היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
עו"ד ליאת בן ארי תגיש היום (ג') להרכב בית המשפט המחוזי בירושלים מזכר של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר מתייחס לדרישת בית המשפט להציג את אישוריו לפתיחה בחקירות נגד ראש הממשלה בתיקי האלפים, כפי שמחייב חוק היסוד.
מנדלבליט צפוי לטעון כי לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על-ידו לפתיחת הבדיקות או החקירות בשלושת תיק החקירה, כל אחד בזמנו, כמתחייב מהחוק, אלא הוא גם אישר אישית בשלבים שונים עוד עשרות רבות של פעולות חקירה בתיקים. זאת, לדברי מנדלבליט, אף שעל-פי החוק נדרשת הסכמתו לפתיחת חקירה בלבד.
מנדלבליט מעדכן את בית המשפט כי הוא זה שאישר, הסכים וליווה את מהלכי הבדיקה והחקירה בעניינו של ראש הממשלה.
מלבד זאת, מנדלבליט צפוי לפרט את התאריכים בהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות בעניינו של ראש הממשלה. לטענת מנדלבליט, את ההחלטות הוא קיבל בהליך עבודה סדור ומקצועי שנעשה עם רשויות האכיפה.
מנדלבליט מוסיף במזכר שצפוי להיות מוגש כי התאריכים מגובים בתיעודים שנכתבו בפרוטוקולים מזמן אמת שנערכו בישיבות הרבות שהתקיימו בלשכתו בעניינו של ראש הממשלה נתניהו.
עוד נטען על-ידי מנדלבליט כי החוק כלל לא מחייב הסכמה בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה, והחוק אינו דורש כי ההסכמה תיניתן בפורמט מסוים.
לדברי מנדלבליט, "אפשר שהסכמה כזו תהיה מתועדת בתרשומת פנימית בלבד או בכל דרך אחרת. כאשר רוצה המחוקק לקבוע דרישת 'הסכמה' מסוג נוקשה יותר כמו 'הסכמה בכתב', הוא עושה זאת במפורש".
לבסוף יטען מנדלבליט כי אישור היועץ היא בעלת מאפיין תהליכי ולא מהותי, והיא מבקשת לשרת אינטרס ציבורי לכך שהחלטה בעניינם של נושאי משרות בכירות תתקבל על-ידי ראש מערכת אכיפת החוק בעצמו - אינטרס שמנותק מהזכויות האישיות של נושא המשרה עצמו ואינו קשור לזכויותיו כחשוד או להליך הוגן אלא בא להגן על הציבור בכללותו".
יש לציין כי הודעת היועמ"ש מנדלבליט מנוגדת חזיתית להוראת בית המשפט, אשר חייב את הפרקליטות למסור את האישורים עצמם של מנדלבליט. בהחלטה נכתב כי "אנו מורים למאשימה למסור להגנה את האישורים, בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם, בתוך 7 ימים".
לצד הודעת מנדלבליט, שלחה עו"ד ליאת בן ארי בקשת הבהרה להרכב בית המשפט. לדבריה, "המאשימה סבורה כי האמור במזכרו של היועץ המשפטי לממשלה ממלא בהיבט המהותי אחר החלטת בית המשפט, באשר הוא מביא לידיעת ההגנה בפירוט את ההסכמות כנדרש על-פי סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה, והמועדים בהם הן ניתנו, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה באופן אישי".
לדברי בן ארי, "בנסיבות אלה, המאשימה סבורה כי די בכך כדי לענות על המידע אותו נדרשה המאשימה למסור להגנה בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד", וכי בית המשפט מתבקש להבהיר את החלטתו ולקבוע כי יש במזכרו של היועמ"ש כדי למלא את הוראתו.
בתגובתם לבית המשפט טוענים סנגורי ראש הממשלה נתניהו כי "המזכר שהוגש אינו מציית להחלטת בית המשפט הנכבד, והוא עולה כדי עשיית דין עצמי. דומה כי הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם. למעשה, ההודעה שהגישה המאשימה לבית המשפט הנכבד היא ניסיון לכפות את עמדתה שנדחתה על-ידי בית המשפט הנכבד, ולהגיש ערר על החלטת בית המשפט הנכבד במסווה של 'בקשת הבהרה', תוך הפרה בוטה של החלטתו".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.