תוכנית נתניהו וכ"ץ: חלוקת כספים נוספת היא הפקרות מהמדרגה הראשונה
התוכנית הכלכלית החדשה שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ, מעוררת בעיני רבים חשד לקניית קולות בוחרים בכסף, אבל יש מקום לפסול את התוכנית על הסף ממספר נימוקים, עוד מבלי להיכנס לסוגיה רגישה זאת.
ראשית, מדינת ישראל נמצאת בגירעון ענק וללא תקציב, ובמצב זה חלוקת כספים נוספת היא הפקרות מהמדרגה הראשונה. הגירעון בשנת 2020 הסתכם ב-160 מיליארד שקל, אבל הוא כלל רק עשרה חודשי משבר קורונה. בשנת קורונה מלאה אנו נמצאים בגירעון אסטרונומי של קרוב ל-200 מיליארד שקל.
למעשה כבר כיום לכ-40% מהוצאות הממשלה אין כיסוי בצד ההכנסות - והממשלה נאלצת ללוות מהציבור עוד ועוד כספים אותם נידרש לשלם, אנו וילדינו, בריבית דריבית. במצב זה ניתן היה לצפות מהממשלה לבחון כיצד ניתן לצמצם הוצאות אחרות, שאינן קשורות למלחמה בקורונה ואינן כה נחוצות ולהפנותן, אם אכן נדרש, לטיפול במשבר הקורונה.
חמור במיוחד שהממשלה מקצה עוד ועוד כספים ללא תקציב מדינה מאושר, וזו מתכונת בטוחה למשברים פיננסיים חמורים.
שנית, קיים נתק מוחלט בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי וניכר שהתוכנית לא עברה כל בקרה מקצועית, שאמורה לעמוד לנגד עיני מקבלי ההחלטות. בקרה שכזאת הייתה מעלה מן הסתם הסתייגויות לפחות מחלק מהצעדים.
כך למשל, מדוע נדרש סיוע דווקא לציבור הנכים? רובם, כך הוצג לציבור אך באחרונה, אינם עובדים ולא נפגעו כשכירים ועצמאים, ומי מהם שעובד - מדוע הם זקוקים לתמיכה מיוחדת מעבר לכל מועסק אחר?
בהתייחס להצעה להעניק תמריצים להחזרת מובטלי קורונה ותיקים לעבודה, ותימרוץ למעסיקים שיקלטו אותם - סביר שבחינה מקצועית הייתה מציגה בפני מקבלי ההחלטות כי זוהי המתכונת הבזבזנית ביותר עלי אדמות.
במקום להבין שהצדק עם המעסיקים ותשלומי חל"ת בלתי נפסקים גורמים לחלק מהעובדים להעדיף בטלה על חשבון המדינה על פני עבודה, וראוי לפיכך לצמצמם בהדרגה ולבטלם כליל בהקדם, עולה הצעה לשלם להם עוד תמריצים נוספים כדי שיואילו בטובם לחזור למעגל העבודה - אין גבול לבזבוז. גם התמריץ למעסיקים מיותר, שכן אין כל טעם לתמרץ קליטת עובד שאיננו נחוץ למעסיק, ואין הגיון כלכלי בהעסקתו.
לגבי מענק משקי בית ומענק ילדים לרוב האוכלוסייה, יש להניח כי דרג מקצועי יצביע על כך שבדרך זאת יקבלו רבים מענק שאינם זקוקים לו והוא ישולם בבוא היום גם על ידי אלו שהפרוטה אינה בכיסם.
ולבסוף, למדנו מהממשלה עצמה כי כבר בחודש מרץ הקרוב, החיים יחזרו למסלולם אחרי שרוב רובם של הבוגרים יחוסנו, ואין לנו לפקפק בכך. אם כך, עולה שאלת הדחיפות בתוכנית כלכלית חדשה בשעה שפועלות כיום ובעתיד הקרוב תכניות סיוע בהיקף של עשרות מיליארדים, והינה ממש בקרוב המשק צפוי לחזור לפעילות רגילה, לרבות מוסדות תרבות.
בהינתן אלו, אין צורך להיכנס בכלל לשאלה הרגישה של עיתוי התוכנית ומניעיה. יכול שלשווא יש החושדים בכשרים, אך לא אחת - גם כשרים טועים.
הכותב הוא הממונה על התקציבים לשעבר
