חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji
המשקיעים מסתערים על שוקי המניות ואיגרות החוב של קוריאה הדרומית. לתפיסתם, אין הרבה מקומות בעולם שמתאימים יותר ממדינה זו לנרטיב של חזרה לשגרה, כמו שאין הרבה מקומות שכמוה, הצליחו למנף את משבר הקורונה כדי לקדם אג'נדות כלכליות ארוכות טווח.
זו לא הפעם הראשונה שהעולם הכלכלי נושא את עיניו אל "הפלא האסייתי". קוריאה נכנסה לתהליך התיעוש אי-שם בתחילת שנות ה-60 כמדינה קטנה, צפופה ונטולת משאבי טבע. מאז היא לא מפסיקה לקטוף מחמאות על הישגיה הרבים. זו הייתה התקדמות כלכלית חסרת תקדים - מהירה, עוצמתית ובעיקר מתוכננת היטב. כלכלנים טוענים כי סוד הצלחתה של קוריאה הדרומית טמון ביסודות. השקעה בחינוך, בחדשנות ובטכנולוגיה, סביבה עסקית ידידותית ופתיחות גלובלית הן אבני היסוד של החברה הקוריאנית. המודל שלה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש, ומבחינה זו, שנת קורונה לא הייתה שונה.
קוריאה הדרומית הצליחה לצאת מהמיתון כבר ברבעון השלישי של 2020, ולפי הערכות OECD, היא כנראה נפגעה הרבה פחות מחברותיה ב"מועדון המדינות העשירות". לפי הערכות אלה, התוצר של המדינה התכווץ ב-2020 בכ-1% בלבד, והוא צפוי להתרחב השנה בכ-2.8% (ממשלת קוריאה צופה קצת יותר). זאת, בהשוואה להתכווצות של כ-5.5% ב-2020 וצמיחה של 3.3% ב-2021 בממוצע במדינות OECD.
העולם נפעם בשנה החולפת מהיכולת הניהולית של סיאול להשתלט על אירוע רב-מערכתי כמו משבר הקורונה, ואין ספק שהייתה לכך השפעה מרככת על הכלכלה. עם זאת, כמו במקרה של סין, סביר להניח שגם למבנה הכלכלי המיוחד של קוריאה היה תפקיד חשוב במהירות החזרה לשגרה.
קוריאה הדרומית נתפסת כ"נגזרת" על הכלכלה העולמית. המשקיעים מסבירים: "היא הראשונה להימכר מתיק המניות במצבי משבר עולמי, והיא הראשונה להיכנס אליו חזרה כשהעניינים מתחילים להסתדר". בד בבד עם אישור החיסונים לקורונה ועלייה תואמת במפלס האופטימיות סביב 2021, נגמרה גם התרדמת בסחר העולמי. הביקוש העולמי משך אחריו את פעילות היצוא של קוריאה הדרומית ואת הכלכלה כולה, שכן היצוא מהווה יותר ממחצית התוצר הקוריאני.
תעשייה שהתחזקה למרות הקורונה
מוליכים למחצה (semiconductors) היא אחת מתעשיות הדגל של קוריאה הדרומית. כדי לסבר את האוזן, שתי היצרניות הגדולות, סמסונג ו-SK Hynix, נכנסות למדד המניות הקוריאני KOSPI 200 במשקל של כ-40%. שתי החברות נמצאות בראש הטבלה העולמית במונחי נתח שוק המכירות, אחרי אינטל. התפרצות נגיף הקורונה אמנם השביתה תעשיות רבות, אבל לא את תעשיית המוליכים למחצה. היא נמנית בין ברות המזל המועטות, שאותן כלכלת stay-at-homeלא רק שלא ריסקה, אלא במידה מסוימת חיזקה.
לא סוד שהקורונה נתנה דחיפה לכלכלה הדיגיטלית: בשנת 2020 עלה הביקוש לשבבים ששימשו לחוות שרתים, שנזקקו לגידול משמעותי בהיקף הפעילות, על רקע עלייה בשימוש בענן ובגיימינג. מגמה זו צפויה להמשך גם השנה - ובמקביל, צפויה גם התאוששות בביקושים בתחומים שנפגעו מהמשבר, כמו רכב או רובוטיקה תעשייתית.
מנוע צמיחה חשוב נוסף הוא תחום ה-G5. סקטור השבבים מרוויח פעמיים מפריסת תשתיות הדור החמישי של התקשורת: בפעם הראשונה מכך שגם תשתיות התקשורת החדשות מכילות שבבים, ובפעם השנייה מכל אותן תעשיות טכנולוגיות שצפויות לקום בעקבות פריסת הרשתות, כמו הבית החכם, העיר החכמה, אינטרנט של הדברים, מחשוב לביש, מציאות מדומה ורבודה ועוד.
המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסין
מתיחות בזירות הסחר והטכנולוגיה בין ארה"ב לסין יצרה עבור קוריאה הדרומית מערך מעניין של הזדמנויות וסיכונים, כשהכף נוטה לטובת ההזדמנויות. סוגיות ביטחוניות והחשש לפרטיות הנתונים הובילו מדינות רבות, ובהן ארה"ב, בריטניה, יפן ואוסטרליה, להגביל או לאסור על מפעילות התקשורת המקומיות להתקין ציוד שמיוצר על ידי וואווי (Huawei) הסינית, בעיקר בכל הקשור לפריסת רשתות G5. ארה"ב חסמה בפני ענקית הטלקום את הגישה לחומרה (שבבים) ולתוכנה האמריקאיות, ובכך גזרה עליה ירידה בכושר הייצור - וכפועל יוצא, גם ירידה בנתח שוק של מכשירי צריכה אלקטרוניים. יצרניות סיניות אחרות ינסו כנראה לנגוס בחלק מהעוגה שהותירה וואווי, אבל ניתן להניח כי המוניטין השלילי שמזוהה כעת עם סין, יעיב גם עליהן.
קוריאה הדרומית יותר מתשמח למלא את החסר, הן בתחום הטלקום והן בתחום האלקטרוניקה. כך, סמסונג, הידועה כיצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם וגם כחברה ששואפת להרחיב את עסקי ה-G5 שלה, כבר התחילה במהלך: בספטמבר האחרון היא חתמה עם חברת הטלקום האמריקאית ורייזון על הסכם ל-5 שנים בתחום ה-G5.
בצד הסיכונים, ניתן לציין כי לסנקציות על וואווי עלולות להיות גם השלכות שליליות על פעילותן של סמסונג ו-SK Hynix, שכן עבור שתיהן, וואווי היא הלקוח הגדול ביותר. שתי החברות מיהרו לפנות לממשל האמריקאי עם בקשה לאישור מיוחד להמשיך ולספק שבבים לוואווי (ההערכות הן שהסיכוי לקבל אחד כזה מהנשיא ג'ו ביידן גבוהים יותר מאשר אצל הנשיא היוצא, דונלד טראמפ) - ובמקביל, הן גם מקוות שלקוחות חדשים בסין ובמדינות אחרות יפצו על אובדן הכנסות פוטנציאלי.
תוכנית צמיחה ו"גרין ניו דיל"
קוריאה הדרומית, בדומה למדינות רבות אחרות, השיקה ב-2020 שורה של יוזמות ממשלתיות שמטרתן לעודד צמיחה בפעילות ולשקם את שוק העבודה. בין הצעדים ניתן למצוא השקעה ממשלתית בתשתיות פיזיות כמו מבנים ציבוריים, ספריות ומרכזי ספורט; מתן הטבות מס לצרכנים וכן הקמת מיזמי ענק בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי.
לצד כל המהלכים "הקלאסיים", מתעקש הנשיא מון ג'יאה-אין "להצעיד את הכלכלה הקוריאנית למאה ה-21". בקוריאה ממשיכים להאמין כי הדרך לצמיחה בת קיימא עוברת דרך יזמות וחדשנות. מון הציג באחרונה את K-New Deal, תוכנית צמיחה אסטרטגית שנשענת על שלושה תחומים עיקריים: AI (בינה מלאכותית), דאטה ו"כלכלה ירוקה", עם דגש על economy hydrogen. ענפים אלה יזכו למיטב משאבי המחקר והפיתוח בשנים הקרובות, ייהנו מתמריצים פיננסיים, ובעיקר אליהם ינותבו מיטב תלמידי קוריאה הדרומית כבר בבתי ספר יסודיים.
מעניין לציין כי הצלחת המדיניות תימדד דרך שיפור בחווית איכות החיים של אזרחים. כך למשל, לדברי הנשיא, "המטרה היא לא רק להפוך את קוריאה הדרומית למספר אחת ב-AI, אלא לגרום לאנשים להיות מרוצים מ-AI".
גל ביקושים בשוק ההון הקוריאני
במהלך רוב 2020 הכתיבו את המגמה בשוק המניות הקוריאני משקיעים קמעוניים שהתעקשו על הימור "שורי", גם על מניות "הצמיחה" וגם על מניות "הערך".
במהלך נובמבר ציבור המשקיעים החליט לחזור סוף-סוף לקוריאה הדרומית, ושוק המניות נהנה מגל חדש של ביקושים. חברות מענפי הטכנולוגיה, הרפואה והרכב, להם משקל גבוה יחסית במדד, הובילו את הראלי.
ב-2020 קוריאה הדרומית הפתיעה עם גידול ברווחי החברות, בזמן שרוב המדדים בעולם ספגו התכווצות ברווח ממוצע למניה. במבט על 2021, סקר אנליסטים של בלומברג חוזה למדדKOSPI 200 גידול של כ-45% ברווח למניה - כמעט כפול בהשוואה ל-S&P 500.
הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם קרנות ו-ETF. לחברות מקבוצת אקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין אישי בנושאים המוצגים בטור. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם