איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי
העימות בין הבורסה שבניהולו של איתי בן זאב לבין רשות ניירות ערך, שבראשות ענת גואטה, מסלים. במכתב ששלח היום מנכ"ל הבורסה ליו"ר איגוד מנהלי קרנות הנאמנות בעניין החלטה רגולטורית של רשות ניירות ערך, בנודע לקרנות הסל שעוקבות אחר מדד בנקים 5, נטען כי "מדובר במדד מקומי שמהווה בנצ'מרק לפלח המרכזי של שוק הבנקאות הישראלי ואין לו תחליף" כאשר "אין גורם שמבין בשוק, אשר חולק על כך". בכך עוקץ בן זאב את הרשות, תוך הוא מוסיף כי " גם רשות ניירות ערך הבינה זאת עד לאחרונה".
אך לא רק זאת, בן זאב מבהיר כי ככל שהדבר תלוי בו, "הבורסה לא תתקן את מתודולוגית המדד", כשהוא מאתגר את הרשות שאם לתפיסתה "מדובר בנכס מעקב שאינו סחיר מספיק כדי לשמש נכס בסיס לנגזרים", אזי "היא תידרש לתקן בעצמה את הוראות התקנון וההנחיות ולהביאן לאישור שר האוצר". עוד לטענתו, המהלך עליו הודיעה הרשות לפני זמן קצר היא הפרה של "הבטחה שלטונית לשוק קרנות הסל ולבורסה", אשר "ניתנה אגב רפורמת קרנות הסל".
הרשות משנה את ההנחיה לגבי מדד בנקים 5
לפני פחות משבועיים הודיעה רשות ניירות ערך כי החל מה-3 באפריל תפוג הוראת שעה שהתירה למנהלי קרנות הסל עוקבות אחר מדד בנקים 5 בבורסה המקומית להחזיק במניות של הפועלים ושל לאומי ביותר מ-25% מנכסי הקרן (כל אחת), ואף להפחית את החשיפה לשתי המניות האלה לרף נמוך יותר - דבר שיביא להקטנת החשיפה למניות שני הבנקים הגדולים ולהגדלת החשיפה לשלושה קטנים יותר, ובמיוחד לבינלאומי הקטן בהרבה.
בבורסה כמו גם בקרב מנהלי קרנות נאמנות רבים חוששים כי דבר זה יוביל דווקא לפגיעה במשקיעים בקרנות הסל על המדד האמור, ולא יסייע להם, תוך יצירת ביקושים לא טבעיים במניית הבינלאומי, דבר שישפיע על השוק בכלל. רשות ניירות ערך עשתה את המהלך לא דרך שינוי הרכב המדד - דבר שנתון לבורסה, אלא דרך ההסדרה של קרנות הנאמנות, שמפוקחות על ידי מחלקת ההשקעות של הרשות.
בקרב איגוד מנהלי קרנות הנאמנות מציינים את חשיבות קרנות הסל למדד בנקים 5 המקומי, בכותבם כי "נראה כי קרנות נאמנות כאמור מושכות ביקושים קבועים, הן מצד גופים מוסדיים, הן מצד לקוחות קצה (ריטייל), באופן שמייצר היקף החזקות נרחב".
על רקע זה, איגוד מנהלי קרנות הנאמנות פנה בסוף השבוע החולף לבורסה, בבקשה "לבחון אפשרות לבצע שינויים במתודולוגיה של מדד הבנקים (בהיקף המינימלי ביותר הנדרש) באופן שיבטיח את האפשרות הרגולטורית להמשיך את ההחזקה או החשיפה למדד האמור באמצעות קרנות נאמנות". באיגוד אף ציינו בפנייתם לבורסה כי מבחינתו יש "עדיפות מסוימת" לפיתרון "בדמות משקל מקורי הצמוד ככל הניתן למשקל המקסימלי (כגון, משקל של 24%) תוך עדכון שוטף למשקל מקום בו הוא חוצה את רף ה-25%".
במכתב ששלח לבורסה אלי בבלי, יו"ר האיגוד, אף צוין כי "כל פניותיו של האיגוד לרשות ניירות ערך בנושא נענו בשלילה, על אף שהובהרה הפגיעה האנושה שעלולה לחול על ציבור המשקיעים בגין כך. יש גם לשים לב - משמעות הדבר עלולה להיות שלא תתאפשר פעילותן של קרנות סל שנכס המעקב שלהן הוא מדד הבנקים כלל, שכן משקלן של חלק מהמניות הכלולות בו חוצה כיום באופן ניכר את שיעור ההחזקה או החשיפה לתאגיד המותר בקרנות מחקות". אגב, במכתב התגובה ששלחה היום הבורסה, כתב בן זאב כי לתפיסתו עולים מהמכתב של איגוד מנהלי קרנות הנאמנות תחושות של "מצוקה ותסכול גדולים".
"השוק הישראלי מחייב הכלה וגמישות של הרגולטורים"
כך, במכתב ששלח היום מסביר בן זאב כי "המבנה הייחודי של שוק ההון הישראלי מחייב הכלה וגמישות של הרגולטורים. מסחר תקין מתבסס על נזילות, וכדי לספק נזילות, יש לאפשר למשקיעים המוסדיים להשקיע בכלכלה הישראלית" וש"המפקח על הבנקים היה ער לכך" בהקשר של הצורך בפיתרון ייעודי למניות הבנקים, כש"גם הממונה על שוק ההון ער לבעיה".
מנגד, טוען בן זאב, "הצעד של רשות ניירות ערך יהווה פגיעה נוספת בשוק קרנות הסל, אבל גלי ההדף של הפגיעה יגיעו למערכת הבנקאית (ובמיוחד לשני הבנקים הגדולים), ולכל מעטפת הפעילות לטווח קצר וארוך (קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי חיים המושקעים במסלולים פאסיביים). אין גורם בשוק שיחמוק מהפגיעה".
עוד הוא אומר ביס לרשות שמפקחת עליו, דרך מחלקה אחרת שכפופה לגואטה, כי "רשות ניירות ערך, על כל מעלותיה, אינה עורך מדדים", כשהוא מפרט כי "ההצעה שהעבירה לשינוי בהרכב המדד הובאה לבחינה של כל הגורמים המקצועיים בשוק", כשלטענתו "הדעה של כולם הייתה כי ההצעה תייצר מדד נכה ולא אטרקטיבי" עוד הוא מזהיר כי "ביום שאחרי - בהיעדר תחליף ראוי, השקעות בשווי מיליארדי שקלים יוסטו לחו"ל ולנכסים פרטיים", ו"הפגיעה בבנקים, בקרנות, בחוסכים ומעל לכל, שוב, בכלכלה הישראלית, תהיה קשה".
עוד הוא מוסיף וטוען כי "אבל מה שנאמר בשיחות בהולות בשוק, לא מוצא את דרכו לפתחה של רשות ניירות ערך. החשש של הבנקים ושל הקרנות מפניה ישירה מול מי שמפקחת עליהם, מונע דיון פתוח ומקצועי", תוך שהוא גורסה כי "חשש זה יש לו על מה לסמוך. ביום בו יצאה הודעתה של רשות ניירות ערך, פורסמה תגובתה של הבורסה. מיד אחר כך פרסמה הרשות הודעה לתקשורת בה רמזה כי הבורסה, חברה ציבורית וגוף המפוקח על ידה, פועלת ממניעים זרים. לא פלא שגורמים אחרים חששו אחר כך להביע את דעתם באופן ישיר".
מהרשות נמסר היום כי "בהנחיה למנהלי הקרנות לפעול לעדכון מדד הבנקים, כמתחייב מריכוזיותו החריגה ומהוראות הדין, הרשות כדרכה תמיד, שמה לנגד עיניה את השמירה על עניינים של המשקיעים בשוק ההון, תוך שהיא מאפשרת למנהלי הקרנות ליישם, בנסיבות המקרה, פתרון מאוזן ואפקטיבי. משכך, אין לנו אלא לתהות מה השיקולים שהביאו את הבורסה אשר אך לאחרונה התהדרה ברפורמה הנרחבת שביצעה בתחום המדדים, בה בין היתר הדגישה את חשיבות עקרון הפיזור של המדדים, להימנע מליישם אותו דווקא במדד כה חריג וריכוזי, בין היתר באמצעות העשרתו וגיוונו במניות של חברות רלוונטיות, כדוגמת חברת כרטיסי אשראי שכל זמן שפעילותה נמצאה בבעלות הבנק היא נכללת במדד הבנקים (גם היום) וכשהיא מופרדת ממנו היא נמצאת כבלתי ראויה להיכלל במסגרתו".
עוד נמסר מהרשות כי "התנהלות הבורסה לעניין זה עד כה, מחזקת את עמדתה של הרשות בדבר נחיצות הגברת התחרות בתחום עריכת המדדים, באופן שיגדיל את משקלם ונוכחותם של עורכי מדדים נוספים בשוק ההון הישראלי, שכמקובל בעולם, אינם מושפעים משיקולים הנובעים מכך שבמקביל לפעילותם כעורך מדד הם גם מפעילים בורסה".
נציין כי במכתב של הבורסה מהיום צויין בהקשר זה כי "הבורסה פועלת תמיד, בראש ובראשונה מתוך ראיה מקצועית וכללית של טובת השוק" ושהיא "נאמנה להחלטות המקצועיות שלה כעורך מדדים וכמי שאחראית על מסחר תקין והוגן".
חילופי דברים קשים בעימות על מדד הבנקים
למה מתכוון בן זאב? הצעד עליו הודיעה רשות ניירות ערך נעשה בניגוד לעמדת מנהלי קרנות הנאמנות ועמדת הבורסה. מבחינת הרשות הצעד נעשה בגלל שהמדד ריכוזי מדי ויש בו רק חמישה בנקים, כשלקם של שני הבנקים הגדולים הוא "בשיעור גבוה וחריג הן ביחס למקובל בעולם והן ביחס לכללים שהבורסה מחילה ביחס למדדים שאותם היא עורכת".
עם הפרסום הראשוני על כוונת הרשות נמסר מהבורסה בתגובה כי "החלטת רשות ניירות ערך, כפי שפורסמה, שרירותית, לא סבירה וחסרת היגיון כלכלי, ותפגע ללא ספק בציבור המשקיעים, במנהלי הקרנות ובשוק ההון בכללותו. זוהי פגיעה קשה נוספת בשוק קרנות הסל, בהמשך לרפורמה בענף שהשמידה ערך בהיקף רחב וכל זאת תוך כדי משבר הקורונה המחייב שמירה על יציבות ולא זעזוע מיותר בשוק. ההחלטה התקבלה רטרואקטיבית, אחרי למעלה מעשרים שנה שהמדד מחושב ומפורסם, והוא מהווה בנצ'מרק הכרחי לשוק ההון. ההחלטה אף עומדת בסתירה לעובדה שרשות ניירות ערך עצמה אישרה את כללי המדד, המעוגנים בהנחיות הבורסה".
בתגובה לאמירות החריפות הללו מסרה אז רשות ניירות ערך כי לתפיסתה היא "מתקנת עיוות היסטורי באמצעות מתווה מתון, מאוזן וישים, אשר שם לנגד עיניו את אינטרס המשקיעים בשוק ההון ולצד זאת, מעניק לתעשיית הקרנות פתרון אפקטיבי". בנוסף, הרשות תקפה את התנהלות וטענות הבורסה כשמסרה אז כי "בנסיבות העניין נראה ששיקולים עסקיים, הנובעים מפעילות הבורסה כעסק למטרות רווח, מעיבים על התנהלותה כעורך מדד ניירות ערך". עוד נמסר אז מטעם הרשות כי "כפי שהיה ידוע לבורסה ולמנהלי הקרנות, ההוראה הזמנית צפויה לפקוע מאחר ונקבעה לפרק זמן קצוב לאור הבעייתיות הגלומה בריכוזיות החריגה של מדד הבנקים".