אבו מאזן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בעוד מספר ימים ייכנס נשיא אמריקאי דמוקרטי לבית הלבן, נשיא מחוזק ובעל חופש תמרון פועל יוצא לשליטה בקונגרס והיחלשות המפלגה הרפובליקאית. לא יהיה זה ניחוש פרוע להניח כי ממשל זה יאוורר תוכניות מדיניות הנוגעות לישראל והפלסטינים, ישנה את היחס לרשות הפלסטינית ובסבירות גבוהה יניח את "תוכנית המאה" של הממשל הקודם בשולי שולחן העבודה. משמע קרוב יומן של יוזמות מדיניות, הידוק הפיקוח על הבניה וההתיישבות היהודית מעבר לקו הירוק והטיית אוזן בלתי אמצעית וקשובה לצרכים ההומניטריים והכלכליים של תושבי הגדה הפלסטינים תוך קיום דו-שיח ער עם הנהגת הרשות הפלסטינית.
מדינת ישראל שקועה במשבר בריאותי, כלכלי ופוליטי לרבות מערכת בחירות רביעית במהלך שנתיים. בהינתן מצב זה, נשאלת השאלה, האם אין מדינת ישראל נדרשת להיות קשובה גם לשינוי שחל בארצות הברית ולמדיניות הצפויה של הממשל הדמוקרטי. קרי, למרות הנסיבות המאתגרות במישורים האחרים, האם אין על ישראל להקדים ולנקוט ביוזמה ולהיערך לקשרי עבודה מעודכנים עם הממשל החדש.
ניסיון העבר מלמד כי הגישה של הממשלה הנוכחית, בדומה לממשלות קודמות של מר בנימין נתניהו, אינה מכילה בחובה התלהבות יתר לקיום דו שיח עם הרשות הפלסטינית, גישה עקבית זה למעלה מעשור. אחת העדויות הראשונות אשר אותתה על כיוון זה היא דחיית דוח שהוכן בוועדת חוץ וביטחון בראשות היו"ר דאז, ח"כ שאול מופז, בקיץ 2011. מעבר לדיונים בוועדה לא עסקה הממשלה באותו דוח והמלצותיו ויתרה מכך נבלם פרסומו בגרסה בלתי מסווגת, זאת על מנת למנוע דיון ציבורי בנושא.
הפעיל בהכשלת הפצת הדוח, באותה עת, היה חבר הוועדה ח"כ זאב אלקין אשר לימים נתן ביטוי לתפיסה כי ימיה של הרשות הפלסטינית נמדדים בשבועות ספורים או לכל היותר חודשים. משמעות הדבר היא כי גורלה של הרשות אחד הוא: להתפורר ולקיים איים של רשויות מקומיות אוטונומיות תחת שלטון ישראלי. חוות דעת זו ניתנה בידי אלקין לפני כחמש שנים בפברואר 2016. לגישה זו, המבטאת זרם מרכזי בימין הישראלי, נלווה יחס של ניכור, השמעת ביקורת אישית ונוקבת על ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן והצגתו כמוביל מסע שטנה נגד מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, בקשר עם מנהיגים בעולם ובמערכות החינוך הפלסטיניות. ממשל הנשיא טראמפ אימץ חלקים מגישה זו ואף נקט בצעדים מעשיים כהקפאת הסיוע הכלכלי לרשות הפלסטינית, סגירת הנציגות הפלסטינית בוושינגטון והקונסוליה האמריקאית בירושלים.
הגעה להסדר עם הרשות הפלסטינית היא אינטרס לאומי-ישראלי
קורת רוח רבה הובעה בישראל עם ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירותה לשם, כמו גם מהיחס האוהד להתיישבות ביהודה ושומרון אשר גולם גם בדמותו ונוהגיו של דוד פרידמן השגריר האמריקאי בישראל. בתוכנית המאה אמנם מוזכר מספר פעמים דבר הקמתה של מדינה פלסטינית וכן הבטחה לפריחה ושגשוג כלכליים רחבי היקף בתמורה לשימור ההתיישבות היהודית בריבונות ישראלית. אולם, הפלסטינים לא הסכימו כלל לדון בה למרות הלחץ הכלכלי והדיפלומטי שהופעל בידי ארצות הברית. הייתה זו דווקא ישראל, אשר מחשש לפגיעה ביציבות הפנימית ברשות ועליה במפלס האלימות, אשר העבירה כספים שאפשרו את המשך תפקודה השוטף. ישראל היא זו אשר נמנעה מלהכריז על החלת החוק הישראלי בשטחים בהם יישובים ישראלים ביהודה ושומרון ואף נמנעה מבניה רחבת היקף מעבר לשטחים בהם ריכוזי ההתיישבות היהודית.
במהלך העשור האחרון ראו גופי המודיעין וההערכה של מדינת ישראל בקיום הקשר המשולב, מדיני וביטחוני, עם הפלסטינים כדרך המועדפת לשמירה על היציבות. בנייתם של יחסי אמון לאורך זמן, לצד שמירה על הביטחון והסדר, יש בהם כדי להוביל מעימות והתפרצויות אלימות להבנות מדיניות ובעתיד להסדר מדיני קבוע. דוגמה לגישה זו היא האמירה הברורה של רה"ש הקודם, יורם כהן, לפיה על ישראל לשאוף לכינון הסדר מדיני עם הפלסטינים, הסדר שיאפשר את שמירת צביונה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. מסקנתו אחת: הגעה להסדר עם הרשות הפלסטינית היא אינטרס לאומי-ישראלי והמלצתו כי יש לפעול לכך. הפלסטינים אולי אינם מעצמה אזורית אבל הם כולם כאן לא רחוק בהרבה מכפר קאסם, טירה ואום אל-פחם.
ההנחה כי בחודשים הקרובים, עד סיום הליך הבחירות והרכבת הממשלה החדשה בישראל והתארגנות הממשל הדמוקרטי בוושינגטון, אין לצפות לפריצות דרך מדיניות. באין תוכנית מדינית זמינה, השאלה היא: האם הדרך המועדפת היא לנקוט בגישה של שב ואל תעשה או שמא לנקוט בפעילות מדינית מקדימה. נראה כי החלופה השנייה, יוזמה ישראלית, עדיפה. חלק מהיוזמה הישראלית ראוי כי תכלול: חידוש הקשר ברמה המדינית, תחילת קיום דו-שיח ברמה של שר הביטחון ויו"ר הרשות הפלסטינית, ערוץ קשר זה והמפגשים האישיים ראוי כי יכללו גיבוש תוכנית לצעדים בוני אימון. במרכזם שחל צעדים אלו פעולה משותפת למאבק במגפת הקורונה לרבות סיוע במבצעי חיסון בהן מדינת ישראל כה מצטיינת. לישראל אינטרס להדביר את המגיפה בשטחה ובשטחים הפלסטיניים חיסון האוכלוסייה בישראל ובמקביל האוכלוסייה הפלסטינית תסייע בהדברת המגיפה ומעבר לפן הבריאותי וההומניטארי זהו בסיס קונקרטי וחיוני לשיתוף פעולה. משרד החוץ הישראלי יכול להתגייס ולהוביל עידוד השקעות ויוזמות פיתוח אשר מקורן במדינות המפרץ. בחירת פרויקטים בהם שותפים הצד הישראלי והפלסטיני עשויים לסייע לפריחה כלכלית אשר תתרום הן למשק הישראלי והן זה הפלסטיני. המדובר ביוזמות אשר שתיהן בסמכות משרדי החוץ והביטחון לא מחייבות היערכות יוצאת דופן אלא עבודת מטה והתנעת הפעילות אשר לבטח תקבל את ברכת משרד ראש הממשלה.
מעבר לתועלת הדדית שתצמח לישראל ולפלסטינים תחילת דו שיח והידברות ברמה המדינית, אשר תקדים יוזמות אמריקאיות, תאפשר דו שיח ישראלי אמריקאי באווירה חיובית הן בנושא הפלסטיני והן בנושאים מדיניים וביטחוניים אסטרטגיים אחרים המטרידים את הנהגת מדינת ישראל.
הכותב חוקר ומרצה בתחום האסטרטגיה, לוחמה בטרור והיבטי המזרח התיכון