אפליקציית ביט / צילום: Shutterstock
ביטכארד, כרטיס האשראי של אפליקציית התשלומים ביט השייכת לבנק הפועלים, היה אמור להיות מושק בימים האחרונים, אך השקתו נדחתה בשל בדיקה בעניינו שבה החלו ברשות התחרות בשבוע שעבר - כך נודע לגלובס.
בסוף השבוע פרסמנו במגזין G ובפודקאסט "הצוללת של גלובס" כתבה נרחבת שעסקה בתוכניות של בנק הפועלים להוסיף פונקציות נוספות לביט, כמו האפשרות לשלם באמצעות ביט בקופה (ארנק דיגיטלי) תחת השם "ארנק ביט" ומתן כרטיס אשראי חוץ-בנקאי למשתמשי ביט (70% מהם אינם לקוחות הפועלים) בשם "ביטכארד". הכתבה עסקה בהשלכות האנטי-תחרותיות שהמהלך עלול לטמון בחובו. עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות, אמרה במסגרת הכתבה כי הרשות בוחנת תלונות שהגיעו אליה בנושא.
המהלך של בנק הפועלים גרר בשבועות האחרונים ביקורת חריפה מצד רגולטורים לשעבר וארגונים חברתיים, כמו "לובי 99" ו"צדק פיננסי", שפנו לבנק ישראל, לרשות התחרות ולמשרד האוצר וביקשו מהם לבחון את הנושא. הללו טענו לניסיון השתלטות של בנק הפועלים באמצעות ביט על שוק התשלומים בכרטיסי אשראי, מה שחותר תחת רוח חוק שטרום מ-2017 להגדלת התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל. "האם המהלך הנוכחי של ביט הוא מהלך עסקי מבריק? רק אם את חושבת שלנסוע באין כניסה כשאין שוטר זה מהלך מבריק", אמר דרור שטרום, שהיה מוביל החוק ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, וכיום הוא נשיא "המכון הישראלי לתכנון כלכלי".
ביטכארד תוכנן לפעול במתכונת של "מועדון לקוחות", כאשר ביט היא המועדון, וכאל צפויה להיות מנפיקת הכרטיס. חברת כרטיסי האשראי כאל שייכת לבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי, ולא הופרדה מהם במסגרת חוק שטרום.
לאור העובדה שביט חולשת על 60%-90% משוק התשלומים מאדם לאדם בטלפון (לפי הערכות בשוק מדובר ב-90%, אך לפי בנק הפועלים מדובר ב-60%) - כלומר צברה פופולריות רבה וכוח גדול בקרב ישראלים בשנים האחרונות - הרי שהחשש של המתנגדים הוא שדרך ביט ינסה בנק הפועלים לגייס לקוחות לבנק ממתחרותיו, באופן שפוגע בתחרות ולא מקדם אותה.
בבנק הפועלים הסבירו כי המהלך תומך דווקא בתחרות וברוח רפורמת שטרום, "כי הוא מפנה לקוחות חדשים לחברת כרטיסי אשראי (הכוונה לכאל, ה"ו), אשר נהנית גם מהכנסה וגם מגיוס לקוחות חדשים, ממידע על הלקוחות ומהאפשרות להציע להם אשראי. אין לנו שאיפות להשתלט על השוק".
עוד הוזכר בכתבה כי יש מגעים בין הפועלים לבין בנק מזרחי טפחות, וזאת כדי שהאחרון יאפשר ללקוחותיו המחזיקים בכרטיס אשראי שלו להטעין אותו לתוך הארנק של ביט. מדובר בהסכם מסחרי שבמסגרתו ישלם מזרחי טפחות לבנק הפועלים. שאר הגורמים בשוק לא מעוניינים לאפשר את הטענת הכרטיס שלהם בארנק של ביט, שכן לחלקם יש ארנקים דיגיטליים משלהם. רשות התחרות בוחנת אם ההסכם בין מזרחי-טפחות לבנק הפועלים וההסכם בין כאל לבנק הפועלים יכולים להיחשב הסדרים כובלים, כלומר כאלה הפוגעים בתחרות.
מתנגדי המהלך טוענים כי בנק הפועלים פועל בניגוד לרוח חוק שטרום, שכן כוונת החוק (לא החוק היבש) הייתה שהפועלים ולאומי יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי רק ללקוחות הבנק, ובכלל כי עליהם לצמצם פעילות בכרטיסי אשראי ולא להרחיבה. החוק הוביל להפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד (היום מקס) משני הבנקים הגדולים במשק, הפועלים ולאומי, וזאת במטרה להוסיף עוד גופים נותני אשראי למשק ובכך לעודד תחרות. במסגרת החוק חברות כרטיסי האשראי הנפרדות זוכות להגנת ינוקא למשך חמש שנים ממועד ההפרדה, שבמהלכה חלות מגבלות בתחום כרטיסי האשראי על הפועלים ולאומי.
"אם עכשיו ישראכרט ומקס מפרסמות שייתנו לנו הלוואות ב-1% פחות מהבנק - אנחנו לא נראה את זה יותר", הסביר שטרום, והוסיף: "צריך להבין כיצד מתנהג מונופול שעומד להיות מותקף על-ידי שחקן חדש. הוא רואה את המתחרה החדש מתארגן להתקפה ואומר: 'במקום שאני אחכה לו בשוק שלי ואז אתגונן שם - אני אתקוף אותו בשוק שלו'. הזירה שהוא חי ממנה באופן רגיל. שוק התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל מגלגל 350 מיליארד שקל בשנה".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "ההכנות להשקת ארנק ביט ומועדון ביט קארד נמשכות. ביט קארד נוצר כאילוץ הנובע מסירוב המנפיקות לאפשר ללקוחותיהן להשתמש בארנק ביט. אילו השוק היה נפתח לתחרות מלאה, לא היה צורך בהשקת ביט קארד".