ערוץ דיסקברי, אחד מתוך רבים המגיעים למיליוני בתי-אב בעולם / צילום: אתר החברה
בתחילת השבוע, לאחר שבועות של משא-ומתן חשאי, שכל המעורבים בו היו חתומים על הסכמי סודיות נוקשים, הודיעה רשת באופן רשמי כי קבוצת דיסקברי - אחת מחברות התוכן המשגשגות בעולם - נכנסת להשקעה ברשת 13. דיסקברי תחזיק ב-21% ממניות הערוץ ותזרים לו 50 מיליון שקל, במקביל להזרמה זהה של בעל השליטה לן בלווטניק.
עם הכניסה של דיסקברי לרשת 13 תצא ממנו חברות אנדמול שהחזיקה עד עתה ב-13%, ובמקביל ידוללו בעלי המניות הישראלים האחרים אודי אנג'ל ומשפחת שטראוס, שיחזיקו ביחד כ-14%.
המהלך להכנסת שותף לרשת 13 ארך חודשים רבים, והסיבות ברורות: אומנם כתוצאה מתהליכי התייעלות אגרסיביים ומקסום השימוש בתוכן רשת הפסיקה להפסיד כסף ועל-פי גורמים בערוץ אפילו עלתה על פסי רווחיות, אבל נדרשת עוד השקעה של מיליונים כדי להקפיץ אותה לשלב הבא.
האתגרים של הערוץ עצומים: רשת סובלת מנחיתות דיגיטלית מול מתחרותיה, וזה משפיע גם על היכולת להרוויח כסף מפרסום וגם על האפשרות למקסם ולקדם את התוכן השלה באמצעי הפצה רבים ככל שניתן. בערוץ פיצחו אולי את הדרך לשרוד על-ידי מקסום התוכן של הפריים-טיים (ארבע פעמים בשבוע "האח גדול" לדוגמה), אבל בפועל, פרט לתוכניות פריים, אין שם מגוון ורוחב.
פיתוח תוכן והפקתו, שיפור דרמטי בביצועי חברת החדשות, גיוס טאלנטים בולטים שרובם נמצאים כיום בקשת - כל אלה דורשים השקעות כספיות גדולות. אבל ברשת לא היה מי שישקיע, כי למעט בלווטניק, אף אחד מבעלי המניות האחרים לא רצה כבר להישאר בעל ערוץ טלוויזיה ובוודאי לא להכניס שוב את היד לכיס.
יכולות, ידע וקשרים
לן בלווטניק הוא מיליארדר בקנה-מידה עולמי, וסביר שאין לו בעיה כלכלית להזרים בעצמו את הכסף שנדרש לרש,ת כפי שכבר עשה בסיבובים קודמים. אבל החוק מגביל את אחוז המניות שיכול מי שאיננו אזרח ישראלי להחזיק בכלי תקשורת מקומי, ולכן, למרות הזרמות לא ניתן לדלל את בעלי המניות האחרים. כלומר, בהנחה שבלווטניק לא רצה להמשיך לממן את ההחזקות של אנדמול והאחרים ברשת, היה עליו להחליף אותם במישהו שיכול ורוצה להזרים. פרט לכסף, דיסקברי גם מביאים ידע, קשרים ויכולות מהעולם, כך שלערוץ יש רק מה להרוויח מהחיבור.
דיסקברי, שנסחרת בנאסד"ק, מחזיקה בבעלות על מספר רב של ערוצי טלוויזיה, ביניהם דיסקברי, אנימל פלנט, TLC (ערוץ למידה), ערוץ הטיולים, ערוץ ה-NSG ,BBC אמריקה, הערוץ הצבאי, ערוץ הבריאות ועוד. מדובר בחברה הנחשבת לרווחית מאוד, המגיעה למיליוני בתי-אב בעולם עם התמחות בייצור תוכן בתחומי התרבות, הלייף סטייל והמדע.
ישראל היא שוק קטן במונחים של הקבוצה, ורשת 13 איננה השחקן המוביל בה, לכן השאלה הגדולה היא דווקא מה הסיבה שדיסקברי רכשה מניות ברשת, ומדוע להיכנס בהחזקות מיעוט של 21%, שאינן מאפשרות דומיננטיות בקבלת החלטות.
הסיבה בוודאי איננה השאת תשואה מירבית לבעלי מניות, שכן לגופים בעלי איתנות פיננסית גם בתחום התוכן קיימים ערוצי השקעה משתלמים יותר מכלי תקשורת - בוודאי גוף כמו רשת הפועל בשוק קטן. רשת גם איננה מהווה עבור דיסקברי דלת כניסה כדי לשים יד על תוכן יוצא דופן, וממילא כדי לעשות זאת אין צורך לרכוש ערוץ אפשר לרכוש פורמטים. הסיבה גם אינה פלטפורמה ייחודית כלשהי שעשויה לסייע לדיסקברי להשיק שירותי סטרימינג.
אם כך, מדוע? מקורבים מעריכים כי ה"קסם" של רשת עבור דיסקברי מצוי בבעל השליטה שלה, בלווטניק, שפועל בעולם עם Access Industries, המחזיקה העיקרית בוורנר מיוזיק גרופ ובקבוצת שידורי הספורט הדיגיטלית DAZN. כדי לעשות עסקים איתו בשווקים אחרים, ההשקעה הנדרשת ברשת היא תשלום קטן.
גמישות וחיסכון בהוצאות
החיבור עם דיסקברי מזרים לרשת כסף חדש, אך הוצאת אנדמול החוצה גם מאפשרת לערוץ גמישות וחיסכון בהוצאות. כל עוד אנדמול הייתה בעלת מניות, רשת הייתה מחויבת להפיק באמצעותה ולאורך זמן רב את הפורמטים היקרים שלה, בעיקר "האח הגדול". כעת, רשת תהיה משוחררת מהמחויבות. אין זה אומר שרשת בהכרח תוותר על הפורמט שכוחו בכל העולם הולך ונשחק, אבל תהיה לה גמישות להחליט מול נתוני הרייטינג וההכנסות.
כאמור, כמו אנדמו,ל גם בעלי המניות האחרים מסרבים להשקיע כסף בערוץ והיו מעדיפים לצאת ממנו לחלוטין. אבל כל עוד המשקיעים האחרים אינם ישראלים, האופציה לצאת לחלוטין איננה אפשרית, כי הערבויות לערוץ, שנמצאות בידי הרשות השנייה, יכולות להינתן רק על-ידי גורם ישראלי.
הכניסה של דיסקברי היא בשורה טובה לרשת ואמורה לתת רוח גבית לבצע את השינויים ואת ההשקעות שיהפכו את הערוץ מגוף טלוויזיה לבית תוכן עם עוגנים חדשים להתפתח ולהרוויח. מעתה לא יהיו יותר תירוצים, וחובת ההוכחה עוברת למנהלים ולאנשי התוכן.