ניהול קריירה / צילום: שאטרסטוק
אחת לכמה זמן נולדת הגדרת תפקיד חדשה, שרבים מתנפלים עליה כמוצאי שלל רב, בלי להבין שהיא פוגעת במיצוב המקצועי שלהם, לעתים של המקצוע כולו.
האדם, הגנטיקה, הסביבה
אחד הכוכבים החדשים שהפציעו לשנים האחרונות - מנהל אושר ארגוני (Chief Happiness Officer).
מה זה מנהל אושר ארגוני? כמות המילים ברשת על התפקיד הזה מדהימה, אבל בגדול מדובר בניהול משאבי אנוש, תפקיד שמותג מחדש פעמים אין ספור מאז החל את דרכו כמנהל כוח-אדם, שכעת מוגדר כמי שאחראי גם על האושר של העובדים.
אם תשאלו אותי, המיתוג הזה די תמוה, ולא רק משום שמדובר באותו התפקיד, שהרי זה כמעט תמיד מהותו של המיתוג מחדש (מנהל חדשנות, מנהל חווית לקוח, Customer Success ועוד). הוא תמוה קודם כל משום שהצפייה לאושר במקום העבודה היא קצת מופרזת, שלא לומר רומנטית, אבל גם לו הייתה ריאלית הרי ש-90% ממנה תלויה בעובד ובגנטיקה שלו ולא בארגון - ולהמחשה הקברן שסיפר השבוע בתקשורת שזהו התפקיד שמסב לו הכי הרבה שמחת חיים.
שנית, ועם כל הכבוד לאנשי משאבי אנוש, השפעתם על הפרמטרים שעשויים להסב אושר לעובדים היא מוגבלת מאוד, הן מהותית והן לנוכח המיצוב של המקצוע שאף פעם לא הרקיע שחקים (לפחות במגזר העסקי), והתוצאה - פגיעה חמורה יותר במיצוב המקצועי.
שם תפקיד ארוך - מנהל קטן
מדוע? כי גם ככה עולם משאבי-האנוש נתפס "מדעי הרוח של הביזנס", אז עכשיו נמצב את העוסקים בו כ"רוחנים" (במלעיל) של הביזנס? לא ברור לי איך הגדרת התפקיד הזו מסתדרת עם המאמצים למתג את אנשי משאבי אנוש כשותפים עסקיים (HR Business Partner) שתרומתם להצלחה העסקית לא נופלת מזו של המנהלים האחרים, או שמא מי שהמציא את ההגדרה "מנהל אושר ארגוני" חושב שהמשימה הזו כבר הושלמה ואפשר לחזור להתפלש בתכנים הרכים? נשגב מבינתי.
הבאים בתור הם אלה המנכסים לעצמם הגדרות תפקיד ארוכות ומסורבלות במטרה להעצים את התפקיד, למשל: סמנכ"ל שיווק מכירות פיתוח עסקי ואסטרטגיה, סמנכ"ל כספים כלכלה בקרה ומשאבי אנוש, סמנכ"ל תפעול רכש לוגיסטיקה ושרשרת אספקה, סמנכ"ל לקוחות שיווק מכירות ושירות.
הנזק התדמיתי בתארים המגושמים האלה הוא גדול, וכמוהו הקושי לשכנע את בעליהם לוותר על שובל התארים שהצמידו לעצמם, פן מישהו יחשוד חלילה שהם אינם מקצועיים ומנוסים דיים . בפועל זה הפוך.
המנהל הארוך ממצב עצמו ככולבויניק שיש בו קצת מזה, קצת מזה, טיפה מזה, ועוד טיפ טיפה מההוא, אבל מרוב 'קצתים' הוא לא מומחה בכלום (הרחבה בטור משרד ארוך - שר קטן, תפקיד ארוך - מנהל קטן).
אבל בניגוד למנהלים הארוכים ולמנהלי האושר הארגוני, שמתנדבים למתג עצמם כמש"קי חוויה, ישנם בעלי מקצוע אחרים שסובלים ממיצוב נמוך שלא באשמתם, למשל - פקידים ומנהלים אדמיניסטרטיביים.
נתחיל במנהל האדמיניסטרטיבי, תפקיד שמהותו לא לגמרי ברורה לי אבל הוא רווח מאוד במגזר הציבורי, והאוחזים בו נהנים מהרבה כוח והשפעה. לעומת זאת, במגזר העסקי הגדרת התפקיד הזו סובלת ממיצוב מאוד נמוך, ועם השנים התדרדרה עד למיתוג מחדש של מזכירה (אדמינית).
ראש קטן
ומה על הפקיד? מצבו הרבה יותר גרוע. תפקיד שבעבר היה נחשק מאוד והעניק כבוד רב לבעליו, הפך מילה נרדפת ל"ראש קטן", לעובד חסר יוזמה, לא יעיל, די עצלן שמעביר את הזמן (ואת הדפים מצד לצד), ובמקרה הגרוע למילת גנאי. ואם יש לכם ספק, דברו עם פקידי סעד, הם ישמחו לספר לכם כמה הגדרת התפקיד הזו פוגעת בהם, מקטינה אותם ואת עשייתם - שהיא רבת אחריות, עד כדי חריצת גורלות - משל מדובר בפקידי הסתדרות.
ואכן, במגזר העסקי ההגדרה "פקיד" הולכת ונעלמת גם בקרב אנשים שעושים תפקיד פקידותי גרידא, למעט בגופים בעלי ניחוח של מגזר ציבורי (חברות ביטוח, בנקים וכדומה), ומעסיקים שמבקשים לשלם שכר ממש נמוך. כל האחרים, מעסיקים ועובדים כאחד, מעדיפים להגדיר את הפקידים שהן לרוב נשים - מזכירה, עוזרת/מנהלת אדמיניסטרטיבית, ולעתים אף עוזרת מנכ"ל - הגדרות תפקיד שגם מסייעות למשוך כוח-אדם איכותי יותר.
ההפך מאושר
ואם נחזור לרגע לאנשי משאבי אנוש, דיינו אם תשפרו את חוויית העובד בתהליכים הקריטיים עליהם יש לכם שליטה עצומה - כמו מיון, גיוס, פיטורים - סביבם מרוכזת כמות גדולה של אנשים שחווים את ההיפך מאושר. ולכל השאר, אל תמהרו לנכס לעצמכם הגדרות תפקיד חדשות ו/או ארוכות ומסורבלות מידי הן עלולות להזיק לערך המותג שלכם, וערך השוק. זכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה