ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום לביהמ"ש המחוזי בירושלים תגובה לטענות המקדמיות של הנאשמים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.
בפתח תגובתה התביעה התייחסה לטענות נתניהו, לפיהן נפלו פגמים בהליך החסינות בעניינו ובשל כך הוויתור שלו על החסינות אינו כדין, וממילא בטל. בתגובה נאמר כי על פי התשתית המשפטית ומסכת העובדות לא נפל כל פגם בהליכי הגשת כתב האישום: "במיוחד ברור כי טענתו בדבר פגיעה בהליך החסינות בעניינו משוללת יסוד, משהוא עצמו משך את בקשת החסינות פחות מחודש לאחר הגשתה, ובכך תם הליך בקשת החסינות. לא ניתן הסבר מדוע טענותיו מועלות רק כעת, בחלוף קרוב לשנה ממועד הוויתור המודע והמושכל עליה".
לעניין טענות נאשם נתניהו, על מהלכי חקירה "פסולים ואלימים" - טוענת הפרקליטות כי מדובר בתמונה מוטה ומעוותת תוך הצגה מגמתית של חלקי ראיות הבאים לבסס לכאורה נרטיב של חקירה נפסדת.
בתגובה הודגש כי חקירה, מעצם טבעה, היא אירוע מכביד ביותר על חשודים ועדים, ויש בה כדי לייצר לחץ וקושי משמעותי אצל הנחקר, אך המציאות שונה בתכלית מזו שניסה לייצר נתניהו: "קטעי הראיות שהובאו על ידו אינם מייצגים את מהלכם הכולל של הדברים, ולעיתים הוצאו ממש מהקשרם, והחקירה בכללותה התנהלה באופן הגון ושגרתי, תוך מאמץ לברר את האמת".
לעניין טענות נתניהו, לאכיפה בררנית פסולה - טוענת הפרקליטות כי כלל אין מקום להשוות בין עניינו לזה של מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, שאינו עובד ציבור ופעל כזרוע מבצעת של הנחיות שאול ואיריס אלוביץ', אך לא יזם אותן. כמו כן, "עם הגעתו של ישועה למסירת עדות, בשלבים מוקדמים ביותר של החקירה, הוא מסר מרצונו מידע מלא על מעורבתו בפרשה והמציא ראיות לגורמי החקירה שתמכו בגרסתו".
באשר לטענת איריס אלוביץ', לאכיפה בררנית ביחס לשרה נתניהו שנחשדה אף היא בפרשה והוחלט שלא להעמידה לדין נכתב כי "נמצא שוני מהותי בסוג העבירה (מתן שוחד מול לקיחת שוחד) ובמסד הראייתי המיוחס לכל אחת מהן. אף שהראיות מלמדות על מעורבות רבה של גב' נתניהו בדרישות הסיקור שהופנו ל'וואלה', אין די ראיות להוכיח הייתה מודעת לכך שהטיית הסיקור ניתנה בעד פעולותיו השלטוניות של בנימין נתניהו".
הפרקליטות הגיבה גם בנוגע להחלטה שלא להעמיד לדין את התאגידים, אשר נחשפה בגלובס, ולטענות נתניהו לאכיפה בררנית בהקשר זה. לדברי הפרקליטות, "טרם התקבלה החלטה סופית בעניינם של התאגידים המעורבים בחשדות; העניין מצוי על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, וההחלטה צפויה בזמן הקרוב. לפיכך, ממילא כל דיון בשאלת הדומה והשונה בין הנאשמים בתיק לבין התאגידים היא מוקדמת ולא בשלה".
עוד נכתב כי "מעבר לנדרש, תציין המאשימה כי גם אם יוחלט שלא להעמיד לדין את התאגידים, הרי שאין בהחלטה כדי להקים לנאשם 1 כל טענה לאכיפה בררנית פסולה. ראשית, קיים שוני מהותי ורלוונטי בין ההחלטה להעמיד לדין את המבצע האנושי של העבירה, הוא הגורם המבצע במו ידיו את היסוד העובדתי של העבירה, ואשר בראשו מתגבשת המחשבה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה בעבירה, לבין החלטה להעמיד לדין תאגיד מכוח קונסטרוקציה משפטית, ש'מעתיקה' אליו את היסוד הנפשי של המבצע האנושי. הפסיקה חזרה ושנתה כי תאגיד אינו ישות בעלת יכולת עצמאית לפעול או לגבש יסוד נפשי, וכי אחריותו הפלילית של תאגיד נובעת מעיקרון הזיהוי של פעולות האורגן בו עם פעולות התאגיד".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.