גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנשי הקהילה הגאה במדינת ישראל - המהפכנים השקופים

"שקופים" זו מילה פופולרית מאוד בשיח הציבורי בישראל, אבל יש קהילה אחת, שנחשבת צבעונית במיוחד, ומתברר שדווקא היא אחת השקופות ביותר בעיני המדינה

מצעד הגאווה בתל אביב ב-2018 / צילום: Corinna Kern, רויטרס
מצעד הגאווה בתל אביב ב-2018 / צילום: Corinna Kern, רויטרס

בשנת 2016 משרד האוצר התחייב, שבדומה לשורה של מדינות מערביות, גם מדינת ישראל תאסוף נתונים על אוכלוסיית הלהט"ב ועל משקי בית חד מיניים, אך למרבה הצער, הוא עדיין לא עמד בהבטחתו. אין ספק שאיסוף נתונים על הקהילה הגאה כרוך באתגרים מתודולוגיים לא פשוטים, אולם במדינות שונות בעולם מצליחים להתגבר עליהם באמצעות שאלות ישירות ועקיפות. כך, למשל, ב-15 מתוך 37 מדינות ה-OECD מופצים סקרים ארציים שבהם שואלים ישירות על נטייתו המינית של המשיב.

ממצאי סקר בריאות הציבור בקנדה, למשל, מאפשר להפיק נתונים על הבריאות הנפשית והפיזית של להט"בים. בשנת 2021 מפקד האוכלוסין הבריטי עומד לכלול בפעם הראשונה שאלה בעניין נטייה מינית וזהות מגדרית, לאחר ניסוי שטח אשר הראה שהשינוי לא יפגע בשיעורי ההיענות ובאיכות המידע . נוסף לשאלות ישירות על נטייה מינית, במדינות מסוימות יש סקרים האוספים נתונים על אוכלוסיית הלהט"ב בעקיפין; בעיקר על ידי כך שהמשיב מתבקש לדווח על השתייכות לקבוצות אוכלוסייה הסובלות מהפליה, ובהן גם הקהילה הגאה.

לאחרונה, פנתה קואליציית ארגוני הקהילה הגאה, באמצעות חברת הכנסת מיכל שיר, ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בניסיון להבין מדוע היא אינה אוספת נתונים מובחנים על אוכלוסיית הלהט"ב, ועל משקי בית חד מיניים בישראל. הלמ"ס השיבה שהיא אינה עושה כן, בין השאר, על רקע החשש שלה ששאלה על נטייה מינית תפגע בשיעורי ההיענות באוכלוסייה ואף תיצור אנטגוניזם כלפיה. כמו כן, הובעה דאגה שמא שאלה כזו תפגע ברגשותיהם של סוקרי הלמ"ס, ובפרט בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו בני החברה החרדית והערבית. בהקשר זה, חשוב להדגיש שבסקר ביטחון אישי של הלמ"ס, המשיב מתבקש לדווח על נושאים טעונים ורגישים תרבותית לא פחות, כמו פגיעות מיניות שהוא וילדיו עברו.

במסווה של רגישות לכאורה מודר ציבור שלם

כך קורה, שבמסווה של רגישות לכאורה ביחס לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, מדירה מדינת ישראל ציבור שלם: אוכלוסיית הלהט"ב בכלל, ילדים והורים במשפחות חד מיניות בפרט, ומוחקת את קיומם. כפי הנראה, בפרויקט ההטרונורמטיבי והלהטופובי הישראלי, אין מקום לנוכחותם של אנשים להט"בים או לילדים במשפחות חד- מיניות. לאחרונה, צוטט אלון חדד, בן זוגו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, כמי שטען שהמהפכה הגאה הושלמה והמאבק של הקהילה נגמר. האמנם? אם כן, מי הם המהפכנים? הם לא קיימים בספרי הסטטיסטיקה של מדינת ישראל.

במאמרה המכונן: "חיקוי ומרי מגדרי'" טוענת חוקרת התרבות ג'ודית באטלר, שבחברה ההטרונורמטיבית יש אינספור אופנים שבהם הומוסקסואליות נתפסת כדבר מה שלא יכול או לא יעז להיות. לדבריה, הדיכוי פועל באמצעות כינונם של סובייקטים בני קיימא ובאמצעות הכינון המקביל של תחום של (לא)סובייקטים או מוקצים [abjects], שאינם בני קיימא, ושהכלכלה של החוק אינה מעניקה להם שם. נדמה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מיטיבה להדגים טענה זו, כאשר היא מוחקת את הקיום של הציבור הלהט"בי בישראל ובכך מכוננת אותו מחדש כמי שהוא מוקצה, שאינו ממשי. והרי מי שאינו סובייקט הוא גם נעדר רגשות, ובהתאם לכך, גם אין צורך להתחשב בו.

חשוב שמדינת ישראל תתגבר על הפרנויה ההומופובית הקשה שאחזה בה, ותקיים את התחייבותה לאסוף נתונים על האוכלוסייה הגאה. איסוף נתונים זה יעזור למעצבי מדיניות ציבורית ולמקבלי החלטות להעריך את גודל אוכלוסיית הלהט"ב בכלל, ואת משקי הבית החד מיניים בפרט, ואת הפיזור שלהם באזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי הארץ. יתר על כן, היא תאפשר לממשלה ללמוד על המאפיינים שלהם ולספק מענה מותאם לצרכים הייחודיים שלהם בתחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך והחברה. אבל יותר מכל, איסוף נתונים על הקהילה הגאה במדינת ישראל תעזור להכיר בקיומם של אנשים להט"בים ומשפחות גאות בחברה הישראלית, ולהפוך אותם, סוף כל סוף, מ'(לא) סובייקטים' או 'מוקצים' לסובייקטים ברי קיימא.

הכותבת היא אמא במשפחה חד מינית, חוקרת מגדר, מיניות וחינוך, מרצה במכללה למנהל ובמכללת לוינסקי לחינוך

עוד כתבות

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו