אנדרו אביר ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל / צילום: ליאור מזרחי
"קבענו שנרכוש בשוק סכום של 30 מיליארד דולר במשך 2021" , אמר היום המשנה לנגיד אנדרו אביר בעקבות הודעת בנק ישראל "הסיבה היא לתת ודאות כדי שכל מי שקונה או מוכר יוכל לקבל מידע לפני שהוא מקבל את ההחלטה. אנחנו נותנים ודאות לכולם - לא רק לספקולנטים אלא גם ליצואנים וליבואנים ולמוסדיים שמגדרים את ההשקעות שלהם". בתדרוך לעיתונאים בעקבות המהלך הדרמטי ביקש אביר להבהיר כי לבנק ישראל אין כוונה לסטות מהיקף הרכישות המתוכנן, שיגדיל את יתרות המט"ח של ישראל ל-200 מיליארד דולר.
"שלא תהיה אי-ודאות אנחנו נקנה את כל ה-30 מיליארד דולר בשנת 2021. המצב הנוכחי הוא חריג ולכן הודענו על צעד שהוא חריג לא משנה לנו אם היתרות הם 150 מיליארד או 200 מיליארד. אם מישהו מכר דולרים שלשום אני מצטער, Tough luck". אביר ציין בהקשר זה כי בזמן הקצר שעבר מאז ההודעה על הצעד החדש שער החליפין של הדולר זינק מ-3.11 שקלים ל-3.19 שקלים וזאת לדבריו "כי אנשים יצאו מפוזיציות סטופ לוס". התגובה למהלך המפתיע של בנק ישראל בשווקים זינק שער הדולר ב-3.5% בתוך שעה. פעילים בשוק אמרו ל"גלובס" כי המהלך של בנק ישראל הוא "לא פחות מגיים צ'יינג'ר".
אביר הסביר את הצעד בכך שמדובר ב"צעד חריג שבא על רקע מצב חריג", שבו שער החליפין הגבוה של הדולר עלול לפגוע בייצוא הישראלי, להביא חברות לפשיטת רגל או להעביר פעילויות מישראל לחו"ל. לדבריו אנחנו לא מוכנים לתת לשער החליפין לקבוע את פרנסתם של עובדים. מול זה אני מוכן לקחת את הסיכון ששער הדולר יתחזק. אין לי שום בעיה להמשיך לקנות דולרים גם ב-3.30, 3.40 ו-3.50".
אביר נשאל כיצד נקבע דווקא סכום של 30 מיליארד דולר והשיב כי הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה על הסכום ביחס ליתרות המטבע (כ-170 מיליארד דולר נכון לסוף 2020) והיקף השקעות הישירות בישראל (כ-40 מיליארד דולר בשנת 2020). "אנחנו בספק אם משבר הקורונה והשפעותיו יסתיימו בקרוב, גם אם התחזיות האופטימיות יתממשו. ואנחנו לא רוצים ששער החליפין יהווה עומס על המשק וגם ירחיק אותנו מהשגת יעד האינפלציה. כשהאינפלציה שלילית זה מוריד את הריבית הריאלית ומקטין את התמיכה במדיניות המוניטרית". כשנשאל האם יש לצעד הזה תקדימים כל שהם ציין אביר כי ב-2009 בנק ישראל הודיע מראש על כוונתו לרכוש דולרים במסגרת תכנית הגז, אולם היקף הרכישות השנתי במסגרת אותה תכנית מיליארדי דולרים בודדים. כמו כן ציין אביר כי הבנק המרכזי של צ'ילה הודיע בימים האחרונים על נקיטה בצעד דומה.
אביר נשאל האם בנק ישראל החליט על הצעד בלחץ התעשיינים והשיב כי "יש לנו דיאלוג עם הרבה ענפים במשק ובוודאי סקטור היצואנים מרגיש מאוים ומדבר גם עם הממשלה כדי לראות אם תוכל לעזור לו. נכון שמאז סוף אוקטובר יש ייסוף ניכר בשקל של כמעט 8% נגד הדולר ונכון שהדולר נחלש גם מול מטבעות אחרים אבל השקל התחזק משמעותית יותר ממטבעות אחרים. חלק מהסיבות (להתחזקות השקל ע"ב) טובות וחלק מסיבות זמניות. קריסת הייבוא הגדילה את העודף בחשבון השוטף ואנחנו מצפים שהוא יתאושש. לא בטוח שהזרימות מההייטק יהיו כאלה גדולות אם יהיה סיכון בנאסד"ק אנחנו לא רוצים להגיע למצב ששער החליפין יקבע את גורלן של פירמות".
אביר הוסיף כי "אנחנו במצב יוצא דופן שהאבטלה דו-ספרתית האינפלציה שלילית ובנק ישראל מחויב להשיג את היעדים שהממשלה קבעה בחוק בנק ישראל, יעד האינפלציה ותמיכה בצמיחה אם אנחנו עומדים לטעות אנחנו רוצים לטעות בצד ההרחבה הגדולה מדי מאשר בצד ההרחבה הקטנה מדי.
אביר הוסיף כי הבנק מעקר בינתיים את הרכישות שלו, כלומר סופג את עודפי השקלים שהוא מדפיס כדי לרכוש את הדולרים אך לדברי אביר "אם נחשוב שזה כלי להשתמש בו נשתמש בו".