת היא עורכת דין מומחית בדיני משפחה