גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטר ההייטק החזיק גם את היצוא הישראלי: יצוא השירותים השתווה לראשונה ליצוא הסחורות

לראשונה, יצוא השירותים השתווה בשנת 2020 ליצוא הסחורות • לפי אומדן מכון היצוא, אשתקד ספג היצוא הישראלי ירידה מתונה של 3% והסתכם ב-107 מיליארד דולר • ההייטק ממשיך להיות הענף הדומיננטי - אחראי ליותר ממחצית היצוא

מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

לפי אומדני מכון היצוא, למרות שנת הקורונה הקשה והתחזיות המפחידות, היקף היצוא הישראלי ירד ירידה מתונה בלבד של כ-3% במונחים דולריים, והסתכם ב-107 מיליארד דולר לעומת 111 מיליארד דולר ב-2019. באשר להתחזקות השקל אומרים במכון, כי התעשיינים למדו את לקחי העבר והם יודעים להגן על עצמם מפני השינויים בשערי המטבעות, כך שהפגיעה בהכנסותיהם בשל הירידה בערך הדולר אל מול השקל, הייתה זניחה.

יצוא הסחורות רשם ירידה של 4% והסתכם ב-54 מיליארד דולר, אבל מנגד נרשמה עלייה של 9% ביצוא השירותים העסקיים, שהסתכמו ב-47 מיליארד דולר. מדובר בעיקר בענפי הטכנולוגיה הגבוהה, העולמות הדיגיטליים של הסייבר הישראלי, הפינטק, מערכות ניהול ארגונים גדולים ועוד. ההייטק הישראלי הפך להיות גורם צמיחה עיקרי אף יותר ממה שהיה עד כה - וחלקו מכלל יצוא השירותים עולה. יצוא שירותי ההייטק עלה ב-2020 ב-11% לעומת 2019, להיקף של 37 מיליארד דולר - כפול מהיקפו בשנת 2014.

לפי המחקר, שביצעו סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא שאול כצנלסון וראש תחום המחקר הכלכלי של המכון דניאל רופא, תחום ההייטק אחראי יותר ממחצית היצוא הישראלי, סחורות ושירותים גם יחד.

ארצות הברית היא מדינת היצוא העיקרית שלנו (40%). יצוא הסחורות אליה ב-2020 נפגע בשל משבר הקורונה וירד ב-3%, אבל מנגד יצוא השירותים אליה, בעיקר אלה שקשורים לטכנולוגיה גבוהה, עלה בשיעור דומה.

 

"היסטריה או היסטוריה"

כצנלסון ורופא מסבירים שענף ההייטק כמעט ולא נפגע מהקורונה, ואולי להיפך - העלייה בהיקף המסחר והפעילות הגלובלית הדיגיטלית בשל אי היכולת לפעול במרחב הפיזי, הביאה להגדלת הביקוש לשירותים הדיגיטליים בכל התחומים. הגידול הדרמטי בפשיעה הדיגיטלית העולמית הביא גם לגידול זהה בביקוש להגנת סייבר, וכאן ישראל היא מדינה מובילה בעולם.

יושב ראש מכון היצוא, אדיב ברוך, מכנה את 2020 "שנת ההיסטריה וההיסטוריה": היסטריית הקורונה שתפסה את כל העולם לא מוכנים, והיסטוריית הסכמי השלום, המבטאים פוטנציאל עצום לכלכלה הישראלית.

לדבריו, מגמה חשובה שסייעה לשמור על הכלכלה הישראלית היו ההסכמים עם האמירויות ובחריין. "זה לא רק המסחר הבילטרלי עם האמירויות, אלא גם דרכם ליעדים חדשים וישנים. היינו צריכים להתאים את עצמנו לאזורי הסחר החופשי במפרציות, ולהיותה של בחריין מרכז שירותים פיננסי עולמי, וגם קשר לסעודיה. המפרציות ברדיוס של 3 שעות טיסה מגיעות ל-3 מיליארד בני אדם, אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות. לא רק לאמירויות או לבחריין, אלא דרכן לאינדונזיה ולמלזיה ולערב הסעודית ועוד שווקים חדשים".

הוא מזהיר כי רבים מהישראלים המגיעים למדינות המפרץ מפספסים את שלב בניית האמון, אך עם זאת - ולמרות החיכוכים והתקלות, הקשר הכלכלי מתחזק: "אנחנו רואים הסכמים שכבר נחתמו במפרץ בהיקף של יותר ממיליארד דולר, וחלקם כבר ביישום מתקדם".

רמז לכך אפשר למצוא בנתון של עלייה של 20% ביצוא ב-2020 למה שמכונה "מדינות בלתי מסווגות", כלומר כאלה שאין לישראל קשרים דיפלומטיים עימן, והמפרציות עדיין נחשבו כאלה 2020. עם זאת, מדובר בעוד מדינות, המקבלות בעיקר יצוא בטחוני או יצוא של שירותים דיגיטליים.

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא / צילום: דוד גארב

הייטק בדרך למפרץ

ובחזרה להייטק. אדיב אומר כי היעד של ישראל צריך להיות טיפוח החברות המתפתחות ולהשאיר כאן את מרכזי המחקר והפיתוח. "יש דוגמאות מעולות כמו ויקס, מובילאיי ואחרות, הוא אומר, לא כל חברת הזנק צריך למכור החוצה במלואה".

היבט טכנולוגי מתקדם הוא היצוא החקלאי, בתחום הפודטק. "באמירויות מוטרדים מסוגיית הפוד סקיוריטי, שכן הם מייבאים את עיקר המזון שלהם. הם הבינו כי בשל המידבור וסיבות נוספות, בעתיד יהיו חסרות אדמות לעיבוד ולכן רכשו כמויות עצומות של שטחים חקלאיים בעולם - באפריקה, במזרח אירופה, בברזיל ועוד, והם צריכים את הטכנולוגיות החקלאיות הישראליות לעיבוד השקיה וגידול בתנאים שונים. וכך נטפים הישראלית ועוד חברות בתחום הרחפנים/רובוטים, השבחת מים ועוד, חתמו על הסכמים משמעותיים עם החברות והמשקיעים באמירויות לפיתוח האדמות הללו".

מנגד הוא אומר יש עוד היבט של הקשר עם המפרציות והוא העברת ייצור של חברות ישראליות לשם, בגלל הקירבה למרכזי הסחר והשינוע הבינלאומיים, מדיניות המיסוי המקלה והיכולת לגייס כוח אדם מסוגים שונים.

אדיב גם מותח ביקורת קשה על הממשלה, שלדבריו לא תיפקדה בזמן אמת, חלקיה רבו בינם לבין עצמם, ובין השאר לא קידמה בשל כך את היצוא.

"ההיסטריה יצרה גלי ביטולים של תערוכות ומפגשים וכל מה שמייצר את היצוא, ומייד הגיעו התחזיות קשות של ירידה במסחר הגלובלי. הממשלה לא ממש תיפקדה והייתה עסוקה כולה רק בסגרים והגבלות. מדינות העולם החל לשנות מדיניות ולטפח את התעשייה המקומית שתספק את הצרכים הפנימיים, מה שהגביר את התחרות הבינלאומית. ואצלנו הממשלה, בכלל לא ראתה ביצוא משהו שצריך לטפל בו".

השקעה בשיווק ומיתוג

מה הייתה המדינה צריכה לעשות?
"בטווח המיידי של הקורונה - הכשרת מגזר המסחר והייצור לעולם הדיגטלי. כמו שעשה ג'ק מא עם עליבבא - לקשר כל בעל חנות קטנה או מפעל זעיר בסין ללקוחות בעולם כולו. למה לא לתת את התשתית וההדרכה לסוחרים וליצרנים הישראליים, שיוכלו לעשות אותו דבר. הרי אין משמעות למיקום הפיזי שלך בעולם הדיגיטלי, והקורונה הוכיחה את זה. הנה הצעה - תנו 5,000 שקל לסוחרים מהגודל הקטן והבינוני, ליצרנים קטנים, כדי להכניס אותם למסחר הדיגיטלי, והרווח יהיה מיידי והאבטלה תקטן".

"בנוסף, חייבת להיות השקעה ממשלתית של ממש בחברות הטכנולוגיה הגבוהה בקידום השיווק והמיתוג הבינלאומי. כיום רק הכסף הזר מניע את התעשייה הזו - יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה, שיא שנשבר ב-2020. וזה יעלה עוד כשהמפרציות ייכנסו יותר לעומק בשנים הקרובות. הכסף הממשלתי המגיע כיום דרך המדען הראשי (כ-1.8 מילארד שקל) הוא כמעט רק לפיתוח ומחקר. הצורך הוא בהשקעה בשיווק ובמיתוגה של ישראל, כסטרט-אפ ניישן ובירת הסייבר העולמית. זה קיים רק בנאומים, לא מספיק באמצעות קשרי החוץ הדיפלומטיים הכלכליים של ישראל

"צריך למשל לסייע בהקמת הביתנים הווירטואליים והפיזיים של החברות הישראליות באירועים הבינלאומיים. מה עוד? אנחנו מייצאים ל 129 מדינות, ויש רק 45 נספחים כלכליים בכ-34 מדינות. זה משאב כלכלי עצום של ישראל, והנציגויות הכלכליות הן הגשר של החברות הישראליות למדינות העולם. הדיפלומטיה הכלכלית שעליה מדבר נתניהו, השלום הכלכלי הוא אמיתי, אבל צריך לפרוט אותו לפרוטות כדי שלא נמסמס אותו. צריך הגדלה של ממש בתקציבים של פעילות מעודדת יצוא, החזר ההשקעה מיידי ומובהק והנושא הזה לא נמצא לצערי בסדר העדיפויות של הממשלה. כל תוספת של מיליארד דולר ליצוא מעניקה 0.15% תוספת לתחמ"ג ועוד 7,500 מקומות עבודה".

הוא מציין תחום אחר שבאחריות הממשלה והוא החינוך וההכנה לעולם התעסוקה המתקדם. "צריך שינוי שיביא להכנה ליזמות, לעולם הדיגיטלי, לתעשיית הטכנולוגיה הגבוה. הכשרה גם למי שאיבד עבודה במקום אחד, ויכול להיכנס למקומות שבהם חסרים עובדים במגזר הטכנולוגי. ביטחון תעסוקתי בישראל יש במגזר הציבורי ובהייטק. תפנו לשם את המובטלים וחנכו לשם את הצעירים. עכשיו צריך להשקיע בהם לא לתת פלסטרים ופתרונות של האתמול, השקעה במשאב האנושי ובמיתוג העולמי והשיווק של מדינת ישראל עבור החברות והמפעלים שלה".

ומה מונע את כל זה?
"לצערי הרב אי-קבלת ההחלטות נובע מהמשבר הפוליטי. העובדה שהיו משרדים שונים עם שרים ממפלגות שונות פגעה בעבודה המשותפת וביעילות, והמרקם הפוליטי לא התחבר. הם צריכים להבין שהמלחמה שלנו היא לא פנימית היא מול העולם. המרחב הבינלאומי דורש תכנון אסטרטגי ארוך טווח ואין לנו מספיק מזה כאן והבלגן הפוליטי פוגע".

ברוך מספר שאחד מהפתרונות שנמצאו ובארץ יושמו מהראשונים בעולם היה המפגשים הדיגיטליים. "קיימנו תשעה כנסים וירטואליים בינלאומיים, שבהם שילבנו סרטים ומצגות ותצוגות כמו בכנס רגיל. הצלחנו בכך להשאיר את היצואנים הישראלים על המפה".

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה