גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איגרות חוב מיועדות: רשת הביטחון של המדינה לחוסכים לפנסיה

בכירי בית ההשקעות מיטב דש, המנהל בין השאר קרנות פנסיה, בוחנים את אפיק ההשקעה של אג"ח מיועדות ואת השפעתו על תשואות החוסכים בקרנות המקיפות ● הקצאת האג"ח לחוסכים צפויה להשתנות בהתאם לגילם החל משנת 2024

קשישים  בחוף אשקלון. האג"ח המיועדות הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה / צילום: Shutterstock
קשישים בחוף אשקלון. האג"ח המיועדות הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה / צילום: Shutterstock

קופות הגמל וקרנות הפנסיה הן מכשירי חיסכון של הציבור לטווח ארוך. בטור זה נפנה זרקור לאפיק השקעה ספציפי, זה של "איגרות חוב מיועדות", אשר נמצא בקרנות הפנסיה המקיפות בלבד. נסביר מהו, מה תפקידו וכיצד הוא משפיע על התשואות של החוסכים.

אג"ח מיועדות הן מכשיר פיננסי לא סחיר, שמלווה את תעשיית החיסכון ארוך הטווח יותר מ-60 שנה, אלא שכיום הן לא ניתנות לקופות הגמל, והן כן ניתנות לקרנות הפנסיה החדשות בהיקף של עד 30% מסך הצבירה השוטפת שלהן. יש כאן אפליה בין מכשירי החיסכון לטווח ארוך - קרנות פנסיה מול קופות גמל, שהיא ביטוי להעדפה שהמדינה נותנת לקרנות הפנסיה - העדפה שגם עמדה במבחן בג"ץ.

האג"ח המיועדות, צריך לומר, הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה, אבל לא בכל מצב. זה נכון, למשל, כאשר שוק המניות יורד ובחוזקה, ואז הן מהוות בלם זעזועים שמייצב את תיק ההשקעות. ואולם, זה לא נכון כששוק המניות עולה בחוזקה, ואז החלק של האג"ח המיועדות יכול להוות משקולת על התשואה. זה גם יכול להיות לא נכון (במידה מוגבלת) בשנים של אינפלציה שלילית, ואז התשואה הנומינלית שלהן היא 4.86% בניכוי האינפלציה השלילית, שכן הן צמודות למדד המחירים לצרכן.

ההבדל בין תשואות הגמל והפנסיה

ננתח את ההבדל בין תשואות קופות הגמל (שבהן אין אג"ח ממשלתיות סוג "ערד", המוכרות בשם "ערדים") לבין אלה של קרנות הפנסיה במסלול לבני 50 ומטה (יש "ערדים"). נציין כי השפעה דומה ניתן לראות גם במסלולים הנוספים (לבני 50-60 ולבני 60 ומעלה).

 

אם נבחן את שנת 2018, שבמהלכה השוק ירד, ניתן לראות שהעמיתים בקופות הגמל הפסידו כסף, ולעומתם, העמיתים בפנסיה דווקא הרוויחו (ראו תרשים). עיקר ההבדל בהחזקות בין הגמל והפנסיה הוא בהחזקה באג"ח הממשלתיות ובאג"ח הקונצרניות. ב-2018 מדד האג"ח הממשלתי הכללי הסחיר ירד ב-1.3% ומדד האג"ח הקונצרני הכללי ירד 1.8%.

בקופות הגמל קיימת החזקה גבוהה יותר, של כ-10%, באג"ח קונצרניות, שמסבירה הבדל בתשואה של כ-0.2%, וכן החזקה גבוהה יותר של כ-15% באג"ח ממשלתיות (ללא ה"ערדים"), שמסבירה עוד כ-0.2% בתשואה. כלומר, ביחד הפרש של כ-0.4%. ה"ערדים" תרמו לפנסיה כ-1.5% (30% מתוך 4.86%), ואז ניתן להסביר את מרבית התשואה העודפת לפנסיה של כ-1.9%. נוסף על כך, צריך להביא בחשבון שה"ערדים" צמודי מדד. ב-2018 מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8%.

כדי לבחון לעומק את ההבדל בהחזקה באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, יש לפלח את ההחזקות גם לפי סוג הצמדה, צמודות או שאינן צמודות.

כמובן שכאשר השוק עולה, ה"ערדים" תורמים פחות, אבל אם נסתכל על הנתונים המצטברים, בתקופה החל ב-2017 רואים שבעליות ה"ערדים" תרמו פחות, אבל לא מזהים הבדלים מהותיים. לעומת זאת, בירידות הם תרמו מאוד, ובהבדלים ניכרים (עוגן משמעותי). כך שבכל התקופה, במצטבר, הפנסיות המקיפות השיגו תשואה עודפת משמעותית על פני הגמל.

מבנה התיקים השתנה לאורך השנים, אבל ננסה באופן גס לחשב את הפערים על פי ההחזקות הקיימות כיום. על פי אותה שיטת תחשיב שבהסבר הקודם, בתקופה שבין ינואר 2017 לנובמבר 2020 עלה מדד האג"ח הממשלתי הכללי 12.2% ומדד האג"ח הקונצרני הכללי עלה 12.8%.

בקופות הגמל קיימת החזקה גבוהה יותר של כ-10% בקונצרני, שמסבירה הבדל בתשואה של כ-1.3%, וכן החזקה גבוהה יותר של כ-15% בממשלתי (ללא ה"ערדים"), שמסבירה עוד כ-1.8% בתשואה. כלומר, האג"ח הממשלתי והקונצרני תרמו יחד תשואה עודפת של כ-3.1% לטובת הגמל.

מנגד, ה"ערדים" תרמו לפנסיה כ-5.7% (בחישוב של 30% מתוך תרומה של 4.86% בשנה, לאורך כמעט ארבע שנים), ואז ניתן להסביר באופן פשטני את התשואה העודפת לפנסיה. כפי שציינו בדוגמה הקודמת, צריך גם לבחון את השפעת האינפלציה. כך ניתן לראות שרשת הביטחון שמעניקה המדינה לקרנות הפנסיה, היא אמיתית ומשמעותית ומספקת יתרון משמעותי לחוסכים במכשיר זה.

עלויות כבדות של סבסוד הריבית

נציין כי בעבר, גם הקרוב, עלו הצעות לבטל את איגרות החוב המיועדות. כחלופה להן עלו, בין השאר, הצעות להעניק רשת ביטחון באמצעות ערבות של המדינה, שתבטיח תשואה מינימלית לחוסכים בשיעור דומה וזאת במקום ההקצאה הפיזית ברמה החודשית של הערדים.

הצעות אלה עלו מאחר שמבחינה תקציבית מדובר בעלויות כבדות משקל בגין הסבסוד השוטף של הריבית הגבוהה ב"ערדים" - ריבית שנתית ריאלית של 4.86% על תיק נכסים של כ-430 מיליארד שקל, שגדל והולך בכל שנה לאור הצבירות והתשואות. מדובר בסבסוד שעולה למשרד האוצר כ-6 מיליארד שקל בשנה, לא כולל השפעת האינפלציה, שגם אותה צריך להביא בחשבון (נציין כי קיימת רצפת מדד למכשיר, שכן בעת ירידת המדד מתחת למדד הבסיס, הסבסוד לא יקטן).

מכיוון שהסבסוד גדל כל שנה, לאור הגידול בתיק הנכסים, משקלן של האג"ח המיועדות גדל מתוך כלל החוב של המדינה - דבר שמכביד על תקציב המדינה ושעלול להשפיע בעתיד על דירוג החוב הכולל של ישראל.

ההצעות לשינוי נשארו בגדר הצעות, ועד היום ה"ערדים" עדיין חיים ובועטים, אבל חל שינוי באופן הקצאתם לחוסכים בתוכנית הפנסיה המקיפה. בעוד שעד 2017 כל החוסכים, ולא משנה מה היה גילם, קיבלו באופן זהה את אותה הקצאה של "ערדים", הרי שהחל בשנת 2024 תחול הפרדה בין הפנסיונרים, שנהנים מהקצאה של 60% משווי נכסי החיסכון שלהם כבר כיום, ובני 50 ומעלה, שייהנו אז מהקצאת 30%, לבין צעירים יותר - שייאלצו להסתפק בפחות.

ככל שעם השנים יתרבו הפורשים, וזאת גם נוכח העלייה בתוחלת החיים, הרי שלפי הערכות, בעוד כ-30 שנה תתאפס לחלוטין ההקצאה לצעירים. כלומר, אם הנחת האוצר תתממש, בעוד 30 שנה כל החיסכון של החוסכים הצעירים - אלה שיהיו מתחת לגיל 50 - יושקע בשוק ההון, לטוב או לרע.

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן, בגאלה של ועידת הנדל''ן של גלובס / צילום: תמר מצפי

בנק לאומי מציג: רווחי שיא ודיבידנד ענק

הבנק רשם רווח שיא של 10.3 מיליארד שקל ● התשואה על ההון שהציג לאומי עמדה על 15.8% בסיכום שנתי, אם מנטרלים את עודפי ההון הגדולים שצבר, היתה מזנקת ל-17.9% ● יחלק דיבידנד בסכום שיא של 5.9 מיליארד שקל

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● המקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

פגיעת רסיסי טיל איראני בבית במרכז, השבוע / צילום: מד''א

משרד העבודה: לאסור על מעסיקים לפטר עובדים שפונו מבתיהם במלחמה

תזכיר חוק שהפיץ משרד העבודה אוסר על פיטורים של מפונים למשך שלושה חודשים, בהתאם לאישור על פינוי שיביא העובד מהרשות המקומית ● אחרי ה-7 באוקטובר יושם איסור דומה לפטר מפונים, כמו גם קרובי משפחה של חטופים ונרצחים

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

אחרי שנסגרה ליומיים: הבורסה שנפתחה מחדש בירידות חדות

למרות הבטחת טראמפ לבטח וללוות ספינות במצר הורמוז, בענף הספנות רואים בכך לכל היותר פתרון חלקי בלבד ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים ● גם בוול סטריט צפי לירידות שערים של כחצי אחוז ● מחיר הנפט עומד על כ-82 דולר לחבית מסוג ברנט

טיל בליסטי באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כמה רחוק יכולים להגיע הטילים האיראניים?

לאיראן יש עשרות טילים שיכולים להגיע למרחק של עד 3,000 ק"מ - עד מדינות מרכז אירופה ● שאלת השעה, מדור חדש

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

חלקן איבדו עשרות אחוזים, עכשיו המניות הללו קופצות בחסות המלחמה

"שאגת הארי" החזיר לקדמת הבמה את המניות הביטחוניות שזינקו בחדות ביום המסחר הראשון לפרוץ המלחמה עם איראן ● אבל לצד השמות המוכרים, קפצו גם שורה של מניות ישראליות בתחום שנסחרות בוול סטריט. עבור חלקן מדובר בהפוגה קלה מירידות של עשרות אחוזים

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

דיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מנכ"ל ענקית ההשקעות: מופתע מתגובת השווקים למלחמה

דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, אמר בפסגת עסקים בסידני כי הוא מופתע מתגובת השווקים למלחמה באיראן, וכי בשלב זה לא מדובר בתגובה דרמטית ● יחד עם זאת, לדבריו ייקח לשווקים זמן לעכל את האירועים

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"