גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ חוק הלאום: תפיסת עולם אינה תחליף לחוסר סמכות

לאחר שהמבצר של בית המחוקקים נחדר, כעת בית המשפט מחליף את תורת המשפט עליה נשען כדי לכבוש את המבצר הבא - את חוקי היסוד עצמם

בית המשפט העליון / צילום: shutterstock
בית המשפט העליון / צילום: shutterstock

ביום שלישי התקיים דיון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. בבוקרו של יום הדיון, יו"ר הרשות המחוקקת, ח"כ יריב לוין, הוציא מכתב לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בו כתב: "כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו על-ידי הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף".

גם ראש הרשות המבצעת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוציא הודעה דומה: "בית המשפט מקבל את סמכותו לפסוק מכוח חוק יסוד, והוא אינו יכול לשפוט את מקור סמכותו שלו".

מהבחינה המשפטית, הדברים מובנים מאליהם. כשם שפקח חניה לא יכול לשלול קצבת זקנה מאדם עשיר רק כי על-פי תפיסת עולמו האישית זה "צודק" כך שום גוף לא יכול להתעלם מהחוק לשם קידום "הטוב" הסובייקטיבי לתפיסתו. לאחר עשורים ארוכים של הרחבת סמכויות הרשות השופטת ומוסד היועמ"ש, השמעת הקביעות הללו מפי יו"ר הרשות המחוקקת וראש הרשות המבצעת היא אירוע משמעותי ביותר מבחינת השמירה על עיקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות.

המהפכה החוקתית נשענה על אדני הרעיון שחוקי היסוד הם הנורמה העליונה, ומכוחם בית המשפט מפעיל את ביקורתו השיפוטית על חקיקה. לאחר שהמבצר של בית המחוקקים נחדר, כעת בית המשפט מחליף את תורת המשפט עליה נשען כדי לכבוש את המבצר הבא - את חוקי היסוד עצמם.

השופטים כלל לא קיימו דיון משמעותי בשאלת הסמכות. ומהי ההנמקה לכך? כדברי השופטת דפנה ברק-ארז בדיון, צריך פתרון למצב שבו המחוקקים ישללו את זכות ההצבעה מנשים. כלומר, לשיטתה בית המשפט לא נזקק למקור סמכות. ברצותו יתערב, תמיד.

השופטים כלל לא קיימו דיון משמעותי בשאלת הסמכות. זה מובן מאליו בעיניהם. ואם הממשלה מקדמת מטרות "שליליות" לשיטת הרמטכ"ל, מדוע שלא יעשה גם הוא דין לעצמו? אין עוד דמוקרטיה במערב עם פריחה של תורת משפט אנרכית מן הסוג הזה. בארה"ב ובצרפת, בהן יש חוקה מלאה, הרעיון של התערבות בית המשפט בתיקונים חוקתיים נדחה במפורש על-ידי בית המשפט. ובישראל, כידוע, אפילו אין חוקה.

האירוע המרכזי אינו החשש מפני ביטול חוק הלאום אלא ביסוס הסמכות העקרונית של בית המשפט ביחס לחוקי היסוד, אקדח שמונח במערכה הראשונה על חוק יסוד הלאום יירה לבסוף בשינוי שיטת מינוי השופטים. סיכון משמעותי נוסף הוא השתת "פרשנות מקיימת" ו"קריאה לתוך" סעיפי החוק, מושגים עליהם חזרו השופטים בדיון שוב ושוב.

"קריאה לתוך החוק" כפי שאמרה הנשיאה חיות בדיון בצורה גלויה, היא טכניקה משפטית שבה מייחסים לחוק תכנים שאין בו כדי להלום "עקרונות יסוד". במילים אחרות, מסרסים את לשונו הפשוטה של החוק על-מנת שיהלום את ערכיהם ועמדותיהם האישיות של השופטים, את ה"טוב". כך לדוגמה ,סעיף 7 לחוק קובע כי המדינה תפעל על-מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס של התיישבות יהודית. אלא שבמהלך הדיון השופטים אמרו שוב ושוב, ובאי-כוח הכנסת והיועמ"ש לא מחו, שאין בכך כדי להצדיק העדפה בהקצאת משאבים להקמת ישובים יהודים. ממש כך.

נשוב לדברי השופטת ברק-ארז בדיון, כל זאת כדי להצילנו מתרחיש עתידי בו תישלל זכות ההצבעה מקבוצות שונות. ומה לגבי זכות ההצבעה בהווה של קבוצת הרוב ששלחה שלוחים אשר חוקקו חוק יסוד כדי לבטא את ההגדרה העצמית הקולקטיבית של הלאום היהודי? ומה אם בית המשפט ישלול מהאזרחים את זכותה הצבעה? ומה לגבי זכות ההשפעה?

לא ניתן לקיים חברה ללא מנגנון הכרעה. יודע זאת כל מבוגר. השאלה היחידה היא האם להעניק את זכות ההכרעה ל-15 שופטים שלא מונו על בסיס דמוקרטי רק כי הם יודעים לידיעת "עקרונות היסוד" המופשטים? אין לקבל מעין מועצת גדולי התורה בגרסתה החילונית. יש לעמוד על מנגנון ההכרעה הדמוקרטי. אני דמוקרט כי אני סבור שאין אדם הראוי לשלוט ללא מיצרים בשם ערפל מיסטי של ידיעת הטוב. 

הכותב הוא חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד