גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קדנציה שלישית של ממשל אובמה? ג'ו ביידן רוצה הרבה יותר

המשבר הכלכלי בארה"ב, תוכניות הסיוע הגרנדיוזיות והרכב הסגל של הנשיא החדש – כל אלה מזכירים מאוד את תחילת הקדנציה של אובמה ב-2008, שהייתה בסימן גלי ההדף של משבר הסאב-פריים ● אלא שנראה שהדייר החדש בבית הלבן מתכוון להיות נועז הרבה יותר

ביידן ואובמה. לא מתכוון להיות אובמה 0.2 / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
ביידן ואובמה. לא מתכוון להיות אובמה 0.2 / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הנשיא ה-46 של ארה"ב, ג'ו ביידן, כבר היה בסרט הזה, אבל אין לו כוונה לחזור עליו. כמו ב-2009, ביידן מוצא את עצמו נכנס לבית הלבן בעיצומו של משבר כלכלי היסטורי. אז, לפני 12 שנים, הוא הושבע כסגנו של הנשיא אובמה, בשעה שגלי ההדף של המשבר הפיננסי עדיין לא סיימו להכות במשק האמריקאי, חברות הרכב עמדו על סף קריסה והאבטלה המשיכה לזנק. עכשיו, הוא מקבל לידיו את המושכות בעיצומה של מגפה, כשארצות הברית נאבקת עם שיאי תחלואה וניצבת מול זינוק מחודש באבטלה. אחרי חודשים שבהם הממשל הפדרלי ויתר, במידה רבה, על הניסיון להתמודד עם המשבר.

את ההתמודדות של אובמה וביידן עם המשבר הקודם אפשר לראות בשני אופנים. מצד אחד, הם הצילו את המשק האמריקאי, והותירו לנשיא טראמפ כלכלה במצב טוב לאין ערוך, אחרי שנים של צמיחה רצופה, וירידה מתמשכת בשיעור האבטלה. ועם זאת, הם כנראה יכלו לעשות יותר.

בין אם מבחירה, ובין אם בגלל האילוצים הפוליטיים (השליטה בקונגרס עברה בהדרגה לידי הרפובליקאים, החל מ-2010), המאמצים של אובמה להציל את הכלכלה היו מרוסנים. בדיעבד, בצדק או שלא בצדק, לא מעט חצים הופנו אל יועצו הכלכלי הבכיר של אובמה, לארי סאמרס. הוא זה ששיכנע כנראה את הנשיא להסתפק בחבילת תמריצים בהיקף של 800 מיליארד דולר, בניגוד לעצה של כריסטינה רומר, יו"ר מועצת היועצים הכלכליים, שדיברה על הצורך בסכום כפול. עכשיו, ביידן מדבר על מספרים גדולים בהרבה.

להציל את אמריקה

בשבוע שעבר, תחת הכותרת "תכנית הצלה אמריקאית", הוא הציג תוכנית חילוץ מקיפה שנלווה אליה תג מחיר בסך 1.9 טריליון דולר. וזו רק ההתחלה. מאחורי המספר העצום הזה, מסתתרת שורת צעדים מקיפה. בתוכנית, שראשי הפרקים שלה תופסים 19 עמודים, מושל היגיון ברור. בראש ובראשונה, היא כוללת התמודדות עם הגורם שמושך למטה את הכלכלה האמריקאית: המגפה. ביידן מדבר על מבצע חיסונים לאומי, חיזוק מערך הבדיקות, תגבור מערך הרפואה בקהילה, טיפול ממוקד באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים בדיור מוגן, השקעה בפתיחה בטוחה של בתי ספר, ועוד ועוד. לאלה נלווה סיוע ישיר למשקי הבית האמריקאים עם מענקים של 1400 דולר, הארכת דמי אבטלה, הגנה מפני פינוי שוכרים מבתיהם, וסיוע בביטחון תזונתי. הרשימה נמשכת, ונכללים בה גם צעדים שמככבים באג'נדה הדמוקרטית מזה זמן, בוודאי בקרב האגף הפרוגרסיבי יותר, כמו העלאת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר בשעה.

מעבר לפרטים של התוכנית עצמה, יש כאן עוד אלמנט ראוי לציון. הכול מתחבר. זו למשל הייתה התגובה של פרופ' אוליבייה בלנשאר, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, ואחד מבכירי המקרו כלכלנים בעולם. התוכנית עוררה בו, הוא כתב השבוע, "הרגשה שלא חוויתי כבר 4 שנים. תוכנית תקציבית עם יעדים ברורים, ומספרים שנלווים אליה. אפשר לא להסכים עם כולה, אבל אני מרגיש שחזרנו למישור של דיונים הגיוניים לגבי מדיניות".

שידור חוזר?

יש מי שהדיבורים על "דיון הגיוני על מדיניות" ירגיעו אותו, ויש מי שכל זה יקפיץ אותו. ביידן מגיע לבית הלבן כשהוא מלווה בחבורת מומחי מדיניות ציבורית מיומנים וגם ותיקים, רבים מהם יוצאי ממשל אובמה. זו חזרתה לשלטון של האליטה הטכנוקרטית של המפלגה הדמוקרטית. אבל האליטה הזו היא זו שמצאה את עצמה בסופו של דבר מול תגובת-הנגד שהביאה לשלטון את הנשיא טראמפ. האם אין כאן סכנה של שידור חוזר?

לא בטוח. קחו למשל את ג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, שנבחרה על ידי ביידן לכהן כשרת אוצר. קשה לחשוב על מועמדת עם קורות חיים מרשימים יותר, בארה"ב או בעולם: פרופ' נודעת ומומחית לכלכלת עבודה; יו"ר מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן של קלינטון; נשיאת הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו; וכמובן יו"ר הפדרל ריזרב. מנגד, ילן זכתה גם לביקורת על העלאת ריבית מוקדמת מדי בכהונתה בראשות הפד, שבתקופתה גם ניצב מול ביקורת על שאינו מתייחס מספיק "וול סטריט ג'ורנל", הזכיר השבוע שבעברה הרחוק יותר, תחת ממשל קלינטון, ילן היתה בין התומכים בתקציב מאוזן, ללא גירעון.

אבל הזמנים השתנו. בקטעים מתוך ההצהרה שהכינה מראש לשימוע על מינויה בקונגרס, ילן מסבירה שגם היא וגם ביידן מודעים לנטל של החוב הלאומי. אבל גם ש"כרגע, כששערי הריבית הם בשפל היסטורי, הדבר החכם שאנחנו יכולים לעשות הוא לפעול בגדול. בטווח הארוך, התועלת תגבר בהרבה על העלות, במיוחד אם אנחנו רוצים לעזור לאנשים שמתקשים כבר הרבה זמן". ולכך ילן מוסיפה אבחנה, שאולי רלוונטית אפילו לכהונתה בפד: "אנשים דואגים בימינו לגבי התאוששות בצורת K (כלומר כזאת שרק חלק מהציבור נהנה ממנה, ושמגבירה את אי השוויון, א"פ). אבל עוד הרבה לפני שהקורונה הדביקה אמריקאי אחד, היינו בכלכלה בצורת K, שבה עושר הלך לעושר, בעוד שמשפחות עובדות נותרו הרחק יותר ויותר מאחור. וזה נכון במיוחד לבני הקהילה השחורה והלטינית".

מאין יגיע המימון?

בתוכנית החירום של ביידן אין התייחסות למקורות מימון. אולי בתוכנית הבאה. התוכנית הנוכחית היא רק חלק אחד מתוכנית כפולה, לחילוץ והתאוששות. בחודש הבא, בנאום מול הקונגרס, הוא מתכוון להציג את החלק השני - תוכנית התאוששות בסימן "לבנות מחדש טוב יותר" - שתכלול "השקעות היסטוריות" בתשתיות, ייצור, חדשנות מו"פ, אנרגיה ירוקה, הכשרת עובדים ומסגרות לגיל הרך. אפשר לשער שגם לה יתלווה תג מחיר אימתני, וכנראה שהיא תלווה בהמשך הדרך גם בהעלאת מס חברות, ובניסיון להקשות על חברות לבצע תכנוני מס אגרסיביים.

בשלב הזה מדובר בתוכניות בלבד. השאלה היא האם יש לדמוקרטים יכולת להעביר אותן. הם אמנם נהנים מרוב בשני בתי הקונגרס, אבל זה רוב צר, שאולי יכריח אותם להישען על תמיכת חלק מהמחוקקים הרפובליקאים. כלכלני גולדמן זאקס, למשל, מעריכים שביידן יצליח להעביר בקונגרס, בתמיכת דו מפלגתית, חבילת סיוע מיידית בהיקף של 1.1 מיליארד דולר - נמוך יותר מהתכנית אותה הציג, אבל יותר מההערכות הקודמות של הבנק.

וכבר בשלב הזה, אפשר לזהות את קווי המערכה העתידית. אחרי שבתקופת הנשיא טראמפ המחוקקים הרפובליקאים תמכו בקיצוצי מסים שהביאו לזינוק בגירעון, ובהמשך גם בתוכניות סיוע נדיבות, עכשיו הם חוזרים לעמדה המוכרת של 'ניצים תקציביים'. כך למשל ניקי היילי, שמנסה למצב את עצמה כמועמדת אפשרית לנשיאות ב-2024, יצאה בימים האחרונים נגד העלאת שכר המינימום, וגם הזכירה ש"הוצאה ממשלתית היא לא 'חינם'. משלמי המסים ישלמו בסופו של דבר את המחיר". אלה עמדות מוכרות - וסביר שהן ישחקו תפקיד מרכזי כבר בקמפיין בחירות האמצע של 2022.

עוד כתבות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● מחיר הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

3 סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל"ן

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון